נא להכיר: קוראים לה וונדי הפראית (Wild Wendy), וכשמה כן היא – בחורה צעירה, שוחרת הרפתקאות וריגושים מיניים מכל הסוגים. והיא גם אינטליגנטית, זורמת ובת שיח נעימה, ולכל הדעות היא גם יפה ומאוד סקסית. גובהה 1.70 מ' והיא שוקלת 54 ק"ג, ומתברר שאלפי גברים מדרום־מזרח אסיה, מארצות־הברית ומאירופה מבקשים לבלות איתה.
ואם לא בא לכם להכיר דווקא את וונדי, ישנה גם גברת יפה אחרת – בגובה ומשקל זהים, שגם היא חכמה ובת שיח נעימה. שמה פארה הפריג'ידית, וכשמה כן היא – גברת קרירה למדי מבחינה מינית, שדווקא אינה חובבת סקס. אבל בניגוד למה שרוב הגברים עשויים לחשוב, מתברר שהביקוש לבלות איתה אינו נופל בהרבה מהביקוש לבלות עם וונדי הפראית. למה? אולי מפני שסוד המשיכה אליה נעוץ באתגר. חלק מהגברים בטוחים שהם ורק הם יצליחו "לרפא" אותה מאדישותה. לעניין גדול בקרב אלפי גברים בעולם זוכה גם סוזן S&M, שבהתאם לשמה, מתמחה בטכניקות סקס השייכות לעולם הסאדו־מאזו.
יש רק איזה עניין פעוט, שבעיני רבים עשוי להיות כמעט חסר חשיבות או בגדר רכילות מיותרת. וזו העובדה שאנחנו לא מדברים על נשים אמיתיות, בשר ודם, אלא על רובוטיות סקס, שהן למעשה רובוטיות הסקס האינטליגנטיות הראשונות בעולם, והחברה האמריקאית המייצרת ומשווקת אותן כבר מוצפת בהזמנות – הרבה מעבר ליכולת הייצור והאספקה שלה.
איך זה עובד? לא מסובך. תמורת 6,995 דולר לדגם Roxxxy (רוקסי) בסיסי, הכולל חמש דמויות שונות של נשים – וונדי, סוזן, פארה, יוקו הצעירה והנאיבית ומרתה הבוגרת – יכול כל אחד להזמין ולקנות רובוטית אישה. ובעזרת לחיצה על כפתור פשוט, הוא יכול לבחור לבלות יום עם סוזן, ויומיים עם וונדי, או חודש עם פארה ויומיים עם יוקו, או לבלות בלילה עם מרתה ואז לעשות סוויץ', ובאותו לילה לבלות עם אחרת. כלומר, דגם רוקסי הבסיסי כולל למעשה חמש דמויות שונות ומובחנות של נשים.
הפיתוח הזה בא לעולם בעקבות סקרי שוק רציניים שמהם התברר כי הגבר הממוצע, לפחות האמריקאי, אוהב לגוון, וחמש הדמויות הנשיות האלה הן המנעד המינימלי שהגבר המצוי מבקש. מי שרוצה רובוט סקס גברי, בין אם מדובר בגבר ובין אם באישה, יכול להזמין באותו מחיר את רוקי, שבינתיים קיים דגם אחד שלו. כנראה הוא כל־יכול ולא צריך להתחלק לחמישה טיפוסים שונים של גברים. אבל הביקוש לרוקי, בהשוואה לרוקסי – לפחות בינתיים – הוא קטן לאין ערוך.
מה עוד רוקסי יודעת לעשות? למשל, לשלוח אימייל לגבר שרכש אותה, המוגדר בן הזוג שלה, ולכתוב לו מילים של אהבה וגעגוע כאשר הוא אינו בבית. היא עושה זאת כאשר היא מתחברת לשרת של החברה היצרנית ומורידה לעצמה עדכוני תוכנה תמורת 40 דולר בחודש. ומי שרוצה תוספות מיוחדות לפי בחירה – יכול להזמין לעצמו רוקסי משודרגת, המעוצבת בחייטות עילית אישית, לפי הפנטזיות הפרטיות מאוד והספציפיות שלו. רק שהגברת הרובוטית הזו תעלה לו עד 70 אלף דולר.
