יורם ארבל, נשוי ואב לשניים, סב לשלושה נכדים, נולד בשנת 1942 וגדל בפתח־תקווה. בגיל 17 גויס ללהקת הנח"ל, שם שירת כשנה וחצי. חתום על הלהיט 'אני אצבע את השלכת בירוק'. אחרי השחרור התחיל לעבוד בקול ישראל. ב־1968 נסע ללמוד טלוויזיה בניו־יורק וארבע שנים לאחר מכן הצטרף לערוץ 1 כשדר ספורט. הוביל בערוץ את שידורי האולימפיאדות, מונדיאלים, אליפויות אירופה בכדורגל, מכבי ת"א בכדורסל וכדורגל ישראלי. הגיש את 'מבט ספורט' עד 1990. שנה לאחר מכן התחיל לעבוד בערוץ הספורט, שידר את הכדורגל בערוץ 2 והוביל את 'מי רוצה להיות מיליונר'. משדר היום את הליגה הספרדית בערוץ ONE.
מה הזיכרון הכי מוקדם שלך?
"אני בן ארבע, גרנו בדירת חדר בפתח־תקווה. חבר טוב של אבא שלי, שהיה רופא בבית חולים, בא לבקר את אבא שהיה חולה בשפעת. זחלתי מתחת למיטה והוצאתי את מה שאבא החביא - תת־מקלע סטן. בגאווה גדולה הראיתי לאורח את הצעצוע של אבא שלי, שהיה סוד גדול. גרנו ממש מול המשטרה הבריטית עם חיילים שמסתובבים ברחוב ואני מוציא את הסטן. זו הפעם הראשונה והאחרונה שחטפתי פליק קטן בתחת".
מתי היית הכי קרוב למוות?
"פעמיים. פעם אחת לפני די הרבה שנים באמצע שנות ה־70. ירדתי לצלול באזור דהב עם חבורה של צוללים מצרפת. בעומק של 27 מטר התחלתי בעלייה לא מבוקרת שסופה בדרך כלל הוא מוות. היה לי מזל גדול כי הצוללן שמעליי ראה שאני מתחיל לברוח לו, תפס אותי ברגליים והכניס לי אבן לחליפה. בפעם השנייה, לפני שנתיים, נסעתי בכביש החוף ופתאום עף גליל ענק של נייר ממשאית שלפניי ופגעה לי בצד האוטו. אם זה היה פוגע במרכז, הייתי הולך".
מאיזה הרגל היית רוצה להיפטר?
"להפסיק להעיר לאנשים. הייתה תקופה שהייתי נוסע 20 קילומטר אחרי נהג כדי להחזיר לו. עכשיו כבר לא, כי זה מסוכן. אתה אף פעם לא יודע אחרי מי אתה רודף".
מה הפחד הכי גדול שלך?
"צפיפות וקהל גדול, דווקא בגלל שנתקלתי בלחצים האלה. ראיתי באסון הייזל אנשים נמחצים למוות בגלל לחץ כזה ואחר כך שידרתי את המקרה של אמיר רנד בחיפה. יש לי זיכרונות לא טובים מכמויות של אנשים שמתחילות ללחוץ קדימה".
מה הג'וב הכי גרוע שעשית אי פעם?
"בתיכון עבדתי בבית חרושת חמת שמייצר אביזרי אמבטיה והייתה להם מחלקה שעסקה בהתקנת קומנדקרים לצה"ל. שמו אותי במחלקה שהייתה אחראית על הפנסים. קמתי בחמש כל בוקר כדי להגיע למפעל בשש ולהרכיב פנסים כל היום בשמש".
איזה שיר ישמיעו בלוויה שלך?
"לא את 'השלכת בירוק', אבל אני מקווה שאת 'הללויה' של לאונרד כהן או 'גשר על מים סוערים' של סיימון וגרפונקל".
מי צריך לבקש ממך סליחה ולמה?
"אלה שפגעו בי בשגגה. אלא שפגעו בכוונה, אני לא סולח להם. לא סולח על קנאה, צרות עין, זדון ושנאת חינם".
ממי אתה צריך לבקש סליחה ולמה?
"בעיקר מאלה שהסתלבטתי עליהם בשידורים לפעמים. למשל אבינועם עובדיה במשחק הנבחרת המפורסם. קורה לפעמים במשחק מחורבן שאתה מתחיל להסתלבט על השחקנים, השופט והקהל, כדי להפיג שעמום. אם פגעתי באנשים בדרך, אני מבקש סליחה. וגם מאשתי מרית והילדים, שדווקא בשנים הקריטיות שלהם שידרתי את מכבי ת"א בערוץ 1 וגם תחרויות בזירה הבינלאומית והם לא ראו אותי בבית. אשתי חינכה אותם לבד".
