הדילרים

לפני כמה שבועות מיהרו ג'ני צ'רנוב (40), רואת חשבון מאזור המרכז, ובעלה אל מסיבת הפתעה לחברה טובה. השעה הייתה רבע לעשר, והחברה הייתה אמורה להגיע בעשר בדיוק. לפתע צדה את עיניהם מודעה של Austrian על טיסות לארה"ב במבצע, מ־659 דולר. ג'ני: "עמדנו ברמזור וראינו את השלט. במקום למהר למסיבה, בעלי עצר בצד. אפילו לא היינו צריכים לדבר. שלפנו בהתרגשות את הסמארטפונים, נכנסנו לאתר, והתחלנו לבדוק תאריכים ומחירים. כבר לא היה חשוב לנו אם נאחר". צ'רנוב מכנה את עצמה "מכורה", ומדובר בהתמכרות חדשה, מהשנים האחרונות – "המכורים לטיסות", או, אם לדייק: "המכורים לטיסות זולות".

אתם מכירים את ההוא מהחבר'ה או מהמשרד שמשוויץ בטיסה לרומא ב־200 דולר, או בטיול ליער השחור לכל המשפחה שעלה רק 8,000 שקל, אבל אצל האובססיביים זה קיצוני יותר. זה מתחיל בניסיון להשיג את המחיר הכי נמוך לטיסה, לפעמים אפילו לא משנה היעד; בחרישת האינטרנט בשעות מטורפות, בחיפוש הדיל הכי טוב לעונה הבאה; ואפילו בקבוצות ווטסאפ ופייסבוק שבהן החברים מעדכנים על מבצעים – לפני מבצע יושבים מול המסך במשמרות, ומי שמזהה שהוא מתחיל מזעיק את כולם, גם ב־2 בלילה. חלקם נסעו בשנה האחרונה ל־6 ואף 8 יעדים, והכל כל כך בזול, שאתם יכולים רק לקנא, או לקרוא את הכתבה ולהתמכר בעצמכם.

"שמי נמרוד והכינוי שלי הוא ג'מוס, הוא נדבק אליי בטיול אחרי צבא במזרח, אנשים צחקו שאני משתקע הרבה זמן במקום אחד", את המונולוג הזה, שנשמע כמו מונולוג פתיחה באלכוהוליסטים אנונימיים, מספק נמרוד לוטם (48), בנקאי מהצפון, שנחשב לאחד ממובילי קהילת המכורים. הוא פעיל מאוד בפורומים וקבוצות פייסבוק בנושא, ואפילו חלק מבכירי איזיג'ט בארץ מכירים אותו. "המודל בחברות לואו־קוסט כמו איזיג'ט הוא שככל שתזמין מוקדם, הטיסה זולה יותר, וככל שהיא מתקרבת המחירים עולים", הוא מסביר. "פעם בכמה חודשים נפתחת האפשרות להזמין טיסות כמה חודשים קדימה, ומועד הפתיחה הזה משגע את המכורים לדבר, כי בדקה שהן נפתחות המחירים הם הנמוכים ביותר".

העניין הוא שבמשך תקופה ארוכה איזיג'ט לא נהגה להודיע מראש מתי זה יקרה, והיה מעין משחק חתול ועכבר, שבו המכורים ניסו לנחש את התאריך. "היו לנו כל מיני טריקים", הוא מספר. "במוקדי שירות הלקוחות של איזיג'ט, לפעמים מוקדנים ראו את הטיסות שבועיים־שלושה לפני פתיחתן באינטרנט. כשמתקשרים למוקד אפשר לבחור במענה באנגלית או גרמנית. במוקד האנגלי ענו לך כל מיני הודים שבכלל לא ידעו איך לעזור, אבל עלינו על זה שבמוקד הגרמני היו אנגלים בריטים שיודעים גרמנית. פעם אמרתי שם למוקדן שאני יודע שיש טיסות שפתוחות לכמה חודשים קדימה, הוא בדק ואמר לי 'אתה צודק', והזמין לי בזול טיסות שאי־אפשר היה עדיין להזמין באינטרנט".

