40 ימלאו לי השנה. אני משתדלת לקבל את זה בהבנה.
10 שנים הפרידו ביני לבין הגבר הראשון שהתאהב בי. הייתי בת 16 והוא עזב את אשתו למעני. שרדנו ביחד רק שנה אחת.
20 ס"מ היה הפרש הגובה ביני לבין הכעורה שחטפה אותו ממני. מזה למדתי שגברים לא מעריכים מסירות לשגרת טיפוח ולטעם טוב בבגדים.
1988 - השנה שבה הגשמתי את פנטזיית הרוק שלי, וניהלתי רומן עם גיטריסט אליל מסצנת השוליים. התאהבתי בו אחרי שראיתי אותו על תקליט. הוא בתמורה שבר לי את הלב, ואפילו לא טרח לכתוב עלי בלדה.
11.2 הוא הפרש השנים ביני לבין ההוא שזרק אותי מרוב פחד. אני הייתי בת 35, והוא היה צעיר ויהיר ולא שווה את המאמץ.
2 רומנים נוספים ניהלתי עם בחורים שהיו צעירים ממני, ואני סגורה על זה שעדיף להשאיר אותם לצעירות.
1- הצעות נישואים קיבלתי בחיי: כשהצעתי לבעלי לשעבר להתחתן. הוא דווקא חשב שזה לא רעיון כל כך טוב, אבל הסכים.
3 כדורי אקסטזי היו המקסימום שלקחתי בפעם אחת. הסשן הזה נמשך 15 שעות, ובמהלכן הזיתי שקרנף שוכב לידי במיטה.
1/2 בקבוק וודקה זה המקסימום ששתיתי בלילה אחד, עד שהקאתי את הכל ונרדמתי על הרצפה בדירה של חברים.
10 מ"ג ריטלין מספיקים לי כשאני סובלת ממחסום כתיבה.
500 דולר הוא הסכום הכי גבוה שהציעו לי תמורת סקס. זה היה במסגרת התחזות עיתונאית לנערת ליווי לפני כ-20 שנה. סירבתי.
20 הוא הגיל שבו עברתי לתל אביב מהקיבוץ, והחלפתי את הסוודר שלי בסגנון לבוש, דיבור וחברים שהתאימו למדיניות העירונית הנוקשה.
1 גילויי נון-קונפורמיזם הרשיתי לעצמי אז: לאהוב את שלמה ארצי.
682276 היה מספר הטלפון שלי כששלמה ארצי התקשר להציע לי לראיין אותו לסרט דוקומנטרי. כל מה שאני זוכרת מהשיחה זה איך נהניתי להגיד לו "כן שלמה", "רגע שלמה", ו"מה שתגיד שלמה".
1995 היתה השנה שבה עורך עיתון "העיר" הציע לי להרים מדור אופנה. בשביל המדור הראשון הוא הציע שנכתוב על הטרנד של תיקי גב - שבע שנים אחרי שהטרנד הזה התחיל.
6 שנים אני ותמר קרוון עשינו את "הצעקה האחרונה". מעולם לא כתבנו על תיקי גב.
75 אחוז מהמעצבים הישראלים שהיו אז בשוק שונאים אותי.
1,400 שקל הוא הסכום הכי גדול שהוצאתי אי פעם על פריט לבוש אחד: שמלת קיץ שחורה של מיו מיו שקניתי בדצמבר.
700 דולר לפרק הוא הסכום שקיבלתי בעבודה הכי מכניסה שהיתה לי - כתיבת דיאלוגים ל"אהבה מעבר לפינה". בקיבוץ שלי אנשים חשבו שזאת עבודה ממש זוהרת והחמיאו לאמא שלי על הכישרון הניכר.
300 ומשהו שקל הוא הסכום הכי נמוך שהייתי אמורה לקבל עבור עבודה שביצעתי - התמלוגים מהוצאת כתר עבור הספר "אחת מאיתנו".
75,000 זה סך המילים שמכילה הטיוטה הראשונה של הרומן השני שלי, שיצא בהוצאת חרגול באביב הבא.
5 שנים, בין 95' ל-2000, ההירואין-שיק היה בפריחה, ואני ניסיתי להיות שדופה כמו קייט מוס. הפסקתי עם זה כשתמר קרוון אמרה לי שהראש שלי כבר נראה יותר גדול מהגוף.
14 הוא הגיל שבו הסבתא החורגת שלי התחילה להגיד לי שאני "גדולה כמו כפרייה".
5 קילו, זה מה שהמנתח הפלסטי אמר לי להעלות בשביל להעלים את הקמטים בצידי הפה. מה לעשות, הגעתי לגיל של "תחת או פרצוף" - או שיש לך תחת גדול ופרצוף חלק, או קמטים ותחת צנום.
250 קלוריות זה הסף שלי לפריט מזון אחד.
3 בקרים בחודש אני קמה ומעמידה פנים שמחוץ לדלת מחכה לי כנופיית צלמי פפראצי, וכדאי מאוד שאשים מייקאפ ואתלבש בהתאם.
17 הוא מספר הליפ-גלוס שלי, "ג'וסי טיוב" של לנקום בגון פטל, שגיל ריבה קרא לבן שלו על שמו.
4 מגזינים מחו"ל אני קוראת בחודש. בעיקר "ווג" הבריטי והאמריקאי, "פיפל", "ניו יורק מגזין" ו"איי-די".
1 פנטזיה גדולה שנגמלתי ממנה: שיום אחד אהיה רקדנית, שחקנית, זמרת וסופרת גדולה. זאת אומרת, כל מה שהוא לא עיתונאית.
1 שאלה גדולה שכבר עניתי לעצמי עליה: מה אהיה כשאהיה גדולה.
