ילדים, ילדים, בואו לגינה. לא רוצים. בואו לגינה השנייה. לא רוצים. בואו לפארק. לא רוצים. טוב, חוץ מזה שהזאב יטרוף אתכם - וכרגע הוא בנבצרות, הגב תפוס לי - מה אתם רוצים?
ובכן, תלוי את מי שואלים; את הקטנה או את הגדול. נוכח העובדה שלכל שני ילדים (יהודים) יש חמש דעות, אולי עדיף לא לשאול. עדיף להעמיס אותם ולהתנייע קומפלט לפארק רמת־השרון, המקום היחיד שייתן מענה בו־זמני לכל שאיפה; מגלשות ענק וטיפוס חבלים אקסטרימי? מתקני קטנטנים משודרגים? נדנדות לגדולים מהז'אנר הפחות נפוץ והיותר מפתיע? מראות מעוותות? מדשאה? מזרקות משפריצות ומתכווננות בחודשי הקיץ? חורשת האיקליפטוס־הגשר־הסירה? מגרש חנייה? כל זאת ועוד.
פארק רמת־השרון הוקם רק לפני שנתיים ומציע, לאורך ולרוחב 40 דונם, משהו (לפעמים גם שניים־שלושה) לכל אחד, בכל גיל, בכל מצב צבירה. זו הסיבה שילדים תמיד שמחים לחזור אליו. העובדה שאפילו בשבתות ובחופשים המתחם לא מגיע לרמות הצפיפות ההודיות המאפיינות את הקיפצובות תורמת גם היא. היינו שם עם חברים, ילדים של חברים, ילדים בריטים של חברים בריטים, ואפילו עם בן 13 אוסטרלי נמרץ למדי. האומות היו מאוחדות; כולם לא ממש רצו לעזוב כשהגיע הזמן לחתוך הביתה. תוסיפו לזה את חינמיות הפארק ואת נגישותו - ממש בכניסה לעיר - וקיבלתם משהו שאני לא אמור לכתוב עליו לעיתון, כי באמת עדיף שכמה שפחות אנשים יכירו את האופציה. אז תכירו. לא שמעתם על זה ממני.
* איך מגיעים? רחוב הנצח, צמוד למתחם תעש, מול קופת חולים מכבי. יש גישה נוחה מצומת הכפר הירוק, ימינה בדרך ראשונים ושמאלה בכיכר התנועה לרחוב הנצח.
