לפני ימים אחדים צייץ בטוויטר עמוס שוקן, מו"ל "הארץ", שיש קשר בין "הטרור האיסלאמי באירופה לבין תמיכה אירופאית בציונות יותר ממאה שנה". הוא הוסיף והסביר שלטרוריסטים "חשוב לאזן את זה. הם עוזרים בכך". חביבים שכמותם. הם בסך הכל רוצים מדיניות הגונה יותר, קצת פחות ציונית. נכון שהאירופאים מממנים אינספור עמותות אנטי־ציוניות. ונכון שתעמולת הזוועה הזו ו"פעולות האיזון" הללו גובות את חייהם של אינספור קורבנות חפים מפשע. אבל שוקן מספק הצדקות.
אפשר להגיב לדברים בביטול. אפשר לטעון שמו"ל "הארץ" ירד מהפסים. העניין הוא שעמדות מוטרפות הן פועל יוצא של צריכה מתמדת וקבועה של ג'אנק פוד אידיאולוגי מתוצרת עצמית. כאשר מזריקים לוורידים, כעניין של שגרה, רעל קבוע שלפיו ישראל היא גרמניה של שנות ה־30, שישראל היא מדינת אפרטהייד, שישראל ראויה לחרם, שראוי להצביע לרשימה הערבית ששוללת את הציונות, ועוד שאר רעלים – התוצאה היא שהטרור מוצדק, והוא בגלל ישראל. לא מדובר בפליטת קולמוס. מדובר במשנה סדורה. בעבר צייץ בטוויטר שוקן ש"הקולוניאליזם הראה שאין חירות לנכבש ולמנושל אלא דרך טרור". חירות? הפלסטינים דחו כל הצעת שלום שהייתה מעניקה להם מדינה ובחרו טרור. מבצעי הטרור אינם פעילי שלום. הם לא רוצים את הפסקת הכיבוש. הם מבקשים את חיסול ישראל. אבל אל דאגה. תמיד יש להם את השוקנים שיספקו הצדקות. מדובר בבעיית עומק שיש לעיתון ולמו"ל שלו עם הציונות. רק השבוע הופיעה בעמוד הראשון של אותו עיתון ידיעה על "הגירת יהודים לישראל". הגירה. לא עלייה.
הדברים הללו אינם מכתב גלוי לשוקן. חבל על הזמן. הדברים הללו נכתבים לתוהים ולתועים, שאין בהם עדיין את אובדן הדעת השוקני, אבל הם אומרים לעצמם שאולי, רק אולי, יש משהו בדברים. שאולי באמת הג'יהאד, שפוגע בשטוקהולם ובניס, בבריסל ובפריז, הוא בגלל התמיכה האירופית בציונות. אולי זה באמת דחף שאינו בר־כיבוש שחובה על כל אדם נאור להבין ואולי אפילו להצדיק. שהרי שוקן אינו ניצב לבד. יחד איתו ניצבים אלפי קטגורים, אנשי "כוחות הקדמה". הם מפיצים רעיונות דומים.
ובכן, למען האחרים, אלה שעדיין פתוחים לעובדות, כדאי לספר שהג'יהאד, במתכונת החדשה, הוא פועל יוצא של השקעה רבת־שנים בחינוך איסלאמיסטי. פקיסטן ואפגניסטן לא היו מדינות נאורות וליברליות בשנות ה־60 וה־70. אבל צילומים מאותן שנים מציגים נשים בלבוש מערבי, ללא בורקה ואפילו ללא חיג'אב, מבלות במקומות ציבוריים. לא עוד. הכל השתנה. זה קרה משום שהון סעודי אדיר זרם למדינות הללו בשנות ה־70 וה־80, לצורך הקמת רשת מדרסות. בשנת 1971 היו 900 מדרסות בפקיסטן. שנים בודדות לאחר מכן היו כבר 8,000 מדרסות רשמיות, ועוד 25 אלף לא רשומות, כפי שהרחיב במחקרו פרופסור ואלי נאסר מאוניברסיטת ג'ון הופקינס. הפרויקט האדיר הצליח. בוגרי המדרסות הפכו לחיילי הג'יהאד. הם לא היו הרוב. הרי אף פעם לא מדובר ברוב. אבל הם נתנו את הטון. בשלב מוקדם אפילו ארה"ב עזרה לגלגול הראשון שלהם, המוג'הידין, שפעל נגד הכיבוש הרוסי. השקעות סעודיות אדירות היו גם באפריקה ובמסגדים בכל אירופה. אבל הגולם קם על יוצרו. סעודיה חוששת היום מהגולם הזה יותר ממה שהיא חוששת מהאויבת הגדולה ביותר שלה, איראן.
