המקלדת היא אחד הרכיבים שכמעט ולא עברו לאורך השנים כל שינוי מהותי. אפילו אוגוסט דבוראק, שפיתח סדר אותיות הגיוני ונוח בהרבה מאשר במקלדת הנוכחית (QWERTY), לא זכה לתהילה של ממש, כשהמקלדת שפיתח לא הצליחה לשנות את ההרגלים של משתמשי המחשב בעולם.
המבנה הפיזי של המקלדות בעולם היה ונשאר סט של מקשים מפלסטיק, בגדלים שונים, שמוחזקים ע"י קפיץ כלשהו, ובאותו סדר אותיות. אמנם יש כיום גם מקלדות גמישות, שפותחו כדי להקטין את המקום שהן תופסות בסביבת העבודה שלנו, אולם אי־אפשר לומר שהן חוללו מהפכה אמיתית.
בימים אלה עובדים מדענים באוניברסיטת אוקלנד בניו־זילנד על פיתוח מקלדת גמישה ונמתחת מחומר מיוחד, מוליך זרם, שנקרא אלסטומר דיאלקטרי. את המקלדת הזו אפשר למקם כמעט בכל מקום אפשרי בסביבת העבודה, ואפילו על הגוף, כמדבקה. היא גם ניתנת לתכנות, כך שאפשר למקם כל מקש, מכל סוג, בכל מקום, על גבי אותו משטח אלסטי. ניתן למקם אותיות במקומות שונים, וכפתורי פונקציות נוספים כמו רווח, אנטר ועוד יוכלו להיות גדולים יותר או קטנים יותר.
המקלדת עשויה משתי שכבות "חשות" המחוברות יחדיו ומורכבות מתשעה אזורי חישה שונים הניתנים לתכנות, בדיוק כמו שניתן לתכנת מקלדת וירטואלית המופיעה על גבי מסך מגע. מלבד יתרון הגמישות, היא כמעט בלתי ניתנת להריסה.
אפשרויות השימוש במקלדת כזו מגוונות, ומתאימות לגיימרים שצריכים מערכות שליטה אינטראקטיביות, לאנשי מקצוע ניידים, הזקוקים לחופש תנועה תוך כדי הקלדה, ולספורטאים, שיוכלו להשתמש במשטח הגומי כשהוא מחובר לגופם, מה שיאפשר להם לתעד ולבצע פעולות שונות.
"היתרון הברור במקלדת שלנו הוא בכך שמדובר במשטח דקיק של גומי שיוכל להיכרך סביב כל דבר כמעט, ובכך יהפוך אותו למשטח שליטה או למקלדת", הסביר דניאל קו, אחד המהנדסים העובדים על שיפור המוצר. "ניתן גם להפוך אותה למשטח דמוי עור, שיהיה מסוגל לחוש לחץ, חום, קור ועוד". המוצר נמצא כרגע בשלבים ראשוניים של פיתוח, בין היתר בסיועה של חברת StretchSense מניו־זילנד, שמנסה לפתח מנגנון שיוכל "להרגיש" כשמשטח הגומי נמתח ובכך לשפר את יכולות המוצרים שיופקו ממנו בעתיד.