רוקסי וחברותיה מיוצרות בחברת TrueCompanion האמריקאית, השייכת לדאגלס היינס, המגדיר את עצמו חנון מחשבים בגיל העמידה, שעבד במשך כמעט 30 שנה בתעשיית ההיי־טק והתמחה ביישומים של אינטליגנציה מלאכותית.
על פי הפרסומים, רוקסי ורוקי נראים, מרגישים ושוקלים כמו אישה או גבר אמיתיים. בסרטונים רבים ביוטיוב, באתר החברה ובאתרים אחרים, לקוחות פוטנציאליים יכולים לצפות בהדגמות של רוקסי בפעולה – עם או בלי בגדים, ואפילו לשמוע את תגובותיה למגעים המיניים המרומזים (או הפחות מרומזים) הנעשים בה.
אבל רוקסי היא כנראה רק הסנונית הראשונה בעידן חדש של סקס עם רובוטים, וחברות אמריקאיות אחרות עובדות על דגמים משלהן, שכמה מהם ייצאו בשנת 2017.
מי שצפה את המגמה הזאת היה ד"ר דיוויד לוי מאנגליה, שפירסם את ספרו "אהבה וסקס עם רובוטים", שבו טען שאנחנו מתקרבים במהירות לעידן שבו חלק גדול מהיחסים המיניים שלנו, ואולי אפילו רובם, יתקיימו לא עם נשים וגברים בשר ודם, אלא עם רובוטים בעלי בינה מלאכותית, העשויים סיליקון ועור מלאכותי, שייראו וייתנו תחושה של מגע עם אישה או גבר אמיתיים.
הספר, המבוסס על מחקר שערך ד"ר לוי, טוען כי ההתפתחות הגדולה הצפויה בתחום הרובוטים האינטליגנטיים, יחד עם "שבירת הצופן" של המשיכה והאהבה בין בני אדם, יהפכו את בת הזוג הרובוטית למוצר נחשק, שכן הסקס־בוטית תגיב בדיוק לתת־מודע הנפשי־רגשי־סקסואלי האותנטי, החבוי בכל אחד מאיתנו – לפחות בקרב אלה המודעים למיניות ולפנטזיות שלהם. בהתחלה רבים ינסו אותה מתוך סקרנות, ואז יתרגלו לנוחות איתה, ואז יתאהבו בה, ממש כמו בסרט "היא" של ספייק ג'ונז, שבו הגיבור מתאהב בתוכנת הפעלה, המדברת אליו בקולה המקסים של סקרלט ג'והנסון. ד"ר לוי טוען שהסקס־בוטית תהיה בעלת עקומת למידה מהירה ותכיר את בעליה כל כך טוב ובאופן כה אינטימי, כך שלא רק תיענה פסיבית לכל דרישותיו, אלא תהיה בת לוויה נוחה ומדויקת.
ולא מדובר רק בתיאוריה. כך למשל קרה לרובין מרנץ־הניג, עיתונאית אמריקאית שבילתה כמה ימים במעבדת הרובוטיקה דמוית האדם של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, MIT, וסיפרה שהחלה לפתח רגשות כלפי רובוט גבר.
"קראו לו דומו. היה לו רק פלג גוף עליון עירום ושרירי. עיניו הגדולות היו כחולות, והן הביטו בי במבט ממוקד. כאשר הוא אחז בידי, בצבתות הגומי החזקות שלו, אני מודה שהרגשתי סוג של ריגוש. בהחלט פיתחתי כלפיו התחלה של רגש, שאישה מרגישה כלפי גבר מדליק", התוודתה במוסף הספרים של ה"ניו־יורק טיימס".