ברקע היו גם "האחים המוסלמים", שעשו למצרים מה שעשתה סעודיה לאפגניסטן ולפקיסטן. האידיאולוג הראשי שלהם, סייד קוּטב, התאפיין בשנאה תהומית למערב, שהיה מבחינתו "הרוע המוחלט", וליהודים ("מאבקנו ביהודים" הוא מאמר אנטישמי שחיבר). הרעיונות של קוטב השתלבו בהקמת החמאס והג'יהאד מייסודו של בן־לאדן.
הרעיונות הללו הופצו גם למערב. בריטניה, מתוך רצון טוב, הקימה רשת של "מרכזי לימוד איסלאמיים", כדי למתן את הסטודנטים המוסלמים. פרופסור אנתוני גליס מאוניברסיטת בקינגהאם מצא שהסעודים הזרימו 233 מיליון לירות שטרלינג למרכזים הללו. התוצאה היא, כתב גליס, רדיקליזציה של הצעירים המוסלמים בבריטניה. המיליארדר וליד בן־טלאל תרם 8 מיליון לירות שטרלינג למרכז איסלאמי באוניברסיטת אוקספורד, 20 מיליון דולר להרווארד, 20 מיליון לג'ורג'טאון וכן למרכזים אקדמיים נוספים – הכל למטרות דומות. התוצאות מפחידות. סקרים שונים הצביעו על כך שדור הסטודנטים הופך לרדיקלי יותר. אפשר להמשיך. ספק אם יש תנועת ג'יהאד אחת בעולם שלא צמחה על רקע של חינוך והון סעודי. אבל שוקן יגיד ציונות.
הטרוריסטים, בין אם הם חניכי מסגדים ובין אם הם עבריינים קטנים שהפכו לאיסלאמיסטים, בעיקר בחממה של בתי הכלא בצרפת, לא שואפים לחופש או לשוויון. הם לא נגד המערב בגלל מה שהוא עושה, אלא בגלל מה שהוא: דמוקרטי, חופשי, ליברלי. הם לא רוצים להפוך את אירופה ל"מאוזנת" יותר. הם רוצים להשליט את המשטר החשוך שלהם בכל מקום שבו דורכת כף רגלם. הם טובחים בעיקר במוסלמים. זו "תעשיית מוות", כשם כותרת מאמרו של מייסד "האחים המוסלמים", חסן אל־בנא. כל מקום שאליו מגיעים תאים של סרטן האיסלאם הרדיקלי, מלוב ועד ניגריה, מעיראק ועד סוריה וסומליה ועזה, הוא מקום שיש בו הרס, מוות וחורבן. זה נכון גם לטורקיה המתאסלמת. היא תומכת בחמאס, ולמרות זאת הטרור מכה בה. לפי שוקן, מתברר, גם ארדואן בציונים. ואיך לא ידענו.
בקרב המוסלמים עצמם יש ויכוח נוקב בין מתונים לרדיקלים. המתונים מתנגדים לכל הבנה או הצדקה לאלימות ולטרור. הם אלה שחשפו חלק ניכר מהדברים שפורסמו כאן. השוקנים מתייצבים לצד הרדיקלים. המתונים תומכים באימוץ ערכים אוניברסליים. הרדיקלים מתעקשים על עולם חשוך. השוקנים מספקים להם הצדקות.
האידיאליזציה של הג'יהאד היא כשל חיסוני של העולם החופשי. מנהיג הלייבור בבריטניה הפך את חמאס וחיזבאללה לחבריו, תנועת הנשים הפמיניסטית "קוד פינק" נפגשה עם בכירי חמאס וטליבאן (תנועה שרוצחת נשים מוסלמיות שרוצות השכלה), וגם נועם חומסקי עלה לרגל לנסראללה. ומה שמעניין הוא שגם הגזען מימין, דיוויד דיוק, לשעבר מראשי תנועת הקלו־קלוקס־קלאן, כותב דברים כמעט זהים לחלוטין לאלה של החשוכים משמאל: "זוועות דאעש הן בגלל הציונות". הקצוות, כידוע, תמיד נפגשים.
כבר היינו בסרט הזה. הרי החשוכים של פעם – כן, הנאצים – טענו שהצרות של אירופה הן בגלל היהודים. זו הייתה האנטישמיות הישנה. החשוכים של היום, בעיקר משמאל, טוענים שהצרות של אירופה הן גם בגלל מדינת היהודים. זו האנטישמיות החדשה. שוקן, כדאי להוסיף, מגדיר את עצמו כמתנגד לטרור ו"ציוני". ועם "ציונים" כאלה, מי בכלל צריך אויבים. ¿
בן־דרור ימיני
