חתונת הלהב

דרך ארוכה עברה מעצבת שמלות הכלה גליה להב מהחדר הקטן בפינסק בברית המועצות של ראשית שנות החמישים שבו התחילה את קריירת התפירה שלה ועד לשבוע אופנת הכלות של מנהטן שננעל בחודש שעבר.

ילדה בת שמונה, יחד עם אחותה התאומה, מתקינה מכפלות לשמלות שתפרה אמן עבור הלקוחות העשירות שלה, בעוד אביהן נמק בגולאג הסיבירי. וכמה רחוקה סיביר האפורה והקפואה מהבניין האיקוני של הספרייה העירונית בניו־יורק המואר באור יקרות, שבו העלתה באוקטובר את תצוגת האופנה העילית של שמלות הכלה שלה, במסגרת שבוע אופנת הכלות הנחשב לאירוע המסחרי החשוב ביותר בארצות־הברית בתחום החתונות.

בדצמבר תפתח להב את סלון שמלות הכלות והערב היוקרתי שלה בהמבורג, שבגרמניה, בינואר תפתח סלון בבוורלי הילס בלוס־אנג'לס (בשני המקרים עם שותפים מקומיים), ועל הכוונת לפחות חנות נוספת ואפילו שתיים שייפתחו ב־2016 באירופה ובמזרח הרחוק.

כדי להבין עד כמה היא פופולרית בעולם די לציין שלחשבון האינסטגרם של בית האופנה הנושא את שמה של המעצבת גליה להב למעלה מ־1.1 מליוני עוקבים, ושהשמלות שלה נמכרות ב־15 מדינות בעולם, ביניהן ארה״ב, אוסטרליה, אנגליה, יפן, סין, סינגפור, הונג קונג, קנדה, ברזיל, גרמניה, איטליה ועוד.

מורן אטיאס בשמלת כלה של להב

ואז לקחו את אבא לסיביר

כשהיא מסבה בנחת בכיסא המצועצע באחד מאולמות הקבלה של הסלון החדש והמפואר שפתחה בשנה האחרונה ברחוב הרצל בתל־אביב ("אהבנו את המבנה ואני בטוחה שאחרינו יגיעו בתי אופנה נוספים"), חשוב לה להדגיש שהמטען שהיא נושאת עימה מאותן תשע שנים קשות של ראשית ילדותה, סייע לה לא מעט במהלך חייה.

"את אבא, עסקן ציוני ושליח קבוצות עלייה לישראל, הגלו לסיביר בשנת 1949. אני הייתי בת שנה והוא נלקח ל־24 שנות מאסר. לפני זה חיינו לא רע, אבל אחרי שאבא נעלם, לא נשאר כלום בבית. אמא נשארה עם תאומות בנות שנה ועוד ילד בן שנתיים, וכל הזמן המשיכה לדבר איתנו על אבא והבטיחה לנו שהוא יחזור, ואנחנו האמנו לה. כל ערב פסח וכל ערב ראש השנה היינו שולחים אליו מכתבים ומתפללים שיחזור ושנגיע ביחד לארץ. מאז, לכל דבר שאני רוצה לעשות בחיים אני שואבת כוחות מהימים ההם וזה עזר לי בעיקר בימים הראשונים שבהם פתחתי את העסק.

ומתי לבסוף הוא השתחרר?

"אבא חזר אלינו אחרי תשע שנים. אני זוכרת כמו היום איך נכנס בדלת. ילד שמחכה כל כך לאבא לא זקוק להסברים. תוך חודש עלינו לישראל".

למרות טראומות הילדות, חוויית הקליטה זכורה לה כסיפור נינוח: "ההורים הסתדרו מהר מאוד. קרובי המשפחה שהגיעו ארצה שנים לפנינו עזרו. אמא המשיכה לתפור והייתה מנהלת חשבונות. אבא דיבר עברית טובה כאילו נולד פה ומהר מאוד מצא עבודה".

כשהייתה להב בת 20 נישאה ולאחר זמן קצר הפכה לאמא. כאשר ילדה את בנה הצעיר עידן, היא אמרה לבעלה במהלך חופשת הלידה: "נכון, אני מורה, אבל החלום שלי מגיל 12 הוא לפתוח בית אופנה. זה הזמן".

בשלב ראשון עברה מאשדוד למרכז הארץ. "פתחנו בקריית קריניצי בית אופנה לבגדי ערב, כי תמיד רציתי משהו אקסלוסיבי, ייצרנו ל־200 חנויות. בראשית שנות ה־90, נפתח סלון הכלות שלי בדיזנגוף".

ומאין הגיע השינוי שהקפיץ אתכם לחו"ל?

