אל תגיד לי

פעם החיים היו פשוטים: קמת, אכלת משהו, בדקת את הנייד, יצאת לפגישות, עשית צהריים, שתית מים מינרליים, קינחת בשוקולד, ובערב עברת לסניקרס ויצאת לרוץ.

פעם היית פושע. עכשיו אתה אמור לדעת טוב יותר.

הבגדים שקנית במחיר מגוחך דרך תאגידי האופנה הגדולים משתמשים בכימיקלים איומים שמחלחלים לאדמתם ולמי השתייה של תושבי העולם השלישי ומטילים בהם מומים (ותודה לסרט התיעודי 'The True Cost' שהביא לידיעתנו). המזון התעשייתי, המעובד והבשר מהחי יהרגו אותך דרך שלל תחלואי מעיים (תודה לסרטי התעודה המשמעותיים 'Food inc'. ו-'Forks for Knives'). השוקולד הנפשע מוביל ישירות לילדים בני שמונה שנחטפים ונמכרים לעבדות במטעים באפריקה ('The Dark Side of Chocolate', תודה). נעלי הריצה של נייקי מגיעות אליך בחסות ילדים מנוצלים - לעיתים למוות - באינדונזיה (כך לפי 'Behind the Swoosh', סרט תיעודי קצר ואפקטיבי).

מים מינרליים? נסטלה מייבשת כפרים עניים וגורמת לילדיהם לחלות על מנת לשאוב עבורך את תכולת הבקבוקים (כך לפי 'Bottled Life', סרט תיעודי שווייצרי). אייפון? אפל מתישה כמעט למוות פועלים סינים אומללים ואחראית לילדים המסכנים את חייהם בניסיון לחפור חומר הדרוש לתעשייה ('Apple's Broken Promises' של הבי־בי־סי).

רוצים את האמת? אתם לא יכולים להתמודד עם האמת. אתם יכולים לברוח, אתם יכולים להסתתר, אתם יכולים לבחור להיות כל אחד משלושת הקופים - לא רואה, לא שומע, לא מדבר - אבל דבר אחד לא תוכלו להיות: אורחי כבוד בפסטיבל דוקאביב הבא.

כי הסרטים התיעודיים החשובים של תקופתנו מכוונים ויורים לעבר המטרות הגדולות: תאגידי הענק והדרך שבה העולם הראשון מעביד את השלישי, פוצע אותו, הורג, זורק אחרי השימוש ובעיקר לא טורח לדעת מזה.

אז בבקשה. עכשיו אתם יודעים. לפחות יכולים לדעת. רוב הסרטים האלה זמינים לצפייה אונליין - כולנו במרחק לחיצות בודדות מהאמת האיומה בעניין, פחות או יותר, כל אספקט צרכני בחיינו. האם אנחנו רוצים ומוכנים לדעת? כי אלה אינם סרטים "לא נוחים"; אלה סרטים שמדליקים את האור בחדר חשוך. אלה סרטים שמרגע שתצפו בהם, תיאלצו לחיות בדיסוננס נפשי. כל נשנוש, גאדג'ט וטקסטיל בחייכם יהפכו חשודים. אתם לא אשמים; נולדתם כאלה - גיאוגרפית, כן? באתם לעולם הראשון. ומה רוצים מכם - לזרוק את האייפון? להשמיד את מלאי הטובלרון? זה יציל ילד בודד?

אז אתם עוברים הלאה. מעדיפים שלא לצפות. לדעת כמה שפחות. להישאר במטריקס. אני יודע כי גם אני לא צפיתי ב"הרצאה הכי חשובה שתשמעו" של גארי יורופסקי. אני יודע, איכשהו, את מה שאני לא יודע, אבל המבורגר טוב הוא עדיין עונג עצום מדי.

אין ספק; הגל התיעודי הזה הוא אולי החשוב ביותר שראינו. אין ספק; אנחנו לא באמת רואים.