דרמה בשוק התקשורת: השר היוצא גלעד ארדן הגיש הצעת חוק מהפכנית לפירוק בזק . ההצעה גובשה לאחר שראש הממשלה פיטר בטלפון את מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר, שהוביל מהלכים נגד בזק כדי להוזיל את תעריפי האינטרנט והטלפון . משה כחלון, שקידם בעבר את הרפורמות, בוחר לשתוק
ישראל וולמן
19.05.15
מאת ישראל וולמן
מה עמד מאחורי אקט הפיטורים הברוטלי שלשום של מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר? ומה גרם דווקא אתמול, יום לאחר הפיטורים, לשר התקשורת לשעבר גלעד ארדן – יריבו הטרי של בנימין נתניהו בליכוד – להכריז על כוונתו לגבש הצעת חוק שתפרק למעשה את בזק, ותהפוך אותה לחברת תשתיות בלבד?
ראשית הפרשה ביום ראשון אחה"צ. בעיצומו של יום קדחתני, שבו פיקח מקרוב על פתיחת השלב המתקדם של הרפורמה באינטרנט הקווי, צילצל הסמארטפון של המנכ"ל ברגר. "מדברים מלשכת ראש הממשלה", התבשר, "מר נתניהו רוצה לדבר איתך". בדקות הבאות נאלץ ברגר המופתע לשמוע את השר הממונה עליו, ראש הממשלה עצמו, מודיע לו על פיטוריו לאלתר.
ברגר – דמות א־פוליטית, מהנדס תקשורת ואיש מקצוע מוערך — מונה לתפקיד לפני שנה ו־7 חודשים על ידי שר התקשורת דאז ארדן והתמקד בהרצת הרפורמות בטלפון ובאינטרנט, שהביאו אותו ואת משרדו לעימות חריף ומתוקשר מול ענקית התקשורת בזק. אתמול עוד אמור היה המנכ"ל היוצא ברגר להיוועד עם הממונה על הגבלים עסקיים, דיוויד גילה, בפגישה שנקבעה בשבוע שעבר. על הפרק: מה שמכונה במשרד התקשורת "ההתנהלות השערורייתית" של בזק בנושא הרפורמה בפס הרחב ובטלפוניה.
יש שפירשו את פיטורי ברגר כצעד של נתניהו לטובת שאול אלוביץ', בעלי קבוצת בזק, הכוללת גם את יס ואת אתר החדשות וואלה. לפי אותה תיאוריה, ראש הממשלה מנסה בכך למנוע פגיעה בבזק ובאלוביץ'. ואכן, בעקבות הפיטורים זינקו מניות בזק בבורסה ב־4.5%, כנראה מתוך הנחה שהמהלך ימתן או יעצור את הפגיעה בבזק. גם מניות אחרות של קבוצת אלוביץ' זינקו: מניית בי קומיוניקיישנס זינקה ב־7.6% ומניית אינטרנט זהב בכ־6%. גם מניות סלקום (2.4%) ופרטנר (3.3%) הגיבו בחיוב.
שר האוצר והאיש שחייב את קידומו הפוליטי המטאורי לרפורמות בתחום התקשורת, משה כחלון, סירב אתמול להתייחס להתרחשויות שעלולות לפגוע אנושות בנושאים שהוא עצמו קידם.
בניגוד לכחלון, הגיב יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג בחריפות, וכתב בעמוד הפייסבוק שלו: "ביבי לומד מהמדינות השכנות? מלחמה בתקשורת בכל הכוח. מפטר בשיחת טלפון את מנכ"ל משרד התקשורת, כדי שכולם יבינו בערוצים שהגיע בוס חדש? לא ניתן לו".
אתמול קיבל הנושא תפנית פוליטית חריפה בהודעה חריגה שפירסם ארדן – שהתפרשה מיד כתגובה מתריסה למהלך הפיטורים הבוטה של נתניהו. ארדן, שנותר בשבוע שעבר מחוץ לממשלה, הודיע שבכוונתו להניח על שולחן הכנסת הצעה "שתחייב את בזק למכור את אחזקותיה בחברות התוכן והשירותים". הסיבה: "בזק נקטה בכל פעולה כדי לתקוע ולעכב את הרפורמה, שתוזיל בעשרות אחוזים את העלויות לציבור. לכן הגעתי למסקנה שהדרך הנכונה להתמודד עם מונופול כה עוצמתי היא לחייב את בזק למכור את אחזקותיה בתחום התוכן והשירותים ולהשאירה כחברת תשתית בלבד".
