הערב (יום ב') יוכרע המירוץ שמסעיר את אמריקה הלטינית: אין מדובר במערכת בחירות, אלא בקרב על המושב המתחלף השמור למדינות אמריקה הלטינית במועצת הביטחון של האו"ם. שתי מדינות מתמודדות על התפקיד: האחת, ונצואלה תחת הנהגתו של הנשיא הוגו צ'אבז, המנהיג השנוי במחלוקת והבלתי אהוד על ארצות הברית - והשניה, גואטמלה.
בחודשים האחרונים, ביקר צ'אבז בעשרות מדינות בעולם, בין היתר כדי לגייס תמיכה למאמציו להשיג לארצו מושב במועצה. עם זאת, ארה"ב התומכת בגואטמלה, טוענת כי נוכחותה של ונצואלה במועצה תפריע ואף תגרום לפילוג במועצה. אתמול האשים צ'אבז את ארה"ב בכך שהיא מנהלת "מלחמה מלוכלכת" כדי למנוע מארצו לזכות במושב.
למרות התנגדותה של ארה"ב, פרשנים מעריכים כי באסיפה הכללית, יש לוונצואלה סיכויים רבים יותר לגייס את הרוב הנחוץ כדי להיבחר - שני שלישים מחברי האסיפה הכללית, שהם 128 קולות - מאשר לגואטמלה. רוי צ'דרטון מאטוס, שגריר לשעבר מטעם ונצואלה העומד בראש הקמפיין של ארצו למועצת הביטחון, סבור שאופן פרדוכסלי, ההתנגדות התקיפה של ארה"ב לבחירתה של ונצואלה דווקא מחזקת את התמיכה בה. בראיון ל"פיננשל טיימס" אמר מאטוס: "הודות לחברינו היקרים בארה"ב, קודמנו למעמד של מעצמת-על".
צ'אבז ידוע כאחד המבקרים הגדולים של הממשל האמריקני, ויש לו מערכת יחסים עכורה במיוחד עם וושינגטון, המוטרדת מהקשרים שהוא מפתח עם רודנים ומדינות מ"ציר הרשע", ובעיקר איראן וסוריה, אך גם צפון קוריאה ובלארוס. צ'אבז מצדו משוכנע שארה"ב רוצה לפגוע בו, ולאחרונה הודיע כי ארצו תיערך להגן על עצמה במקרה שתותקף על ידי ארה"ב. זאת, למרות התעקשותם של פקידי ממשל אמריקנים כי אין לוושינגטון כל כוונה לתקוף את ונצואלה.
ונצואלה בונה על תמיכתן של כמה מדינות בדרום אמריקה ועל תמיכת מדינות רבות באיים הקריביים - וכן את תמיכתן של המדינות הערביות, כמה ממדינות אפריקה, וכן רוסיה וסין. לעומתה, נתמכת גואטמלה על ידי מדינות מרכז אמריקה, רוב מדינות אירופה, כמה מדינות באפריקה ובאסיה - וכמובן ארה"ב. דובר נשיא צ'ילה, ריקרדו לאגוס ובר הודיע אמש כי ארצו תימנע בהצבעה, לאחר שהחליטה שלא לתמוך באף לא אחת מהמועמדות.
ארה"ב סבורה כי סגנונה המתריס של ונצואלה עלול לפגוע במאמציה של מועצת הביטחון - בין היתר מול איראן והמאבק להביאה להשעות את תוכנית הגרעין שלה. צ'אבז הוא חבר קרוב של אחמדי-נג'אד, וסביר שוונצואלה לא תתמוך בצעדי ענישה כלפי איראן באו"ם.
עם זאת, פרשנים מזכירים כי מאחר שמלכתחילה אין לחברות הזמניות זכות וטו במועצה, לא תהיה לוונצואלה השפעה רבה בפועל - אם תיזכה במושב הנכסף, כמובן.
הנאום באו"ם פגע בפופולריות של ונצואלה
לפני כמה שבועות, נראה היה שניצחונה של ונצואלה ודאי. ואולם, נאומו של הנשיא צ'אבז בפני האסיפה הכללית של האו"ם בחודש שעבר, שבו כינה את נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש "שטן", וציין כי נוכחותו של בוש באולם השאירה "צחנה של גופרית" הצליח להמעיט את התמיכה בו ובארצו.
ג'פרי לורנטי, פרשן לענייני מדיניות אמר בראיון ל"פיננשל טיימס" כי "האמריקנים סבורים שנאום ה'שטן והגופרית' של צ'אבז דווקא חיזק את התמיכה בהם" ובמועמדת המועדפת עליהם, גואטמלה. לדבריו, אם יפסיד צ'אבז בהצבעה, "תהיה זו מכה קשה לאמינותו הבינלאומית".
פרשנים ציינו כי בניסיון לסכל בכל מחיר את בחירתה של ונצואלה, חיפשו בוושינגטון מועמדת שלישית לתפקיד - כגון אורוגווי או הרפובליקה הדומיניקנית - מדינות שעשויות לכרסם בתמיכה בוונצואלה, ולגרור את האסיפה לסבבי הצבעה נוספים.
הפעם האחרונה שבאו"ם התרחשה "מלחמת התשה" דיפלומטית שכזו היתה ב-1979, אז נאלצו קובה וקולומביה לשרוד 154 סבבי הצבעה שנמתחו על פני שלושה חודשים, עד שלבסוף נבחרה מקסיקו כפשרה.
עשרת המושבים המתחלפים במועצת הביטחון מחולקים לפי אזורים, והמדינות שנבחרות למלא מושב זה מתחלפות מדי שנתיים. מלבד ההצבעה הטעונה על המושב של דרום אמריקה, צפויות להיבחר למועצה היום דרום אפריקה, בלגיה ואיטליה, בעוד שאינדונזיה ונפאל יתחרו על המושב המיועד למדינה האסייתית. חמשת המושבים הנותרים, הקבועים, הינם של נציגי חמש המדינות בעלות זכות הווטו - ארה"ב, רוסיה, סין, צרפת ובריטניה.
