מה יותר טעים וישראלי מזה? דג ברבוניה עם תוספת של סלטים טריים וצ'יפס בצד. אבל גם את הכיף הזה לוקחים מאיתנו. מחקרים של המשרד להגנת הסביבה חושפים: זיהום הכספית הרעילה בדגים שאנחנו אוכלים חמור ומתפרס ממפרץ עכו לאורך כל החלק הצפוני של המדינה. למרות הסכנה איש אינו מונע את הדיג באזורים אלה ואת שיווק הדגים — משרדי הבריאות והחקלאות מטילים אחד על השני את האחריות לכך ולא נוקטים בצעדי מניעה.
אי אפשר לזלזל בממצאים שכוללים רבים מהדגים האהובים על הישראלי הממוצע: ברבוניות עם רמות גבוהות של כספית נתגלו דרומה עד חופי אולגה, ג'רבידות עם כספית נדוגו בין מעגן מיכאל ועד לאשדוד, וגם בדגי ברקן נתגלו רמות חריגות של כספית רעילה. באחד מסוגי דגי המאכל שנדגמו באזור מפרץ עכו, סרגוס מסורטט, אותרו רמות חריגות של כספית במאה אחוז מהדגים שנדגמו, ואנשי המכון לחקר ימים ואגמים שביצעו את הבדיקות המליצו לאסור לחלוטין דיג שלו.
אז מה כל כך מסוכן בכספית? מדובר במתכת היחידה שמצב הצבירה הטבעי שלה הוא נוזל. הכספית שנפלטת ממפעלים מזהמים נספגת בפלנקטון — יצורים מיקרוסקופיים שחיים במי הים. היא מצטברת בגופם של דגים שניזונים מפלנקטון, וככל שהזיהום חמור יותר כך עולה גם ריכוז הכספית. כאשר בני אדם אוכלים דגים מורעלים בכספית, המתכת נוטה להצטבר במערכת העצבים ובמוח. ההשפעה שלה חמורה: היא גורמת לשינויים במצב הרוח, לעצבנות־יתר, ולעיתים להשפעות קשות יותר כמו רעד בלתי נשלט בשרירים, הפרעות קשב, קשיי ראייה ושמיעה, בעיות זיכרון, ועוד. נשים בהיריון וילדים רגישים יותר להשפעה של חשיפה לכספית.
הייחודיות של המחקר החדש נעוצה בעובדה שהוא מזהה בוודאות את מקור הזיהום העיקרי של החופים: שרידי מפעל "תעשיות אלקטרוכימיות" שפעל בעבר באזור עכו. הרעלת הים באזור צפויה להימשך עוד שנים רבות. אם לא די בכך, התרחבות הזיהום עלולה להקשות עוד יותר על האפשרות להקים את מתקן ההתפלה החיוני בצפון הארץ — מתקן שאמור להוות פתרון למחסור המים החמור בגליל ובכנרת. במצב הנוכחי יהיה כנראה צורך לשאוב את המים למתקן ההתפלה במרחק רב מהחוף, מה שעלול לייקר משמעותית את התהליך וכתוצאה מכך את המים שלנו.
לפני כשלוש שנים נחשף ב"ידיעות אחרונות" כי בדיקות שנעשו לאורך החופים הדרומיים של עכו (בחופים שאינם מוכרזים, אך מושכים אנשים) העלו כי החול על החוף והמים בקרבתו מזוהמים ברמות גבוהות ומסוכנות מאוד של כספית. חופים אלה צמודים לשרידיו של מפעל תעשיות אלקטרוכימיות, שגרם לזיהום משמעותי בקרקע ובמי התהום וננטש לאחר שפיצוץ שאירע בו החריב אותו. בשטח נותר זיהום רב, חלקו בעקבות חומרים שדלפו ונשפכו לקרקע, וחלקו מהטמנת חומרים מסוכנים שלא כדין בקרקע. כיום שטחו של המפעל סגור והכניסה אליו ללא אישור מיוחד נמנעת על ידי שומרים. לאחר ויכוחים רבים הוטלה מלאכת הטיפול בו ובנזקיו על המשרד להגנת הסביבה.
ממצאים אלה הצטרפו לתוצאות הבעייתיות מאוד שעלו בשנים האחרונות בניטור שמבצע המכון לחקר ימים ואגמים עבור המשרד להגנת הסביבה. לפי הממצאים נרשמה עלייה מתמשכת בכמות הדגים בצפון שבהם נמצאה כספית רעילה. הממצאים לגבי הדג מסוג סרגוס מסורטט יכולים להמחיש את הסכנה. בניטור שבוצע בשנים 2013־14 כשליש מהדגים שנדגמו בצפון הארץ סבלו מרמות גבוהות מעל לתקן של כספית וכמעט כל שאר הדגים האחרים היו קרובים לרף העליון של התקן. ב־2015 בחמישה מששת הדגים שנדגמו בצפון אותרו רמות שחורגות מהתקן, ובדג השישי הרמות היו קרובות מאוד לתקן.
