מנסים לתקן את העוול ההיסטורי: אגם החולה יובש לפני עשרות שנים בטענה שמדובר בביצה בעייתית שמפיצה מחלות. כיום ברור שמדובר באחת הטעויות הסביבתיות המשמעותיות שבוצעו בישראל לאורך השנים, ובשנים האחרונות נעשים מאמצים להחזיר לשטח חלק מהדרו בעבר. במסגרת מאמצי השיקום הציפה בתקופה האחרונה רשות הטבע והגנים שטחים נרחבים נוספים שיהיו חלק משמורת החולה.
לפני כארבע שנים התגלתה מחדש בשמורת החולה צפרדע מסוג עגולשון שחור גחון, שהמדענים היו תמימי דעים שנכחדה מהעולם עם ייבוש החולה, לאחר קום המדינה. היעלמותה של הצפרדע ושל מינים נוספים שחיו רק באגם הזה בכל העולם הייתה רק אחד הנזקים האקולוגיים שנגרמו כתוצאה מייבוש האגם. הנזקים החמורים יותר היו בסחף של חומרים מזהמים לעבר הכנרת, קושי להשתמש בקרקעות לחקלאות ושריפות באדמת הכבול היבשה.
ההחלטה לייבש את האגם היוותה את יריית הפתיחה להקמת שמורות טבע בישראל, ומתנגדי הייבוש הקימו במקום את שמורת הטבע הראשונה כדי לנסות ולהציל חלק מהשטח. לאורך השנים נעשתה שורה של מאמצים לשקם השטח שנהרס כתוצאה מהייבוש, ובמסגרתם אף בוצעו הצפות הדרגתיות של חלק מהשמורה.
לאחרונה הסתיים ברשות הטבע והגנים פרויקט להצפה מחדש של כ־400 דונם נוספים שיצטרפו לשמורה. השטח נחפר ונוקה כך שיוכל לקלוט את המים, ולאחר חודשים של הכנה ניתן האות והוא הוצף בהזרמה ישירות מתעלות הירדן.
ניסים קשת, מנהל אגף סביבה ברשות הטבע והגנים, אומר שהצפת חלקת 400 דונם בשמורת החולה מהווה חלק מתוכנית גדולה להצפת שטחים נוספים בעמק החולה. "מדובר בהתחלה של פרויקט גדול ומשמעותי שמטרתו להחזיר עטרה ליושנה ולהציף את השטחים בשמורה שהיו יבשים ב־70 השנים האחרונות. בזכות ההצפה יגדלו השטחים של פני המים, מה שיאפשר תוספת לאזורי נחיתה ודגירה של עופות נודדים ומקומיים, ויורחבו האפשרויות לשיקום בעלי החיים, כגון מיני דגים שנעלמו ודו־חיים האופייניים לבית הגידול במים שמקורם במי מעיינות ומקורות הירדן", אמר קשת.