המשמעות היא שקבוצת בזק לא תוכל למכור עוד ישירות לצרכנים שירותי טלפון ואינטרנט, לא תוכל להחזיק עוד בחברות יס ובזק בינלאומי, וגם לא לשלוט בגופי תוכן כמו אתר וואלה.
בכירים בענף התקשורת שעימם שוחחנו בעקבות פיטורי ברגר הביעו ספק אם מערכת היחסים הקשה וחסרת התקדים שהתפתחה בין בזק לבין משרד התקשורת, ניתנת בכלל לשינוי. אם המשרד יתקפל פתאום מול סרבנותה, אמרו, הדבר יעורר חשד מיידי. כל הצמרת המקצועית שותפה למהלכים הנוקשים האחרונים מול בזק ותמימת דעים בעניין. קשה להאמין שמנכ"ל חדש שימנה נתניהו יוכל לעשות זאת מבלי להפוך מטרה מיידית לבדיקת מבקר המדינה.
בין השמות שהוזכרו אתמול כמועמדים לתפקיד המנכ"ל: אורן הלמן, מי שכיהן בעבר כמנהל לשכת העיתונות הממשלתית וכיועצו של נתניהו כשר האוצר; וכן עו"ד שלמה (מומו) פילבר, מראשי מועצת יש"ע לשעבר, ששימש מנהל לשכת נתניהו בתקופת כהונתו הראשונה.
"בזק סוחטת את הצרכנים"
עניין פירוקה של בזק חוזר ועולה בשנים האחרונות בשוק התקשורת, ככל שהתנגדותה של החברה למהלכי הרפורמה הנכפים עליה גוברת. כמעט כל חברות התקשורת המתחרות תובעות מהמשרד פירוק כזה כבר תקופה ארוכה. במשרד התקשורת הצטבר זעם כה רב על בזק, עד שהמנכ"ל המפוטר ברגר, כמו השר הממונה עליו לשעבר ארדן, קבע כבר בכמה הזדמנויות כי אם זו תמשיך "לתקוע מקלות בגלגלי הרפורמה" הוא ימליץ לשר הבא לפרק אותה. בכלל, השפה שבה נקטו במשרד מול בזק מאז ימי ארדן הייתה חסרת תקדים בחריפותה. לא מכבר אמר ברגר ל"ידיעות אחרונות", כי "בזק מתנגדת לרפורמה בשוק הקווי כדי לשמור על הרווחים הגבוהים שלה. היא ממש סוחטת את הצרכנים, ולא נוותר לה על כך".
עיקר הדם הרע שעובר בין בזק לבין משרד התקשורת נוגע לשתי רפורמות שמנסה המשרד להעביר לטובת הציבור, ושאותן דחף ארדן בעוצמה. שתיהן מתייחסות לנכס יקר מפז המוחזק בידי בזק – תשתית קווי הנחושת. על התשתית הישנה הזו אפשר להעביר שירותי טלפון קווי באיכות מצוינת ואינטרנט במהירויות גבוהות.
"תהליך שיעלה הון עתק"
אחרי שנים של בדיקות ומחלוקות החליט משרד התקשורת לחייב את בזק למכור שימוש בקווי התשתית שלה לחברות תקשורת, כדי שאלו יוכלו להתחרות בה וביניהן. כך הן יוכלו להציע למכירה חבילות תקשורת מלאות, הכוללות גם תשתית אינטרנט, גם טלפוניה קווית, וגם שידורי טלוויזיה.
בזק נלחמת בכל כוחה במהלך הזה, שמחייב אותה להוריד מחירים דרסטית, וגרוע מזה, מנתק אותה מהקשר הישיר עם המנויים: מבחינת הצרכן, כשבזק מספקת תשתיות מאחורי הקלעים לחברות אחרות, זהו סוף עידן החשבוניות מבזק. וכך, בכל הקשור למכירת תשתיות האינטרנט נקטה החברה בכל האמצעים להילחם, לעכב ולשבש את הרפורמה, אך לבסוף נכנעה, ומתחילת השבוע נכנסה סוף־סוף רפורמת הפס הרחב באינטרנט לביצוע מעשי.