לוי טוען, כי ההתאמה בין הקונה למוצר החכם והלומד תהיה כה גבוהה, עד שלא יהיה מי שלא ינסה את זה וירצה להמשיך, שכן יהיה אפשר להזמין רובוטית שנראית בדיוק כמו שחקנית הקולנוע האהובה והנערצת עליך ו"מוחה" יכלול את כל תנוחות הקאמה סוטרה, ואחרי שהיא "תלמד את הלקוח", היא תהפוך לבת זוג אידיאלית.
אבל לנוכח המגמה הצוברת תאוצה, קמה כבר קבוצה קולנית מאוד של מתנגדים ליחסים החדשים האלה. בראשה עומדת כיום ד"ר קתלין ריצ'רדסון מאוניברסיטת דה־מונפורט בבריטניה. ריצ'רדסון עוסקת באתיקה של רובוטים, אבל אינה מתעניינת ברובוטים עצמם, אלא בהשפעה האפשרית שלהם על היחסים בין בני אדם. בראיון שערכנו עימה באמצעות המייל היא מבטאת את החשש, שהתפשטות השימוש ברובוטי סקס עלולה להחמיר את התופעה של החפצת נשים "אמיתיות".
ד"ר ריצ'רדסון, זו אולי שאלה נדושה שאת שומעת הרבה, אבל מה בעצם ההבדל בין צריכת פורנו לשימוש ברובוט מיני?
"השאלה אינה נדושה, והתשובה הכללית שלי היא שאי־אפשר לצמצם בני אדם לתכונה מסוימת שלהם, וגם לא לעשות להם צמצום כזה מבחינה מינית. אני מאמינה בזהות הכללית של בן אדם, אישה או גבר, בלי קשר למוצא, למעמד או להשכלה. בני האדם מורכבים מרגשות, מחשבות וגוף. הסכנה היא שרובוטים מיניים ישכפלו את הדה־הומניזציה של האדם וישפיעו על ההתנהגות, גם במרחב האמיתי, היומיומי, של החיים".
באותה מידה יכולת לקרוא לאסור את הגישה לפורנו באינטרנט.
"האנשים העומדים מאחורי אתרי הפורנו עושים את זה רק כדי לעשות כסף על חשבון ההשפלה של נשים, והשימוש ברובוטי מין יעצים את יחסי הכוח המעוותים האלה בין נשים לגברים".
אבל בסופו של דבר אי־אפשר לשלוט במה שאדם עושה בביתו הפרטי.
"אמרו שהפורנו יפחית את הסחר בנשים לצורכי זנות, אבל זה לא עובד כך. זה רק מחזק תופעות פסולות כמו קניית מין בכסף, דימויי גוף המשפיעים לרעה על החפצה גדלה והולכת של נשים".
בדרום־קוריאה נעשה לפני כמה שנים ניסיון להילחם בתעשיית הזנות, ומאז פורחת שם תעשיית בובות המין. אי־אפשר לדכא באמת את הדחף הזה.
"הרעיון המרכזי בקמפיין נגד רובוטי סקס הוא לא להפוך את בני האדם למכונות ולא להכניס צד כלכלי ליחסים בין גברים לנשים. אנחנו צריכים להיאבק במגמה המשלבת טכנולוגיה, סקס, זנות ואלימות. אני לא דואגת לרובוטים, הם רק פרי יצירה של בני אדם. אני דואגת בגלל הניתוק בין בני האדם. יש ניתוק בחברה. מה קורה כאשר אנשים מנותקים וחייהם עוברים עליהם רק בסיפוק הצרכים המיידיים שלהם? הכסף והסקס הופכים לערכים החשובים ביותר. רק יחסים אמיתיים יכולים לעזור לבטא את האנושיות שלנו, ולא סיפוק טכני וקר של צרכים מיידיים. שעתוק היחסים הכוחניים האלה מוביל לכיבוי של האמפתיה האנושית. האם זה מה שאנחנו מאחלים לצאצאים שלנו? אני לא חושבת. ומי שמשעתק את יחסי הכוחות בין גברים כצרכני סקס לנשים מוחלשות יעשה את זה גם במרחב הווירטואלי. לא ירחק היום שבו יהיו גברים שירצו לקנות רובוטית קטינה".