ג'ני צ'רנוב ומשפחתה

"אנחנו פשוט מתים על הגברת הכתומה"

אבל השיטה העיקרית היא "לשבת" על האינטרנט סביב התאריכים שבהם נפתחות טיסות חדשות, להיכנס שוב ושוב לאתר ולבדוק אם כבר אפשר להזמין. "אנחנו פשוט מתים על הגברת הכתומה", צוחקת צ'רנוב. "ככה אנחנו קוראים לאיזיג'ט, בגלל הלוגו הכתום שלה. המחירים שלה אף פעם לא מאכזבים. כשלא פירסמו שם מועדי פתיחת טיסות הייתה לנו קבוצת ווטסאפ ועשינו משמרות על המחשב להודיע מתי הן נפתחו. בשני המועדים האחרונים היא הודיעה מראש על המועד, אז המשחק הפך להיות על מתי במשך היום היא תפתח, כי אם תיכנס שעה אחרי הפתיחה אולי כבר תפסיד את המחירים הטובים. בשבוע שעבר היו שמועות שטיסה תיפתח בחצות זמן לונדון, שזה 2 בלילה בארץ, והיו אנשים שישבו וחיכו לזה. אחר כך היא הודיעה שתפתח באמצע היום, ולא היה ברור מתי זה יקרה. אבל האמת היא שיש דרך להזמין טיסה קצת לפני כולם".

איך?

"השתגעת? אם אני אספר לך כולם יידעו. זה סוד מקצועי".

ניר צ'רניק

כריסמס בקלוז'

"תקציר תולדות איזיג'ט... באוקטובר יצאנו לטיול משפחתי בצפון, קמפינג על אחד מיובליו של נהר הדן. מה קשור צפון הארץ ונחל דן לאיזיג'ט? ואיך זה קשור לפוסט על באזל, קולמאר ואלזס בצרפת? תשובות מיד". כך מתחיל פוסט שהעלה ב־2011 בלוגר המכנה את עצמו Reef באתר למטייל. Reef, שם מוכר בקהילת המכורים, הסכים להתראיין בעילום שם. בבלוג שכתב עד 2014 הוא פירסם פוסטים רבים על נסיעותיו, כולל המחירים הפנטסטיים שהשיג, וכיום הוא שותף בניהול דף הפייסבוק "חברים מטיילים בארץ ובחו"ל", שמתמחה בעצות מתחום הלואו־קוסט, וגם בקבוצה "חו"ל זה כאן", שיש בה 12 אלף חברים.

"בקבוצות האלה אנחנו מנסים לחלוק עם אנשים את הידע שלנו על חיסכון בטיסות", הוא אומר. גם לוטם שותף בהן, אבל מסביר את הדילמה הנצחית לגבי שיתוף הידע: "זה כמו דילמת האסיר – אפשר לקרוא לזה דילמת המכור, או דילמת התייר", הוא אומר. "מצד אחד אתה רוצה לחלוק את הידע, ומצד שני, ככל שהמעגל יגדל, אתה תתחרה ביותר אנשים על המקומות הזולים".

כש־Reef פירסם את הפוסט ב־2011, הדילמה לא הטרידה אותו. הוא היה חדש בתחום, והתלהב מהמחיר שהשיג. בפוסט הוא מתאר את ההתרגשות הזו: "היינו בטיול בצפון, ובשעת לילה מאוחרת, אחרי שהמדורה כבתה וכל משפחה פרשה לאוהל שלה, שלפתי את המחשב הנייד, חיברתי את הנטסטיק והתחלתי לדפדף בפורום טיולי משפחות. צדה את עיניי התכתבות ענפה של כמה חברים ותיקים על חופשה באלזס וקולמאר. בין היתר דובר על טיסה זולה מאוד, לואו־קוסט, כך נכתב, וחיש מהר אצה דרכי לחפש את אתר הבית של Easyjet. זה לא שלא הכרתי או לא ידעתי, אלא שעד אותו דיון פשוט לא הפנמתי. מנוע החיפוש הדליק את מבעריו ואני בתוך האוהל, לאור פנס ראש, מחפש את ארנקי ואף מרהיב עוז ומעיר את אשתי כדי לשאול היכן כרטיס האשראי. כמובן שקיבלתי את התגובה הבאה: 'תגיד, השתגעת? מה אתה צריך באמצע הלילה בקמפינג כרטיס אשראי? מה יש לך לקנות עכשיו שלא קניתי ושאולי לא תוכל לקנות מחר ב־Ebay הזה שלך, זה לא יוכל לחכות עד שנשוב לבית? בחייאת תן לישון!'. התעקשתי, לא בכל יום יש 20% הנחה על מחיר שממילא הוא בגדר בדיחה. ברוך היושב במרומים, נמצאה האבידה. את כרטיס הפלא שלפתי, את הפרטים הקלדתי, והשאר היסטוריה: 183 יורו לזוג כרטיסים ומזוודה אחת. שמח וטוב לב התגלגלתי בתוך השק"ש, מחר נעביר דיווח מלא למפקדת אקה שתאשר את פרטי המסע. בשווייץ היא תשמח לבקר, ועם קרואסון ובגט בצרפת זו בכלל חגיגה".

