התופעה שבמסגרתה מובאים לעולם ילדים מחוץ לנישואים ובעקבות מגע מיני מזדמן כבר מזמן אינה דבר נדיר — כשבמקרים רבים צד אחד בקשר לא מעוניין בכך. באמצעות עו"ד רות דיין וולפנר, בעלת משרד המתמחה בדיני משפחה וירושה, ועו"ד ד"ר שרון פרילינג המתמחה בדיני משפחה וירושה, הכנו מדריך המשיב על השאלות השכיחות בעניין.
ˆ היה לי קשר עם אישה מחוץ לנישואים. היא נכנסה להיריון וילדה. אני מחויב לשלם מזונות?
עו"ד דיין וולפנר: "בהחלט. לקטין יש זכות למזונות מאביו גם אם הוריו אינם נשואים, גם אם האב נשוי לאישה אחרת, גם אם ההורים קיימו מפגש מיני מזדמן, וגם אם האב התנגד להיריון והודיע לאם שאינו מוכן להכיר בקטין. בכל אותם מקרים האב יחויב לשלם מזונות". עו"ד פרילינג מוסיפה כי "הגישה היא שהילד לא צריך להינזק בגלל נסיבות הבאתו לעולם והקשר בין הוריו שקדם לכך. גבר שהיה לו רומן מחוץ לנישואים לוקח על עצמו את האחריות לכל מה שיכול לנבוע מכך, ובכלל זה גם חיובו בכל החובות המשפטיות כלפי הילד".
ˆ אני רווק שהיה לו מגע חד־פעמי עם אישה. היא אמרה שהיא משתמשת באמצעי מניעה ואז הודיעה שנכנסה להיריון ממני. אני יכול לפנות לבימ"ש ולדרוש הפסקת היריון או בדיקת אבהות?
עו"ד דיין וולפנר: "לא ניתן לתבוע הפסקת היריון, אולם תוכל לעתור לבדיקת רקמות לאחר הולדת הקטין. בהסכמת האם ניתן לערוך בדיקת רקמות גם בתקופת ההיריון. גבר אינו יכול להטיל את האחריות על ההיריון לפתחה של האשה, גם אם היא אמרה לו שהיא משתמשת באמצעי מניעה. באחריות הגבר לדאוג לאמצעי מניעה".
עו"ד פרילינג מוסיפה כי "אמירת האישה בדבר שימוש באמצעי מניעה לא משחררת את הגבר מהאחריות שלו להימנע מכניסה להיריון באמצעות אמצעי מניעה מטעמו. מה גם שקשה מאוד להוכיח שהייתה כוונה להונות את הגבר. תמיד האישה יכולה לטעון שאין אמינות של 100% לאמצעי המניעה וככל שהגבר היה מבקש להבטיח היעדר אפשרות של כניסה להיריון, היה עליו להשתמש באמצעי מניעה מטעמו. לגבר לא תהיה זכות לדרוש את הפסקת ההיריון, שכן לאישה יש זכות בלעדית להחליט כיצד לנהוג עם ההיריון. הגבר יוכל לדרוש בדיקת אבהות לאחר היוולדו של הילד, כדי לוודא שאכן הילד הוא שלו בטרם יחויב בכלל החובות המשפטיות כלפיו".
ˆ נכנסתי להיריון מרומן עם גבר. אני רוצה לשמור על ההיריון, אבל הגבר (רווק) מסרב. מה זכויותיי?
עו"ד דיין וולפנר: "זכותך להביא את הילד לעולם גם ללא הסכמת האב. בהמשך יוכל הקטין, באמצעותך, להגיש נגד האב תביעת אבהות ומזונות".
עו"ד פרילינג: "זכות האישה לשמור על ההיריון ללא קשר לעמדת הגבר. אם הגבר מפעיל לחצים להפסקת ההיריון, יש אפשרות לפנות לבית המשפט שיורה לגבר לחדול. לאחר הולדת הילד האישה תוכל להגיש תביעת אבהות, תביעה למזונות עבור הילד, ותביעה להסדרי קשר בין האב לילד".
ˆ האם תמיד טובת הילד לדעת מי אביו גוברת על כל הסכם בין ההורים או אינטרס של מי מהם?
עו"ד דיין וולפנר מציינת כי "למעט במקרה של חשש לממזרות של הילד, זכותו של קטין לדעת מי אביו, ובמקרה של תביעה בשם הקטין, יעדיף בית המשפט את זכות הקטין לדעת על ההסכם בין הוריו, אלא אם ישוכנע כי יש בכך כדי לפגוע בטובת הקטין. כאשר מביאים ילד לעולם, קשה להבטיח אנונימיות בין ההורים. האמור לעיל לא חל במקרה של פנייה לבנק הזרע או של קטין שנמסר לאימוץ, אלא רק במקרה שבו שני ההורים ידועים". גם ד"ר פרילינג מדגישה כי יש להבחין בין מצבים של ילד שנולד לאב ידוע לבין תרומות זרע מוסדרות בבנק הזרע: "ילד שנולד לאב ידוע זכאי לדעת מי אביו. טובת הילד לדעת את מוצאו ושורשיו עולה על אינטרס ההורים. גם אם ההורים יערכו 'הסכם שתיקה' ביחס לזהות האב, הילד לא יהיה כבול בהסכם. כשמדובר בילדים מתרומת זרע מוסדרת, החקיקה קובעת את אנונימיות התורם".
הגבר יכול להתנגד לבדיקת אבהות?
לדברי עו"ד דיין וולפנר, בית המשפט לא ייתן צו לבדיקת אבהות אלא בהסכמת הנבדק. אולם, נבדק שמסרב להיבדק יכול להיות מחויב בקנס או במאסר. בנוסף, בית המשפט רשאי להסיק מסירובו של אדם להיבדק כל מסקנה הנראית לו מוצדקת, כך שאדם שמסרב לערוך בדיקת רקמות, יכול למצוא עצמו מחויב במזונות לילד.
ˆ אב נשוי שנולד לו ילד מחוץ לנישואים מחויב להיות איתו בקשר?
קשה לאכוף על אב קשר עם ילדו. עו"ד דיין וולפנר מציינת כי כאשר אב לא מעוניין בקשר, ניתן לחייבו בתשלום מזונות גבוה יותר באופן הנותן ביטוי לנשיאת האם במלוא ההוצאות. עו"ד פרילינג מציינת כי בתי המשפט לרוב לא אוכפים קיום הסדרי ראייה, כאשר אבות אינם חפצים בכך, מתוך תפיסה שלא ניתן לאכוף קשר רגשי.
