WhatsApp FaceBook send e mail
25 דברים שלא ידעתם על שי...

25 דברים שלא ידעתם עליי

היא ספרית מוכשרת, בשלנית טבעית, צמחונית מטעמי מצפון. היא בגמילה משוקולד ואמונות טפלות, סריגה היא התרפיה שלה. היא מדליקה נרות בכל שישי, לפעמים קוראת תהילים ונאמנה בקנאות לחברות הילדות שלה. שירלי בוגנים נחשפת

סמדר שיר ׀ צילום: גיא כושי ויריב פיין סטיילינג: נועה נוז'יק
23.11.16

האמת? ציפינו שהיא תגיב ב"לא, תודה" על ההצעה להצטלם ללא איפור, אבל בוגנים דווקא התלהבה. "איפור זה דבר טוב ונחמד, אבל אני תמיד מעדיפה להיות נטורל. גם התמונות שאני מעלה לאינסטגרם הן בלוק טבעי, למרות שאני יודעת לאפר את עצמי".

 

דווקא מההצעה לחשוף סודות היא פחות התלהבה. בוגנים (42), דוגמנית (פרזנטורית של אופנת דיסקרט ושל תכשיטי מילר), נשואה שלוש שנים ללירן סרוק (40), בעל מלונות בוטיק, גרה ברמת אביב ג'. "עוד יש משהו שלא יודעים עליי?" ניסתה להתחמק. לפגישתנו בבית קפה באזורי חן הגיעה מהאימון היומי, קצת מיוזעת, בלי טיפת איפור, והתפלאה להיווכח שיש הרבה דברים שהיא עדיין לא סיפרה. הנה 25 כאלה.

 

1. בניתי מצבה לכלב שלי

 

"בפברואר של השנה שעברה נפרדתי מאהבת חיי – לילו, כלב מלטז יפהפה שעבר איתי חיים שלמים: גירושים וכאבי לב, וגם שמחות כמובן. הוא גר איתי בניו־יורק וטס איתי בכל העולם. הכנסתי אותו לתיק והוא ישב על הברכיים שלי עד לנחיתה. כלב מהגזע שלו יכול לחיות עד גיל 16־17, אבל לילו נפרד ממני כשהיה בן 12. הלב שלי פשוט נשבר. במשך תשעה חודשים לא אכלתי, לא תיפקדתי, אפילו לא יצאתי מהבית, רק התאבלתי עליו".

 

2. אהבת חיי החדשה

 

"כשהייתי בדיכאון על מותו כולם אמרו לי 'קחי כלב חדש, זה יעזור לך', אבל לא יכולתי לבגוד בלילו. אחרי תשעה חודשים טיילתי עם בעלי בניו־יורק ופתאום אמרתי, 'אני חושבת שאני רוצה כלב'. בחנות הסמוכה, בכלוב, מצאתי את טדי, שיצו מעורב עם בישון, וזו הייתה אהבה ממבט ראשון".

 

3. אני אלרגית לחומץ בלסמי

 

"בגיל 21, בביקור הראשון שלי בניו־יורק, היה קיץ נוראי. גרתי אצל חברה שלי, המזגן לא עבד, ובאמצע הלילה הלכתי למטבח כשאני חצי רדומה. פתחתי את המקרר, הוצאתי בקבוק ולקחתי שלוק. הטעם היה מגעיל. הקאתי על כל הרצפה. אחרי כמה דקות התחלתי להתנפח. החברה שלי הזעיקה אמבולנס ויאללה, לבית חולים. דקרו אותי מלא פעמים בזרוע, בדיקות לאלרגיה, והתברר שאני אלרגית לחומץ בלסמי".

 

4. בעלי לא מסתפר אצלי

 

"אמא שלי, נהורה, היא ספרית אלופה ויש לה בבית פינת עבודה קטנה. ממנה למדתי את התורה. סיפרתי את אחי ואחותי, חברות שלה, ורק בעלי מסרב. במסגרת משבר גיל 40 הוא החליט להאריך את השיער והוא הולך ל'בארבר שופ'. פינוק של גברים".

 

5. אני ניזונה מדיאטה של שש מנות ביום

 

"אני חולת ספורט, אוהבת להפעיל את הגוף ולהגביר את מחזור הדם, ואולי בגלל זה אני שומרת, מגיל 16, על אותו המשקל. בתקופה של הדיכאון על לילו העליתי שישה ק"ג ואמרתי למאמן שלי שאני חייבת לרזות. הוא ענה, 'אין בעיה' ונתן לי תפריט יומי שמכיל שש ארוחות. אז לקחתי את עצמי בידיים, אכלתי משהו קטן כל שעתיים־שלוש ולקח לי חמישה חודשים להיפטר מששת הק"ג המיותרים".

 

6. מרחמת על העגל

 

"למרות שאני מאוד אוהבת בשר, הפכתי לפני שלוש שנים לצמחונית בגלל ההתעללות בבעלי חיים. ראיתי סרטים שתיעדו איך מפרידים עגל מאמא שלו. זה אכזרי ומחריד".