מאז עברו הרבה מים בנהר הריין, Reef צבר ניסיון בטיסות לואו־קוסט, והפך למעין אורקל שאיתו באים להתייעץ. "שאף אחד לא יספר סיפורים, זה סוג של התמכרות", הוא אומר. "אתה מחפש את הטיסות הכי זולות, וכשאתה מוצא, מתרגש כמו מהמר שהרוויח בקזינו, אבל אז מוצא את עצמך בנובמבר עם 6 טיסות מוזמנות עד נובמבר הבא".

קצת מטורף, לא?

"מה שמטורף זה המחיר. הטיסה הכי יקרה עלתה לי 120 אירו".

אז ההתרגשות היא גם מלספר לכולם על המחיר שדפקת.

"לפעמים אשתי ואני טסים ושומעים מישהו ליד מספר לחבר, 'אל תשאל, שילמתי על הטיסה הזאת 200 דולר', ואנחנו קורצים אחד לשני ומתלבטים אם לספר לו שאנחנו שילמנו 35".

חלק מהטיסות הזולות הן ליעדים פחות אטרקטיביים במזרח אירופה.

"למה פחות אטרקטיביים? ב־2013 נפתח הקו בוויזאייר לרומניה. באותה שנה טסתי 3 פעמים, והכי יקרה עלתה פחות מ־100 יורו. רומניה מדהימה, עם טבע יפה ומאוד זולה. בכריסמס טסתי לקלוז'".

איפה זה קלוז'?

"ברומניה! בטח תגיד לי 'מה יש לעשות שם?', אבל אתה מגיע לכריסמס והעיר מלאה קישוטים ועצי אשוח, ואתה עוצם את העיניים, ולא יודע אם זו לונדון, פריז או רומא".

"נוסעת לפי האירוע"

ובאמת, החיסכון שמשיגים המכורים מאפשר לחרוג מהשגרה של טיסה ו־3 לילות של שופינג ושיטוט במרכז רומא/מדריד/אמסטרדם, ולתכנן טיסה לפסטיבל או להופעה שבדרך כלל מייקרים מאוד את הטיול. צ'רנוב: "אני נוסעת רק למקומות שיש לי איתם קליק. מה זה אומר? שאני לא נוסעת סתם, רק לאירוע מסוים. ב־2014 הייתי בלוצרן ב־Fasnacht, קרנבל מסכות עם תהלוכה שמתקיים פעם בשנה, וב־2013 באנגליה, בשחזור של קרב Bosworth – המחזה עם בגדים תקופתיים, וירו שם בתותחים אמיתיים. חוויה".

ניר צ'רניאק (32), עורך דין שסיים לאחרונה התמחות במשרד אורנה לין ושות', מתכנן נסיעות סביב מופעי רוק. "אני בודק איפה יש הופעות ואז מחפש את הכי זולות", הוא אומר. "בדרך כלל זה יעדים במזרח אירופה, כמו ברטיסלבה או פראג, ואז אני מחפש סביב זה את הטיסה הכי זולה. בקרוב אני טס למדונה בפראג. טיסה, מלון וההופעה עולים לי 1,200 שקל. ככה הייתי משלם בארץ רק להופעה כזאת".

גם לוטם מספר על טיול שהוא מתכנן בקרוב: "לפני חודשיים אשתי אמרה לי 'איך בא לי קרנבל'. ישר קניתי כרטיסים למילאנו בפברואר, ונהיה גם בפסטיבל הניוקי בורונה, בפסטיבל המסכות בונציה, בקרנבל התפוזים ב־Ivrea, ואולי אצליח להגיע לעוד אירוע".

זה נשמע אולי קיצוני, אבל בין הדברים מסתתרת אמת צרכנית חשובה: אם מכירים את אתרי האינטרנט של חברות הלואו־קוסט ויודעים איפה למצוא מבצעים טובים, אז גם משפחות בעלות הכנסה ממוצעת יכולות להרשות לעצמן מדי פעם חופשה בחו"ל. צ'רנוב: "למשק בית ממוצע, 'אירופה עם הילדים' נחשב למותרות, הוצאה שאי־אפשר לעמוד בה, אבל זה לא נכון. אם מתכננים את זה כמו שצריך, הרבה מראש, ויודעים איך לחפש, יכולים לטוס פעם בשנה עם הילדים ואפילו עוד סוף שבוע זוגי בלי להרגיז את חשבון הבנק. אני אולי מכורה לריגוש של מציאת טיסה זולה, אבל החוכמה היא לעשות את הדברים בצורה מבוקרת. יש אנשים שנוסעים ליעד מסוים רק כי הוא זול. אצלנו במשפחה בוחרים יעדים שמעניינים אותנו, ואם זה עובר את התקציב, פשוט לא קונים".