אולי באמת עדיף שפדופיל, למשל, יממש את הפנטזיות החולניות שלו עם בובה, ולא יפגע בילדים או בילדות?
"זה לא עובד ככה. יש מחקרים שמראים בדיוק את ההפך. הפורנו לא תרם לשחרור קיטור, אלא פעל הפוך. בכלל, בכל מקום שבו פוגעים בנשים ומתייחסים אליהן כאל חפץ לממכר, פוגעים בסופו של דבר גם בילדים".
טענות דומות השמיעה ומשמיעה ד"ר ריצ'רדסון בכל תוכנית טלוויזיה שהיא מוזמנת אליה ולעיתים היא מתמודדת עם הטענות של ד"ר לוי, שבראיון לבי־בי־סי אמר, שמספר גדל והולך של בני אדם בעידן המודרני מתקשים ליצור מערכות יחסים, ועבורם היחסים עם רובוטים ממלאים חלל רגשי הולך וגדל. על הטענה של ריצ'רדסון, שלפיה רובוטיות סקס משפילות נשים, ענה לוי: "זה לא משפיל נשים יותר מכפי שוויברטורים משפילים אותן".
לוי טוען שאנשים נהגו להזדעזע גם ממין אוראלי, מאוננות ומהומוסקסואליות, ועם השנים הראש שלנו נפתח. היום אין לאיש בעיה עם מיניות שונה, והכלל היחיד הוא שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה, ובלבד שהכל נעשה בהסכמה בין אנשים מבוגרים, בלי כפייה, השפלה, ניצול או אלימות.
"כדאי להסתכל על האבולוציה של הרובוטים בקשר שלהם איתנו", מציע ד"ר לוי. "בהתחלה היו רק רובוטים תעשייתיים, שעבדו בפסי ייצור, ובעיקר במסוכנים ובמדויקים שבהם. אחר כך הרובוטים פלשו לבית שלנו ועזרו לנו לתחזק ולנקות אותו. ואז היו רובוטים קטנים שילדים, בעיקר יפנים, גידלו וטיפחו בבית. היום מפתחים רובוטים שיעזרו לזקנים ולחולים במטלות היום־יום. אלה כבר רובוטים דמויי אדם, המקובלים מאוד בדרום־מזרח אסיה ובמיוחד ביפן, שם שיעורם של הזקנים באוכלוסייה גדול, והרובוטים בעלי הפרצוף האנושי מקלים את תחושת הבדידות שלהם.
"היום אנחנו חיים בעידן שבו יותר ויותר רובוטים דמויי אדם ייכנסו לחיינו ויעזרו לנו, החל במשימות פיזיות, כמו להביא לזקן או לחולה אוכל או שתייה מהמטבח, ועד לרובוטים שנוכל לנהל איתם שיחה, והם ילמדו אותנו ויידעו לנטר את מצבנו הגופני. אנחנו הולכים ומתקרבים לעידן של רובוטים שחלקם יתפקדו כבני או בנות זוג, עם או בלי סקס, לפי סוג האנרגיה והצרכים של הקונה".
