חילוני, חרדי וכיפה סרוגה החליטו להקים ביחד חברה

שלישיית השותפים בחברת פייסגיפט נראית יוצאת דופן: אחד חרדי, אחד חילוני ואחד חובש כיפה סרוגה. "החברה הישראלית מחולקת לשבטים. העובדה ששלושתנו הפכנו לידידים מוכיחה שאפשר אחרת", אומר לנו בנימין וייס, החרדי שבחבורה ובן למשפחה מהמפורסמות במגזר. הסיבה שהסכים לחשיפה, לראשונה בחייו, היא המסר הזה.

שלושתם מחזיקים בבעלות על אתר ליצירת אלבום דיגיטלי בתוך כ־10 דקות, בטכנולוגיה שמגובה בפטנט. החברה זכתה אף לתמיכת המדען הראשי בסך 1.8 מיליון שקל על חדשנות טכנולוגית והיתכנות כלכלית. "כולנו מכירים את הבעיה. מצלמים ללא הפוגה ואז נתקעים עם ים צילומים", מסביר אבירם אלון, האחראי על הפיתוח. "אנחנו מגישים לצרכן תוכנה שמפשטת ומקצרת הכנת אלבום מעבודה של שעות לדקות ספורות".

גמרא ואחר כך עבודה

פייסגיפט מבוססת על תוכנה עם אפשרות לשיתוף מצבורי תמונות מהסלולרי בסיוע אפליקציה שתיכננו. "זו חדשנות עולמית", הם טוענים, ועמלים על בניית מנוע לניהול התוכנה בשפות שונות. בתוכנית: מכירת המנוע לחברות דפוס בעולם. "בתי הדפוס ימכרו את המוצר הסופי תחת שמם – מה שיאפשר לנו למכור למתחרים באותה מדינה", מסביר וייס (38), היזם ובעל השליטה. הוא ירושלמי, נשוי ואב ל־5. בביתו אין מחשב ולא אינטרנט. השכלתו ישיבתית והוא בעל סמיכה לרבנות. את הבוקר הוא מתחיל בלימוד גמרא עם אביו, הרב אשר וייס מירושלים, מגדולי הפוסקים בעולם החרדי. כשהתחיל בפרויקט אפילו לא ידע לעבוד עם מחשב.

אתר פייסגיפט. יש גם אפליקציה

הצלע החילונית היא אבירם אלון (35), חילוני מירושלים, נשוי פלוס 3. ("כשנפגשנו לא הבנתי מה לחרדים ולהיי־טק ועסקים. אני נדהם מחשיבתו המקורית של בנימין"). אלון, הנדסאי תוכנה, עלה מקנדה בגיל 15 ובצבא נחשף לעולם הדפוס. אחרי השחרור עבד ברשת צמצם וטיפס לתפקיד המנהל הטכנולוגי. כשעזב פיתח מיזמים, כולל פיתוח למשטרה עם חברת "זמין" של מערכת לזיהוי לוחיות המסייעת לזיהוי רכבים גנובים.

השותף השלישי, דניאל סיינו משען (37), חובש כיפה סרוגה. הוא נשוי פלוס 4, יליד ארגנטינה שעלה בגיל 15. הוא בוגר מכון לב במדעי המחשב. אחרי הצבא עבד בקומברס וב"נס". כיום הוא מעניק שירותי ייעוץ לחברות מחשבים ומשקיע את רוב זמנו במיזם, לו הוא משמש יועץ טכנולוגי.

ותודה לאחותי הגדולה

הכל התחיל בבר־המצווה של נתן, בכורו של בנימין, לפני כ־5 שנים. לחגיגה הגיעו למעלה מ־2,000 אורחים. אחרי האירוע נותרה המשפחה עם יותר מאלף תמונות. "אשתי רצתה להכין אלבום, ישבה שעות וגילתה שזה כמעט בלתי־אפשרי", מספר וייס. "הטכנולוגיה לא הייתה ידידותית. אמרתי שלא יכול להיות שבעידן של היום לא נוכל לעשות מהפכה ולהפוך את הכנת האלבום לחוויה".

