רק עכשיו, בגיל 57, סיגל קרומר מרשה לעצמה להגיד שהיא אמנית. אחרי שבמשך שנים ארוכות הייתה חלק מעולם ההיי־טק, בימים אלה מוצגת תערוכתה הראשונה של קרומר, שבעצם נולדה מחדש לפני 14 שנה, בעקבות אירוע טראגי ששינה את מסלול חייה.
"במשך השנים שלי בהיי־טק כמנהלת פרויקטים, דאגתי מדי פעם לקחת חופש כדי לשוטט בעולם. זה היה טוען אותי כל פעם מחדש", היא מספרת. "הייתי מצטרפת לקבוצות של אנשים רנדומליים ונוסעת למקומות הכי נידחים".
במאי 2005 החליטה קרומר לצאת לטיול על נהר בפפואה־גינאה החדשה, הסמוכה לאוסטרליה. איתה יצאו למסע קבוצה של 11 ישראלים, שנפגשו לראשונה שבועות ספורים לפני הטיול. במשך ימים אחדים שטו חברי הקבוצה ברקע של נופים עוצרי נשימה. עד שהגיע הבוקר שבו נטרפו הקלפים.
"החבר'ה ואני הרגשנו שאנחנו מתנתקים מהעולם החיצון ונבלעים לתוך השקט והיופי של המקום. עד שביום השלישי שלנו בנהר, אחרי לילה גשום במיוחד, הגיע גל שהפך את כולנו לתוך המים, וכולנו נסחפנו בזרם. בהתחלה הצלחתי להיאחז בסירה, אבל אז הגיע גל גדול וזרק אותי למערבולות. נאבקתי בגלים עד שמצאתי את עצמי על גדת הנהר, שכובה על פיסת אדמה בלב ג'ונגל ענק, לבד. ישבתי שם שעות עם המון שאלות: איפה כולם? האם הם שרדו? מתי יגיעו לחפש אותי?
"הייתי באי־ודאות מוחלטת ולא היה לי שום יכולת להשיג מידע. צעקתי, פחדתי, אבל בעיקר הרגשתי בדידות מוחלטת. כעבור מספר שעות שנראו כנצח שמעתי קולות מהצד השני של הנהר. שני ילדים מקומיים מצאו אותי. הם קראו למבוגרים שהרימו אותי והתחלנו ללכת בג'ונגל אל תוך החשכה שעות ארוכות, עד שהגענו לאחד הכפרים, שבו חיכו לי חלק מהצוות שהיה איתי על הסירה".
אבל המפגש הזה הביא איתו גם בשורה מרה. "הם סיפרו לי ששלושה מהקבוצה לא יצאו מהנהר חיים. למחרת, מסוק הגיע לחלץ את כולנו וחזרנו הביתה. נפצעתי קשה ברגל, היה לי זיהום שהלך והתפתח, וניתחו אותי בבית חולים בישראל".
למרות שקרומר החלימה מהאירוע, נפשית ופיזית, היא הרגישה שמשהו פנימי בתוכה השתנה. היא פרשה מעולם ההיי־טק ומצאה את עצמה מתעניינת בתחומים שלא נגעה בהם במהלך חייה כמו פילוסופיה, פסיכולוגיה וצמחי מרפא. "בשנת 2011 החלטתי שאני מתחילה להרצות על הסיפור שלי. רציתי לספר שלפעמים המציאות משתנה לנגד עינינו, לפעמים היא גם לא קשורה לתוכניות שלנו, אבל בזכותה אפשר לצאת לדרך חדשה".
במהלך המסע של קרומר, היא התחילה להתעסק בכמה תחומי אמנות — צילום, קדרות והדפסים של עלים ושורשי עץ על בדים. בימים אלה היא מציגה את מרכולתה בתערוכה ראשונה, רב־תחומית, בשם "מרקמים", שבה מעל ל־200 מיצגים. "בהתחלה חשבתי שאי־אפשר לקשר בין כל תחומי העניין שלי", היא אומרת, "היום אני רואה שכולם משפיעים ומושפעים אחד מהשנייה. כולם מושפעים מהסקרנות שמבקשת לגלות את הסיפור שמסתתר מאחורי כל דבר קטן".
התערוכה מוצגת בגלריית "על האגם" בפארק רעננה עד 28 בפברואר. הכניסה חופשית.