בתשובה לשאלה אם הוא עצמו, ג'נטלמן בריטי ששמו מעיד על מוצאו היהודי, היה מנסה רובוטית סקס, הוא עונה ללא היסוס: "בוודאי. אין הרבה גברים שאני מכיר, שאם הייתה עומדת בפניהם אופציה כזו, לא היו מנסים אותה". הדברים האלה מכעיסים מאוד את ד"ר ריצ'רדסון, שהקמפיין שלה מעורר רעש רב. "ומי ידאג לילדים ולנשים, כדי ששעתוק דפוס השליטה וההחפצה לא יעבור למרחב החיים האמיתי ויפגע בהם שם?" היא חותמת את שיחתנו בכעס מאופק.
עמדה חיובית ולא שיפוטית מביעה הפסיכולוגית האבולוציונית פרופ' עדה למפרט, "הרובוט המיני מצלצל כמו מימוש של פנטזיות מיניות המוגדרות, גם על ידי המפנטזים עצמם, 'מלוכלכות'. הצורך בפנטזיות, כמו הצורך ברובוטים כאלה, גם כאשר יש בהישג יד בנות או בני זוג ממשיים, נובע מהמבנה האבולוציוני רב־השנים ורב־הרבדים של המוח המיני", מסבירה למפרט. לדבריה, בהרבה דורות אבולוציוניים שקדמו לבני האדם, היה המעשה המיני של הזכר כרוך בניצחון על מתחרים, בכיבוש הנקבה, בהכנעתה ובחדירה לתוכה. כל אלה מעשים של תוקפנות ושל ניסיון לבסס שליטה, "ואילו מצידה של הנקבה, המעשה היה כרוך בכניעה ואף בהשפלה, שהיא חלקו של המנוצח. במילים אחרות, מדובר בסאדו־מזוכיזם. במהלך מיליון השנים האחרונות הצטרף הזכר לכוחות ההוריים שהם עדינים, רכים, קשובים וטיפוליים. כך נוסד קשר אוהב, שוויוני יותר ובר־קיימא בין הזכר לנקבה, וכך צמחה מערכת ערכים חדשה למעשה המיני: אהבה, כבוד הדדי, הקשבה, אמון ושוויון".
לדברי למפרט, בעוד שמערכת הערכים הישנה עדיין שרירה וקיימת, ואף מתנה את תפקודם הטוב של הגירוי המיני ושל הסיפוק המיני, קיימת עכשיו מערכת ערכים חדשה, שממנה גוזר האדם את דעתו על עצמו ואת דעתם של האחרים עליו.
"מצב ניגודי כזה אינו מאפשר מוצא של שלום בין הצדדים הסותרים: אם אדם רוצה להגיע לגירוי חזק ולסיפוק, טוב יעשה אם יפעיל את המערכת הנושנה של סאדו־מזוכיזם. אם הוא רוצה להיות בעל הערכה עצמית טובה, בעל מעמד חברתי טוב ושומר חוק, עליו להיצמד לערכים של אהבה וכבוד הדדי בינו ובין רעייתו, או בינה ובין בן זוגה.
"התשובה לסתירה הזו מצויה בעולם הפנטזיה המינית. היא מתחוללת בחשאי, בראש, בעת שבפועל מתקיימים יחסי מין עם בת או בן זוג אהובים. ועכשיו מגיע הרובוט כדי להגשים את הפנטזיה, ליצור מרחב פנוי מסתירות. הרובוט מאפשר מימוש של פנטזיות סאדו־מזוכיסטיות שאינו צריך להיות כפוף למציאות האנושית החדשה, שבה אהבה וכבוד הדדיים קובעים את הטון".
ואיך את מסבירה שכמעט רק גברים מזמינים את רובוט הסקס? למרות שקיימת מהדורה גברית, נשים כמעט לא מזמינות אותה.
"בממוצע, לגברים יש דחף מיני חזק יותר, ולכן הם יותר פעילים בכל נושא הקשור בסקס, גם כשמדובר ברובוטים. הנשים ישתמשו פחות ברובוטים כי לרוב הן צריכות בממוצע פחות סקס. לשאלה אם זה פתרון טוב, אני עונה שכן. זה טוב למי שטוב לו עם זה, אבל כדאי לשמור על החשאיות".