וייס יצא לבדיקת השוק וגילה שעל פי ההערכות מונפקים בישראל כ־600 אלף שקל אלבומים דיגיטליים בשנה. ב־2014, מעריכים בפייסגיפט, הגיע המחזור בארץ לכ־60 מיליון שקל כשבשוק שני שחקנים מרכזיים – לופה וזומה – ועוד שורת שחקניות קטנות. "פניתי לאחותי הגדולה מירי, שחוץ מזה שהיא אם ל־7 ואשת ראש ישיבה, היא גם מומחית מחשוב", מגולל וייס. "סיפרתי לה על הרעיון והיא המליצה על אבירם ודניאל".

איך הגיב אביך?

"הוא ביקש שלא אוותר על לימוד גמרא יומי, ואז איחל בהצלחה וקבע: 'העוני איננו חלק מתרי"ג מצוות'".

ואיך מסתדר המיזם עם השקפת העולם החרדית?

"העסק לא מיועד לציבור החרדי".

שיבוץ מהיר ונוח

החברה יושבת היום בהר חוצבים בירושלים ומעסיקה 13 עובדים חילונים וחרדים. 6 מיליון שקל הושקעו בה עד היום. את רובם הזרים בנימין, שעשה חיל בעסקי נדל"ן. אשתו הפכה לאחראית על בקרת האיכות.

הפיתוח הראשוני הושלם לפני שנה וחצי, אבל בשבועות האחרונים הועלה מחדש בגרסה מתוקנת, ומדי שבוע נוספים מרכיבים חדשים. אחת הבעיות בהכנת אלבומים היא עיצוב העמודים ושיבוץ התמונות. פייסגיפט (facegift.co.il) מסייעת בשיבוץ באמצעות תבניות, פורמטים של נושאים. אלה נושאים כמו חורף, אלבום משפחתי, בר־מצווה, חתונה, סלפי, נוסטלגיה ועוד, ובסך הכל 21 תבניות כרגע. לתמונות ילדים מוצעות שש אפשרויות לספרונים. בדרך ספרונים ותבניות נוספים וספרי מתכונים.

אחרי שבוחרים פורמט, גודל תמונה, סוג כריכה וכמות דפים, שיבוץ התמונות מהיר ונוח. זאת בתנאי שאתם לא מתעקשים על עיצוב בלעדי לכם. נקודת התורפה היא המחיר. האתר אמנם מציע אלבומים מ־39 שקל (24 צילומי 15 על 20 ס"מ), אבל בקלות ניתן לחצות את ה־100 שקל ואפילו להתקרב ל־200 שקל (כולל 25 שקל דמי משלוח) לאלבום לא גדול במיוחד. "המחירים שלנו דומים למקובל בשוק", טוענים בחברה.

עוד חידוש: אפליקציה לסלולר. "יש עוד אלבומים דיגיטליים עם אפליקציות, אבל זו היחידה המאפשרת לשלוח מהמחשב סמס או אימייל לסלולר, להיכנס לגלריה, לברור צילומים ולהמשיך באמצעות סמס בשליפת צילומים מסלולריים אחרים ליצירת אלבום משותף", אומרים היזמים.

מה יש לכם לייעץ למי שרוצה שותפות חרדית־חילונית?

"יש הרבה מהמשותף בינינו. הלוא אנשים אחים אנחנו. הסטיגמה והחשדנות שהחילונים והחרדים לא יכולים ללכת יחד שייכת לעולם של אינטרסנטים. למדתי שאפשר לדבר גם עם מי שלא שייך להשקפת עולמי. שהמתכון להצלחה הוא להקשיב ולהתייעץ".

אלון: "בסך הכל שותפות כזאת גם משלימה אותנו, למשל בדרך שבה החרדי תוקף בעיות או במידות החיוביות במוסר העבודה".