לוין מדגיש כי החריגות נמצאו ב-32% מהחברות הממשלתיות, ב-25% מהרשויות המקומיות וב-43% מהגופים הנתמכים, בעיקר בקופות החולים ובמוסדות להשכלה גבוהה.
לוין מציין כי תוצאות האכיפה נגד החריגות חסכו לקופת הציבור בשנה שעברה כ-50 מיליון שקל. מאז הקמת היחידה לפני עשר שנים הצטבר החיסכון לכ-4 מיליארד שקל, כולל החיסכון האקטוארי הנובע מההפחתות בשכר הקובע לפנסיה. "פרסום הנתונים מבטיח שקיפות של תנאי השכר במגזר הציבורי כתרומה לטוהר ההליכים, לרכישת אמון הציבור וליכולת הגופים להתנהל באיזון תקציבי", אומר לוין.
הפיקוח והאכיפה נעשים בעקבות תיקון בחוק יסודות התקציב, הקובע כי גוף ציבורי מתוקצב וגוף נתמך לא ישלמו תוספות שכר ותנאי עבודה ופרישה מעבר לנהוג בשירות המדינה, אלא באישור שר האוצר. מכוח תיקון זה מפקח הממונה על כ-700 גופים החולשים על כ-300 אלף עובדים ו-400 אלף גמלאים. עלויות כל תשלומי השכר והפנסיה ב-2007 עמדו על כ-44 מיליארד שקל.
בנוסף היו הפחתות שכר ברשויות המקומיות, שנעשו בהסכמה ללא החלטת הממונה, בהתאם להסכם קיבוצי שהסדיר את הטיפול בחריגות השכר בשלטון המקומי. במסגרת זו עיריית אילת היא השיאנית מקרב 30 רשויות מקומיות. זו נדרשה להשיב לקופת המדינה 3.4 מיליון שקל ששולמו בניגוד לחוק בשל חריגות שכר בשנים קודמות, כשהחיסכון השוטף והאקטוארי הסתכם בכ-19 מיליון שקל. ברשויות אחרות הסתכמו ההפחתות בסדרי גודל של עשרות ומאות אלפי שקלים.
נחמני מגלה כי בימים אלה מוקמת באגף הממונה על השכר יחידת חקירות שתאפשר העמדה לדין משמעתי של בעלי התפקידים שאישרו חריגות שכר בניגוד להוראות. היחידה תעסיק שלושה חוקרים ופרקליט אחד לאיסוף הראיות ותיעזר בשמונה רואי חשבון חיצוניים שגויסו למשימה. מחציתם כבר נכנסו לפעולה.
השנה תתמקד האכיפה במוסדות להשכלה גבוהה ובחברת החשמל. הדו"ח מציין כי בחמש אוניברסיטאות (ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע ובר-אילן) החריגות בשכר נמשכות באופן רצוף מ-2004. לגבי חברת החשמל, הממונה כבר הוציא בימים אלה דרישה לביטול הטבות חריגות אצל כ-7,000 עובדים וכ-3,000 גמלאים בהיקף 350 מיליון שקל בשנה.