"קליפ של קולקציית 2012 שצולם במקור על ידי Fashion TV, שודר בלופ והגיע לרשתות החברתיות. פתאום קיבלנו טונות של מיילים. הראשון שענינו עליו היה של צעירה מוסלמית מקנדה, שעשתה הזמנה דרך המייל, שלחה מידות וקיבלה שמלה בלי מדידות. היינו בהלם שכלה קונה שמלה ב־7,000 דולר בלי למדוד", והשאר היסטוריה. היום הם מוכרים ב־50 חנויות ב־20 מדינות ולהב גייסה לעסק את עידן, צעיר ילדיה, שאותו שלפה מעולם ההיי־טק והיום הוא אחראי על תחום הייצוא.

בר רפאלי בקומבניזון

בחודש שעבר, כאמור, הציגה בשבוע שמלות הכלה של ניו־יורק, יחד עם 14 מעצבי שמלות כלה נוספים מישראל. בתי העיצוב הוותיקים כמו פנינה טורנה, מירה צבילינגר ולהב סחפו אחריהם גם את המעצבים הישראלים הצעירים, אבל להב קצת מודאגת: "אני שמחה מהצטרפות הצעירים, מצד אחד, אבל גם חוששת. אם מעצבים יבטיחו מוצר ולא ישלחו ברמה הנכונה, כולנו ניפגע. כל מי שעובד עם השוק האמריקאי צריך להיות בטוח שהוא מסוגל לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שלו".

למה חנות בבוורלי הילס?

"יש הרבה מפורסמות שמגיעות לשואו רום שלנו שם ומבקשות שמלות ערב וכלה, אז החלטנו לפתוח בית אופנה יחד עם שותפים אמריקאים מהתחום. אני מאמינה שנצטרך לנסוע לשם אחת לשלושה חודשים כדי שיכירו אותנו ושירגישו שזה בית אופנה שהמעצבים נמצאים בו".

את מי את חולמת להלביש בבגד כלה או בבגד ערב?

"את ג'ניפר לופז. אני רואה אותה כמודל לחיקוי היא אישה נועזת שפונה גם לקהל הצעיר שאני פונה אליו. הצעירים פתוחים לכל גימיק, מכתיבים את האופנה וגם מנהלים את החיים".

להב בהחלט רואה עצמה פוסעת בעקבותיה של איקונית שמלות הכלה האמריקאית־אסיאתית ורה וונג ומציעה גם מוצרי טקסטיל ופריטים משלימים אחרים.

"אופנאי שרוצה להטביע את חותמו צריך להיכנס עם מוצרים כמו משקפיים, בשמים, אלה הם מוצרים שאנשים זוכרים ולשם אני מכוונת. עשינו כבר פיילוט של בושם ושל מוצרי פרפומריה שונים, הכל בבדיקה. עכשיו אנחנו פותחים קו של בגדי ערב".

ולמרות שעבר זמן, מה דעתך על שמלת הכלה של בר רפאלי?

בניגוד לכלות אחרות, בר יכולה להרשות לעצמה ללכת עם קומבניזון וכל מה שהיא תשים על עצמה, יגידו שהיא נראתה טוב. אני הייתי הולכת על משהו אחר, יותר סקסי. הייתי עושה לה שמלה עם פתחים מיוחדים ותחרה מיוחדת. הייתי נותנת משהו עם יותר עניין מהשמלה שלבשה. לא סגנון קייט מידלטון. חס וחלילה. זה לא בר רפאלי".

מה הכי קשה בעבודה מול הכלה הישראלית?

"היא באה לבית אופנה וחושבת שהכל מגיע לה. הכלה האמריקאית שמשלמת הרבה יותר וגם קונה את השמלה ולא שוכרת אותה כמו הישראלית, באה עם כבוד למעצב ולעיצוב. כשהאמריקאית רוצה לשנות משהו היא תשאל בהיסוס ובנימוס, "אולי במקרה אני יכולה לבקש לשנות?". הישראלית דורשת והיא גם יותר נועזת בבחירת השמלה ובעומק המחשופים. לא פעם אני צריכה להסביר לכלות הישראליות שצריך להתחשב במוזמנים, בחתן וגם ברב ושלא כל מה שמתאים לשטיח האדום של הוליווד וקאן מתאים מתחת לחופה".

מה הייתה השמלה היקרה ביותר שעיצבת?

"שמלה ב־50,000 דולר שהזמינה לקוחה יהודיה בארצות־הברית שנישאה לבעל קזינו יהודי. החלק התחתון שלה מכוסה כולו אבני סברובסקי אמיתיות. חודשיים עבדו על רקמת האבנים".

והשמלה הכי מוזרה?

"אחת של כלה שהתעקשה להתחתן בשחור. כשהתקשרו לשאול אם יש אופציה לשמלת כלה שחורה חשבתי שאני לא שומעת טוב. וכלה אחרת שהזמינה שמלת כלה עם מיקי מאוס רקום על הגב".