מה הדבר הכי גרוע שאמרו לך או כתבו עליך?
"יש תחרות קשה. היה ספורט לאומי בשנה שעברה להיכנס בי. הגדיל לעשות עיתונאי אינטרנט זב חוטם שאיבחן אותי כחולה אלצהיימר. זה היה מגעיל במיוחד. אני מזמין את הילד הזה לראות אותי כל שבוע משדר את הליגה הספרדית".
מה הדבר שהכי מפריע לך בהופעה החיצונית שלך?
"בסך הכל אני די מבסוט. אולי אני צריך תחת גדול כי אין לי בכלל. זה גם היה עוזר כי בחיים לא ישבתי ללמוד".
מתי התרגשת לראות מפורסם?
"פגשתי את פלה בגביע העולמי של 1982 בספרד. הוא היה פרשן באחת מתחנות הטלוויזיה. ניגשתי, סיפרתי שאני מישראל, התחבקנו והצטלמנו. פעם גם פגשתי בשירותים את רוברטו קרלוס שהתראיין לרדיו ליד המשתנה".
מה נשים לא מבינות לגבי גברים?
"את הרצון של גברים להיות ביחד. בכדורגל, בשיט, בלשחק גולף, בסתם לשתות בירה. זה נראה להן איכשהו מוזר לפעמים".
מה הרגע הכי מביך שלך?
"המתיחה שעשתה לי שירי כץ ב'מי רוצה להיות מיליונר'. הייתי המום. היא ידעה את כל התשובות מהאוזנייה ואני נפלתי בפח. היה גם משהו שלא פורסם, על מתמודד שהונה את המערכת ולקח כסף, לדעתי, במרמה. הייתי די נבוך בשידור כי לא היו הוכחות, אבל ידעתי שהוא מרמה. עד היום אני חושב שלא תפסו אותו והוא זכה במאות אלפי שקלים. התוכנית שודרה וזה היה מביך שוב, כי אתה יודע שאין לך מה לעשות".
מה הריח האהוב עליך?
"ניקיון, דשא גזום ושל שרימפס בקליפתם על הפלנצ'ה".
מי היה משחק בתפקיד יורם ארבל בסרט על חייך?
"פול סיימון. הוא בערך בגודל שלי, יהודי, אוהב את ניו־יורק, וגם אני. הוא גם שר 50 שנה וכל מה שהוא עושה היום עדכני לגמרי. מדבר אליי".
איזו עצה היית נותן ליורם ארבל בן ה־16?
"לא ללכת ללהקת הנח"ל. זו הייתה טעות, למרות שהכרתי אנשים מדהימים כמו יוסי בנאי, יהורם גאון ואורי זוהר. מבחינת ההתפתחות האישית שלי זה היה מקום שחנק אותי לחלוטין".
מי הבנאדם הכי מפורסם בסלולרי שלך?
"אהוד אולמרט. דיברתי איתו פעם אחת בסלולרי, מזמן. נסענו גם פעם יחד לראות את גמר גביע אירופה בכדורסל בלוזאן, ב־1987, מכבי ת"א נגד מילאנו. חבל לי על זה שהוא לא ידע לכבוש את יצרו כי אולמרט היה ראש ממשלה מעולה".
מה היית עושה לו קמת מחר כברוס וויליס?
"מצלצל לדמי מור, שואל אם היא רוצה לחזור ומחפש תפקיד שיוציא אותי מהטייפקאסט הרגיל כדי ללכת לכיוון יותר קומי וגם לדרמות".
באיזה ריאליטי היית מוכן להשתתף כמתמודד?
"אף אחד. קיבלתי הצעה להשתתף ב־'מאסטר שף VIP' אבל כשראיתי ששלמה שרף משתתף, פרשתי. הוא בשלן טוב".
איזה סרט ראית הכי הרבה פעמים?
"'קזבלנקה'. אולי 20 פעם. אני מת על הסרט הזה, על האווירה שבו. היום הוא נראה נאיבי, אבל האפלוליות של הסרט והמשחק של המפרי בוגרט ואינגריד ברגמן עומדים במבחן הזמן".
מה תהיה השורה האחרונה בביוגרפיה שלך?
"סגר את המיקרופון, תלה את האוזניות על וו, חייך וקפץ לגולף".
ספר לנו פרט שאיש עדיין לא יודע עליך?
"עד גיל 25 הייתי צמחוני ועד היום בשר מדמם מעביר בי חלחלה".