 

7. שרשרת הלבבות

 

"בלילה, לפני השינה, אני מסירה את השעון, הצמידים ואפילו את טבעת הנישואים. אני אוהבת לישון עם ידיים חלקות. אבל אני לא מורידה מהצוואר את שרשרת הלבבות שקיבלתי ליום האהבה. עוד לא נתקלתי במישהו שלא החמיא לי עליה".

 

8. מלכת המסרגות

 

"אני אוהבת ליצור עם הידיים – לקנות חרוזים ולעצב שרשראות וגם לתפור – אבל אני אלופה בסריגה. אני יודעת לסרוג בחמש מסרגות, בשיטה אמריקאית. זו תרפיה נהדרת, במיוחד בלילות החורף".

 

9. פעמיים מים

 

"בלילה, לפני השינה, אני מעמידה שתי כוסות מים על השידה שליד המיטה שלי – ושותה אותן ברגע שאני פוקחת עיניים. זה הבוקר טוב שלי".

 

10. נגמלתי מסיגריות לבד

 

"לפני המון שנים נגמלתי מעישון בלי שום עזרה מבחוץ. לא מסטיק ולא כדורים. יש לי כוח רצון ועשיתי את זה בכוחות עצמי. ראיתי שאני חייבת סיגריה בסוף הארוחה, אז הצבתי לעצמי אתגרים: 'תדליקי סיגריה רק חצי שעה אחרי הארוחה, רק שעה אחרי, רק שעתיים אחרי' וככה, בתוך כמה ימים, כבר לא היו בדלים במאפרה".

 

11. הייתי מכורה לשוקולד

 

"הייתה לי חולשה היסטרית למתוק. זללתי שוקולד מהבוקר ועד הערב, בכמויות ממש לא בריאות. התחלתי את היום עם עוגיות שוקולד ובצהריים אכלתי ממרח שוקולד בכפית עד שנגעלתי מעצמי. כיוון שאני תמיד מחפשת אתגרים הצבתי לעצמי מטרה ריאלית – לא לגעת בשוקולד במשך חודשיים. לא המתקתי את התה, אכלתי רק מנה מתוקה אחת ביום, תפוח, ובמקביל ירדתי מהפסים. הייתי עצבנית ולא מפוקסת, התנהגתי כמו נרקומנית בקריז. עמדתי במשימה ומאז אני מתפנקת בשוקולד רק בסופי שבוע, ובמידה".

 

12. פוט מסאז'

 

"בעיקרון אני אוהבת לפנק יותר מאשר להתפנק, אבל אני מתה על פוט מסאז'. לצערי צריך לטוס עד תאילנד כדי לקבל אותו. לפעמים, בערב, אחרי יום עבודה, אני מרימה את הרגליים ואומרת לבעלי, 'יאללה, תפנק אותי'".

 

13. מאה זוגות נעליים

 

"פעם הייתי בזבזנית כרונית. שרפתי סכומים אדירים על מסעדות, טיסות, בגדים, מה לא. אבל התבגרתי. כיום אני הרבה יותר מחושבת וממוקדת. עם זאת, כמו לכל בחורה יש לי מחלת תיקים ונעליים. בבית יש לי יותר ממאה זוגות נעליים ואוסף גדול של תיקים, לא בהכרח של דיזיינרס".

 

14. אני אהיה אמא

 

"כשמסתכלים עליי רואים בחורה עדינה ושברירית, אבל בעלי טוען שאני עובדת על כולם. אני בולדוזר, נורא חזקה. לא מרימה ידיים. עם השנים למדתי להסתכל על עצמי כעל אישה חזקה שעומדת בכל המשברים. טיפולי הפוריות שאני עוברת בשנים האחרונות הם ההתמודדות הכי קשה שעברתי בחיי. פיזית ונפשית כאחד. זוג שלא עבר את זה לעולם לא יבין את התסכול והאכזבה שמגיעים כשהטיפול נכשל. זה מרסק. אני מרשה לעצמי לבכות יום אחד ולמחרת קמה כמו חדשה. כששואלים אותי אם אני מקווה להיות אמא אני עונה, 'לא, אני יודעת שאהיה אמא. אני פשוט יודעת'. וזה יקרה".

 

15. אלוהים שלי, רציתי שתדע

 

"יש לי אמונה גדולה באלוהים, אבל בעלי ואני כבר למדנו לצחוק על המצב. אני מקטרת, 'אלוהים קצת שכח ממני לאחרונה' ובעלי עונה, 'לא, הוא לא שכח, הוא פשוט עסוק בדברים אחרים'. אני לא חוזרת בתשובה ולא שומרת שבת, אבל מדליקה נרות בכל שישי ולפעמים קוראת תהילים".

 

16. בלי חוט אדום

 

"את האמונה ברבנים כבר איבדתי. בשנים האחרונות ראיתי יותר מדי רבנים שהבטיחו לי ניסים ונפלאות שלא התגשמו. אחד הרבנים יעץ לי להסיר את החוט האדום מפרק היד והסביר שהוא סוג של התגרות בגורל. אז הורדתי. רב אחר נתן לי דף מנוילן שמכיל 'פסוקי שמירה להינצל מעין רעה', אז אמרתי, 'מה אכפת לי?' ומאז הוא איתי בתיק".

