זכרים שבויים
אלק גינס מגלם חייל בריטי במחנה שבויים במלחמת העולם השנייה, בהפקת הענק של סם שפיגל (המפיק האגדי, לא הבית ספר). מדובר בסיפור שראשיתו בכך שהשבויים נדרשים להקים את הגשר, ומסתיים בזה שהם זוממים לחבל בו. הדינמיקה, הכתובה היטב והמבוימת למופת, נדמית לעיתים כמו התבוננות מבעד למיקרוסקופ במה שקורה בתוך תל נמלים.
סר דייויד לין, אולי מגדולי במאי בריטניה, מצליח ליצור סביבה אפית, ענקית, גרנדיוזית, ולשרטט בתוכה מערכות יחסים אינטימיות. הסרט זכה בשבעה אוסקרים בשנת 57', ביניהם אחד לסרט הטוב ביותר.
"הגשר על הנהר קוואי", 1957, במאי: דייויד לין, שחקנים: אלק גינס, ויליאם הולדן.
זכרים מזרחיים
חמש שנים אחרי "הגשר על הנהר קוואי" חזר לין עם אפוס היסטורי נוסף, שאפתני וארוך אף יותר מקודמו, שגם ממנו יצא מעוטר אוסקרים. פיטר אוטול, רגע לפני ששקע לקריירה מפוארת כגדול שיכורי אנגליה, מגלם את דמותו של ההרפתקן ת"א לורנס - שמאס בעבודות דיפלומטיות משרדיות ויצא אל מדבריות ירדן וערב הסעודית בניסיון לאלף את השבטים ולעזור להם להילחם אלה באלה. מדובר בהיסטוריה (גם אם לא תמיד מדויקת) של האזור הנמצא מעברו האחר של נהר הירדן.
"לורנס איש ערב" הוא הארכיטיפ של הסרט הגברי: הוא עוסק במלחמות, כיבוש ושיגעון גדלות, ואין בו אפילו אישה אחת. לעומת זאת יש בו כמה מהסצנות היפות והמפורסמות בתולדות הקולנוע. וכמו ב"הגשר על הנהר קוואי", גם כאן הגיבור חייב לצאת מהסרט בר מינן כדי להפוך למיתוס.
"לורנס איש ערב", 1962, במאי: דייויד לין, שחקנים: פיטר אוטול, אלק גינס, עומר שריף
זכרים בתוליים
אז מה הקשר בין סרט של סטיבן ספילברג לסרט של דייויד לין? אז ככה: ראשית, ספילברג העריץ את לין, הודה שהוא צופה ב"לורנס איש ערב" לפני שהוא יוצא לביים את סרטיו, ובשנות ה-80 אף התיידד עם לין הקשיש. שנית, "אימפריית השמש" התחיל כסרט של לין, אבל גילו המתקדם ובריאותו הרופפת מנעו ממנו לצאת לצילומים, אז הוא העביר את השרביט לספילברג.
מדובר בסיפור אמיתי על הנעשה במחנה שבויים ביפן במלחמת העולם השנייה, מנקודת מבטו של ילד מתבגר. כריסטיאן בייל, בתפקידו הקולנועי הראשון, הוא הנער שמנסה להתבגר בשבי, ולומד דבר או שניים על חיים, מוות ואחווה גברית. וגם אם זה לא סרטו הטוב ביותר של ספילברג, הרי שזה סרט סוחף עם רגעים בלתי נשכחים.
"אימפריית השמש", 1987, במאי: סטיבן ספילברג, שחקנים: כריסטיאן בייל, ג'ון מלקוביץ'