לאורך השנים ההנחה הרווחת הייתה כי מקור הכספית בדגים הוא בכספית ששקעה בים ו"מורחפת" כתוצאה מעבודות שונות שמבוצעות באזור לצורך הרחבת הנמל והעמקתו. בעקבות הממצאים בחוף ביצע המכון, בראשותו של פרופ' ברק חירות, סקר עבור המשרד להגנת הסביבה לבחינת מקורות הזיהום. המחקר, שנחשף כאן, קבע לראשונה כי מקור הזיהום הוא במי התהום שמתחת למפעל תעשיות אלקטרוכימיות, וכי כל העת מתווספת עוד כספית לים.
למרות הממצאים החדשים, שכבר הובאו לידיעת משרדי הבריאות והחקלאות, הם אינם מונעים דיג באזורים המזוהמים ואת שיווק הדגים מאזורים אלה. במשרד החקלאות, שממונה על תחום הדיג, טוענים שאין להם סמכות לאסור דיג ותוקפים את משרד הבריאות שמעכב את אישור התקנות להעברת הסמכויות אליהם. משרד הבריאות מצידו טוען שזאת אחריות של משרד החקלאות, ובעוד המשרדים מתווכחים — הדגים ממשיכים להגיע לשווקים, למסעדות ולשולחנם של אנשים שדגים באופן פרטי.
גם הטיפול במפעל המזהם עצמו מתנהל בקצב לא מספק. שטחו של המפעל נרכש לפני מספר שנים על ידי קבוצת דלק, ומאז מנהלים מולה המשרד להגנת הסביבה ורשות המים התדיינות על היקפי הטיפול שנדרש ואופן ביצועו. לאור הממצאים החדשים הנחה המשרד להגנת הסביבה את החברה להרחיב את הבדיקות, והכוונה כעת היא שפעולות הטיפול בזיהום יחלו בראשית השנה הבאה. עבודות הטיהור של הקרקע והמים צפויות להימשך מספר שנים, ורק אחרי שאלה יסתיימו תיעצר דליפת הכספית לים ובהדרגה גם הפגיעה בדגים ובשאר בעלי החיים בים.
ד"ר סיניה נתניהו, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, קוראת לא להקל ראש בממצאים. "להערכתנו, המים המועשרים בכספית זורמים לים באופן מוגבר החל מ־2004", היא מדגישה. "הכספית חודרת לפלנקטון ואולי נספחת גם לחלקיקים אחרים המרחפים במים. מדובר במסלול חדירה משמעותי של כספית למארג המזון שלנו".
"הזיהום בים הוא דוגמה להשפעות הקשות שמותירים מפעלים מזהמים גם אחרי שהם כבר אינם פועלים", אומר השר להגנת הסביבה זאב אלקין. "לא נוכל לקבל מצב שבו חומרים רעילים נכנסים לשרשרת המזון בים. משרדי יעמוד על כך שהקרקע ומי התהום יטוהרו כך שניתן יהיה להחזיר את החוף לציבור".
רני עמיר, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה, מוסיף: "שטף הכספית למי מפרץ חיפה מאתר תעשיות אלקטרוכימיות הוא גורם הזיהום מספר אחת ממקור יבשתי לים. תנועת כספית אותרה גם אל מחוץ למפרץ לכיוון חופי שבי ציון. כשיושלם סקר הקרקע על ידי החברה המחזיקה בשטח כיום, תידרש נחישות ממשלתית כוללת לביצוע פרויקט שיקום השטח".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "ככל שקיים אזור דיג מזוהם, ובכלל זה אזור מפרץ עכו, משרד הבריאות דורש ממשרד החקלאות לאסור דיג, וזאת כדי למנוע סיכון לבריאות הציבור. בנוגע למתקן ההתפלה, משרד הבריאות התנגד לאורך כל הדרך לשאיבת מי גלם להתפלה ממים בהם קיים זיהום כספית, וכן התנגד למיקום המתקן עצמו באזור יבשתי מזוהם. יש לציין כי באזור מפרץ עכו מדובר על גורמי זיהום נוספים שפסלו את ייעוד המים להתפלת מי שתייה".
ממשרד החקלאות נמסר: "המשרד אינו בעל הסמכות לעצירת דיג, סמכות זאת נתונה בידי משרד הבריאות. גם לעניין שיווק דגים למסעדות ושווקים הסמכות היא אך ורק של משרד הבריאות".
