התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור, מוותיקות התזמורות בישראל, עוברת ימים של חוסר ודאות כלכלית. 40 אחוז מתקציבה מגיע מרשות השידור, שמנוהלת בחודשים האחרונים בידי מפרק ועדיין לא ברור מה יעלה בגורלה. "אם הרשות תיסגר, התזמורת תהיה בבעיה קשה", מסביר יאיר שטרן, מנכ"ל התזמורת, "ובהנחה שהיא אכן תיסגר, האוצר התחייב להעביר לנו את חלקה של הרשות בתקציב לפרק זמן של שלוש שנים. אנחנו מקווים שבמהלך התקופה הזאת נמצא שותף אחר במקום רשות השידור. בסופו של דבר, לא ייתכן שלעיר הבירה של ישראל לא תהיה תזמורת סימפונית".
כאשר המצב הכספי דחוק, סביר להניח כי חילוקי הדעות בין הדרג האמנותי לדרג המנהל מתחדדים וגם שהכדאיוּת הכלכלית של כל קונצרט שאפתני נבחנת בשבע עיניים.
"אני לא חושב שהדינמיקה אצלנו שונה מכל תזמורת אחרת. התוכנית האמנותית נקבעת בעיקר על ידי המנהל המוזיקלי פרדריק שאזלן, בהתייעצות עם היועץ המוזיקלי גדעון פז. קונצרטים ווקאליים נקבעים בהתייעצות עם האופרה הישראלית, השותפה לקונצרטים האלה, ושיבוץ יצירות ישראליות בתוכנית השנתית נעשה בהתייעצות עם מלחינת הבית אביה קופלמן. התפקיד שלי בא לידי ביטוי בעיקר בשאלות כלכליות: אם הפקה מסוימת נראית מטורפת מבחינה כספית, או אם יש קונצרטים שכוללים הזמנת אמנים או מנצחים יקרים מחו"ל. בוודאי שיש מחלוקות, אבל כדי לשמור על שלום בית, לפעמים שאזלן מוותר קצת ולפעמים אני".
בעונה החדשה של הסימפונית ירושלים, שנפתחת החודש, יש כמה דברים ששווה לשים לב אליהם במיוחד. למשל חלק מהיצירות הישראליות שמשובצות בה: הבכורות העולמיות של 'סימפוניית דברי הימים' מאת אורי ברנר, 'ים הדממה פולט סודות' מאת נטע שחר ו'רפסודיה לגיטרה אקוסטית, גיטרה קלאסית וגיטרה חשמלית ולתזמורת' מאת איל אדלר וקונצרטים נוספים, וכן הבכורה הישראלית של 'הדהודים מרוניים' של גדעון לבנסון. גם הסדרה הווקאלית מציעה כמה הפקות מעניינות, ביניהן הרקוויאם של ורדי, בשיתוף מקהלת הקיבוץ הארצי והמקהלה הקאמרית רמת־גן, והסטאבט מאטר של דבוז'ק בניצוחו של רני קלדרון, שהוא גם מנהל בית האופרה בנאנסי, צרפת.