בכל מקרה, אפשר להניח שכוחות השוק ינצחו, ושום פעילות פמיניסטית רדיקלית לא תצליח לאסור את השיווק של הרובוטים האלה?
"זה פחות כוחות השוק והרבה יותר כוחות המיניות, ואלה כוחות מאוד־מאוד חזקים".
ד"ר ליאורה אברמוב, גינקולוגית ומנהלת המרפאה לטיפול מיני בבית החולים ליס ליולדות במרכז הרפואי תל־אביב (איכילוב), אומרת שידוע כי בחלק ממדינות מזרח אסיה, ובמיוחד ביפן ובדרום־קוריאה, יש גיישות רובוטיות וזונות רובוטיות. אף שלה עצמה זה נשמע מופרך, היא סבורה שמדובר בחלק מהקדמה: "אי־אפשר למנוע מאנשים לאונן מול פורנו באינטרנט. אבל אף אדם רציני לא יגיד שזה בא במקום קשר זוגי אמיתי ובמקום הצורך במגע אמיתי ובבניית קשר מיני זוגי אמיתי. הצורך בקשר פיזי אמיתי עם אדם אחר, ולא עם רובוט, תמיד יישאר לדעתי. אבל אני מסכימה עם ד"ר ריצ'רדסון, שלדור הנוכחי קשה יותר לבנות קשרים זוגיים ולהתמודד. היום קל יותר לפרק את הקשר ולברוח. ברגע שיש קשיים, בורחים לצ'טים ולפייסבוק ולשאר המקומות במרחב הטכנולוגי, שלא דורשים שום מחויבות. ייתכן שרובוטים כאלה יקשו עוד יותר לבנות קשר 'נורמלי', אבל אי־אפשר לאסור את זה".
ולמה כמעט רק גברים מזמינים את המוצר הזה?
"כי נשים רוצות גבר על אמת. לא רק בובת מין. אישה לרוב מחוברת יותר לרגשות שלה, ועם בובה אין אינטימיות. אצל גברים הצורך הפיזי יותר חזק בדרך כלל, ופחות חשוב להם אם זה אמיתי או אם יש בזה אינטימיות. הם צריכים יותר את הפורקן. לכן אני מניחה שיותר גברים ירצו לנסות את זה ופחות נשים. לדעתי, אין בזה דבר רע, אם הרובוט עונה על הצורך הנקודתי של גבר. בכל מקרה, כדאי לזכור שזה לא הדבר האמיתי".
העתידן פרופ' דוד פסיג, ראש המגמה לטכנולוגיות תקשורת בחינוך באוניברסיטת בר־אילן, אומר שמאז ומתמיד חיפש האדם גירויים נוספים וחלופיים.
"לא צריך להיבהל מזה, ואין טעם להיאבק ברובוטים האלה. ההיסטוריה של הטכנולוגיה מלמדת שככל שיש יותר כלים חדשים – כך אנחנו מנסים אותם, וחלקנו משתמשים בהם. אבל האמצעים החדשים מתקיימים לצד הישנים ולא במקומם. גברים שיש להם צרכים מיוחדים ימצאו ברובוטית כזו את סיפוקם, אבל ברור שזה לא תחליף אמיתי לאינטימיות עם בת זוג או עם בן זוג".
אז אתה לא מודאג?
"לא. כי להערכתי, רובוטי הסקס לא יחליפו לעולם את הדבר האמיתי, את הצורך במגע אנושי וברקימת יחסים זוגיים. לכן אני לא מביט על זה באורח שיפוטי ולא מרגיש מאוים, אלא רואה את זה כעוד טכנולוגיה חדשה, שתתקיים בסל האפשרויות של בני האדם, ובעיקר תספק גברים שצריכים לענות על צורך זמני או נקודתי". •