עם זאת, בכל הקשור למכירת תשתית הטלפוניה הקווית, על אותם חוטי נחושת, לא מוכנה בזק להתפשר: ההכנסות שלה מהטלפוניה הקווית מהוות כיום 38% מכלל המחזור השנתי שלה והגיעו בשנה שעברה ל־1.66 מיליארד שקל בשנה. ב־2013 הן אף הגיעו ל־44% מכלל המחזור. מדובר ברווחי עתק, שהופכים את בזק לאחת מחברות התקשורת הרווחיות בעולם. מבחינתה מדובר ב"ייהרג ובל יעבור".
להצדקת סירובה העקשני משתמשת החברה בנימוקים טכניים וכלכליים גם יחד: לדבריה מדובר בתהליך טכנולוגי מסובך מאוד, המחייב שינויים יסודיים במערכי המיתוג שלה, יימשך תקופה ארוכה ויעלה הון עתק. החברה טוענת כי התנהלותו של המשרד בלתי־סבירה והוא פועל ללא סמכות "תוך התעלמות ממורכבות התהליכים הבלתי־ממוכנים וממשך הזמן שהוקצב להם". בזק אף פנתה לבג"ץ נגד משרד התקשורת בנושא. בדיון הראשון קרא בית המשפט לצדדים לדון בעניין ביניהם מחדש.
צמרת משרד התקשורת, בהנהגת ברגר, דנה בנושא שוב ואף הציע לחברה כמה חלופות טכניות להסדרתו בקלות יחסית – הצעות שהתקבלו בזלזול בבזק. ברגר, אמרו שם, מתעלם מהמציאות ונתלה בפתרונות לא ישימים.
בפועל, החברה לא עמדה בתאריך היעד לפתיחת השוק הקווי, יום ראשון האחרון, מתחרותיה לא יכולות עדיין להציע קווי טלפון על התשתית שלה, וברגר הודיע נחרצות כי בכוונתו להטיל עליה קנסות ענק וחסרי תקדים של 11.3 מיליון שקל כל אחד – הן על ניסיונות השיבוש של הרפורמה באינטרנט והן על סרבנותה להוראותיו בנושא הרפורמה הקווית בטלפון.
מה יעלה בגורל הערוצים?
ובכל מה שקשור להתנהלות מול ערוצי השידור, מנכ"ל משרד התקשורת מעולם לא היה דומיננטי. בדרך כלל לקחו שרי התקשורת את ההובלה בכל מה שקשור לטלוויזיה ולרדיו, כר נעים למדי, שמקנה להם מוקדי השפעה וכוח. בהיעדר שר תקשורת של ממש, מנכ"ל המשרד החדש יוכל להיות זה שיקבל את מוט הניווט במתחם האטרקטיבי, בגיבוי מלא מראש הממשלה. על השולחן של המנכ"ל החדש — או של השר, תלוי מי יטפל בנושא — נמצאים נושאים קריטיים כמו פיצול זכייניות ערוץ 2 קשת ורשת לשני ערוצים נפרדים, שישדרו 7 ימים בשבוע, ובהחלטה זו כרוך עתיד חברת החדשות של הערוץ. אותו מנכ"ל יוכל להכריע גם לגבי עתיד ערוץ 01, שנמצא לפני הודעה על כניסת משקיעים חדשים לשותפות, ומטרתו לקבל רישיון שידורים קבוע. בשנים הקרובות אמורים להתרחש שינויים גם בטלוויזיה הרב־ערוצית עם כניסתם לתחרות של חברות הסלולר וגופי מדיה מחו"ל באמצעות האינטרנט.
מימין בנימין נתניהו ראש הממשלה נתן שרנסקי יושב ראש הסוכנות היהודית צילום קובי גדעון לעמ
גלעד ארדן שר להגנת הסביבה
--------------------------------------------------- מה עומד מאחורי פיטורי מנכ"ל משרד התקשורת --------------------------------------------------- לאחר פיטורי המנכ"ל זינקו מניות בזק ב־4.5%, כנראה מתוך הנחה שהמהלך ימתן את הפגיעה בה. גם מניות אחרות של קבוצת אלוביץ' זינקו --------------------------------------------------- יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג: "ביבי לומד מהמדינות השכנות? מפטר בשיחת טלפון כדי שכולם יבינו בערוצים שהגיע בוס חדש? לא ניתן לו" --------------------------------------------------- קילקל למנכ"ל את התוכניות. נתניהו --------------------------------------------------- דחף את הרפורמות. ארדן --------------------------------------------------- התכוון להטיל קנס ענק על בזק. ברגר --------------------------------------------------- אבי ברגר
