על רקע הפסגה ההיסטורית בין נשיא ארצות־הברית דונלד טראמפ לנשיא צפון־קוריאה קים ג'ונג און, נזכר יו"ר האופוזיציה, יצחק (בוז'י) הרצוג, שלדוד שלו, אבא אבן, הייתה מעורבות ישירה בגיבוש קו הגבול בין צפון־קוריאה לדרומה. זה קרה ב־1952, כשאבן, לימים שר חוץ מיתולוגי, כיהן כשגריר הראשון של ישראל באו"ם וכסגן נשיא העצרת הכללית.
ישראל, אז מדינה בת ארבע, לא הייתה מזוהה לא עם הגוש האמריקאי ולא עם הסובייטי. מלחמת קוריאה, שפרצה ב־1950, גבתה מיליוני קורבנות; העולם ייחל להפסקתה, אבל לא היה מי שיתווך בין הצדדים. ראש הממשלה ושר החוץ הקנדי, לסטר פירסון, סיפר שחיפשו מדינה שאינה מזוהה עם אף אחד הצדדים ושתוכל להגיש הצעת החלטה להפסקת אש. המדינה שנמצאה הייתה ישראל. בעקבות זאת פנה השגריר ההודי לאבא אבן וביקש ממנו הצעה להפסקת אש ולהכרה בקו שייקבע בה כגבול בין שתי הקוריאות. אבן הסכים וניסח הצעה שהוצגה כישראלית ופורסמה ב"ניו יורק טיימס" תחת הכותרת הראשית המכובדת: "היוזמה הישראלית להפסקת אש בקוריאה". אחרי שהוא הגיש את היוזמה למזכירות האו"ם, הגיע מכשול צפוי: מדינות ערב לא הסכימו שהאו"ם יקבל יוזמה ישראלית שתוכר כהחלטה מחייבת וכהישג דיפלומטי. מי שהוביל את ההתנגדות היה שגריר לבנון, צ'ארלס מאליכ. מדינות רבות ביקשו ממנו להניח בצד את הסכסוך הישראלי־ערבי ולא לטרפד את הניסיון למצוא פתרון למלחמת קוריאה; מאליכ העביר את המסר לעמיתיו ממדינות ערב האחרות בארוחת צהריים משותפת, אבל הם נותרו בעמדתם: אם ישראל מציעה הפסקת אש, הערבים יתנגדו לה. אבן סיפר שארבעה מהשגרירים הבכירים באו"ם הזמינו אותו במקביל לארוחת צהריים והגישו לו הצעה שנועדה לעקוף את ההתנגדות הערבית: ההחלטה הישראלית תוגש לאו"ם, אבל המדינה שתחתום עליה תהיה נורווגיה. "פשוט העברתי לנורווגיה את הצעת ההחלטה שניסחתי, כדי לעקוף את הבעיה הערבית", כתב אבן בזיכרונותיו. והתוצאה: אותו נוסח שעורר התנגדות כשהיה חתום על ידי ישראל, התקבל לפתע על ידי כל המדינות. הסכם הפסקת האש נכנס לתוקף כשהוא כולל גם את קו הגבול.
יצחק הרצוג מספר: "על שולחן העבודה של דודי הייתה ממוסגרת הצעת ההחלטה שיזם להפסקת האש בין הקוריאות, חתומה על ידו. אני מקווה שעכשיו, אחרי הפגישה של טראמפ עם קים ג'ונג און, שסבא שלו ניהל מלחמה עקובה מדם מול האמריקאים, המעגל מתחיל להיסגר. כשהתבוננתי בתמונות מסינגפור אמרתי לעצמי שלא ייתכן שנוותר על החלום של עשיית שלום בינינו לבין הפלסטינים. עם כל החששות, בסוף זה תלוי במנהיגים שצריכים לבצע מהלכים נועזים".