 

17. איפה הרומנטיקה?

 

"אני הטיפוס הכי לא רומנטי שיש. לפעמים אני מקטרת ללירן, 'למה אתה לא מארגן לנו משהו רומנטי?' והוא משיב, 'בגלל ששנינו לא רומנטיים'. והוא צודק".

 

18. מתביישת כמו ילדה

 

"סיימתי לימודי עיצוב פנים בסטודיו 'שש בי'. אני רוצה לעשות התמחות במשרד, אבל מתביישת להציע את עצמי. מול המצלמה אני יכולה להיות נועזת, אבל בחיים הפרטיים אני מתביישת כמו ילדה".

 

19. לעוף על התלתלים

 

"רק בגיל 17 גיליתי שיש לי תלתלים. עד אז היה לי שיער קצר, כמו של בן, וכשהתחלתי להאריך אותו פתאום הופיעו התלתלים. עשיתי המון החלקות, נלחמתי בטבע, עד שאחי יונתן אמר לי, 'די כבר, תיהני מהם'. ביום שבו התחלתי לאהוב את השיער שלי ולעוף על התלתלים שלי קיבלתי את הקמפיין הראשון למוצרי השיער 'פנטן' שצולם בבוורלי־הילס. אני המתולתלת הראשונה שהם לקחו".

 

20. שירות בפריז

 

"הצבא שיחרר אותי מפני שבשנתון שלי היה עודף בנות ולא ידעו מה לעשות איתן, אז בגיל 18 במקום ללבוש מדים טסתי לפריז".

 

21. חתול שחור

 

"פעם היו לי מלא אמונות טפלות. ברחתי מחתול שחור כי חששתי מעין רעה, לא העברתי מלחייה מיד ליד מחשש למריבה, ולא הסכמתי שיקנו לי נעליים מפני שפחדתי מפרידה. אבל החלטתי לשנות את הגישה ונגמלתי מכולן. כיום, כשחתול שחור נקלע לסביבה שלי אני פשוט מחייכת ונדמה לי שהחתול השחור מחייך אליי בחזרה".

 

22. אלתורים במטבח

 

"אני מאלתרת במטבח. פותחת את המקרר, מוציאה את כל מה שיש ומתחילה להמציא. בעלי טוען שההמצאות שלי הן הכי טעימות. לא תמיד אני זוכרת מה המרכיבים של ההמצאה, וזה חבל מפני שאני לא מצליחה לשחזר. פעם הייתי פריקית של איטלקי. כיום אני יותר בקטע של סושי ואוכל אסייתי עם הרבה חלב קוקוס, קארי וסלט פפאיה".

 

23. לא נוקמת, אבל לא שוכחת

 

"יש לי כמה חברות טובות שהולכות איתי מגיל עשר. נולדתי בכפר־סבא ואבא שלי הסיע אותנו מדי בוקר לבית הספר באלפי־מנשה, עד שהבית שלנו יהיה מוכן. חברה בשבילי היא משהו קדוש. כשאני מחליטה לפתוח בפני מישהי את הבית ואת הלב אני מתמסרת עד הסוף, אבל ברגע שפוגעים בי אני מנתקת את הקשר. אני לא מחפשת נקמה, אבל לא שוכחת".

 

24. טוב לי בבית

 

"כשאני לא עובדת – הכי טוב לי בבית, מפני שאני מאוד קנאית לפרטיות שלי. כשהייתי רווקה, בכל פעם שישבתי עם ידיד בבית קפה המציאו עלינו רומן וזה הרגיז אותי נורא. אגב, הבית הבא שלי יהיה על האדמה. אני מוכנה לוותר על תל־אביב לטובת בית עם גינה, בלי ועד בית ושכנים".

 

25. זייפנית מחרידה

 

"אפילו כשאני שומעת ברדיו שיר שמוצא חן בעיניי אני לא מזהה את שם הזמר. יוצא לי לשמוע מוזיקה רק במכונית, בטיסות אני שמה אוזניות ובבית אני מעדיפה את הדממה. לא בורכתי בקול ואני הזייפנית הכי גדולה, פשוט מחרידה, אבל יש לי חוש קצב מצוין. זה מה שמוכיח שלמרות הכל יש צדק בעולם". *

 

הפקה: מיטל ברונר, איפור: נירית הירשמן (ללנקום), שיער: ליאור גרין, סולו (במוצרי לייבל אם), עוזר צלמים: נועם פרידמן, עוזר שיער: שלומי מורד

בשער: חולצה וחזייה, הלגה עיצובים (ה' באייר 12, ת"א); עגילים, מילר

אוברול, נומרו 13 (שבזי 13, ת"א); עגילים, מילר

סריג אדום, דיזל; תחתונים, H&M Studio

ג'ינס, דיסקרט; חגורה, דיזל; חזייה, H&M Studio; צמיד, מילר

 

smadarshirs@gmail.com