1932 חברת העובדים מקימה, באמצעות המשביר המרכזי, אגודות לקואופרציה צרכנית. חברי אגודה היו בעלי מניות ב"צרכנייה" שהוקמה במקום מגוריהם. כל הצרכניות אוגדו תחת ברית הקואופרציה. הרעיון: לרכוש יחד בסיטונאות מוצרים ולמוכרם לחברים במחיר נמוך יחסית.
1972 שתיים מהאגודות הגדולות – קואופ תל־אביב והאגודה השיתופית של אזור השרון – מתמזגות לאגודה אחת שכוללת כמה עשרות אלפי חברים.
1982 חברת העובדים ממנה את בני גאון ז"ל למנכ"ל האגודה. תחת ניהולו הופכת הרשת מודרנית ורווחית.
1991 ביוזמת גאון מונפקות מניות האגודה בבורסה האמריקאית תחת השם "הרבוע הכחול נכסים והשקעות".
שנות ה־90 הרשת צומחת מאוד, בין היתר כתוצאה מגידול האוכלוסייה והעלייה הרוסית. תחת המנכ"ל יורם דר היא מובילה חדשנות ומקימה את רשת ההיפרמרקטים מגה ורשת חנויות הדיסקאונט "סופר סנטר".
שנות ה־2000 פרשת מניות הרבוע הכחול נחשפת, ומתברר שהאגודה השיתופית הרבוע הכחול לא נוהלה בשקיפות ועשקה את בעלי מניותיה: בני גאון וקבוצת בכירים לקחו לעצמם אופציות טרום ההנפקה בארה"ב, בהיקף של 5% מהמניות. סערה ציבורית מובילה לחקירה מיוחדת ולתביעה של חברי האגודה לפירוקה ומימוש נכסיה לטובת בעלי המניות. המפרק, עו"ד ליפא מאיר, מוכר את הנכסים.
2003 הרשת נרכשת על ידי קבוצת ברונפמן (מתיו ברונפמן ושלום פישר) וקבוצת אלון בראשות דודי ויסמן, שרגא בירן והקיבוצים, והם משנים את שמה לאלון הרבוע הכחול.
2004 המנכ"ל הוותיק והמוערך יורם דר עוזב על רקע חילוקי דעות עם ויסמן. גיל אונגר, לשעבר מנכ"ל איקאה, מתמנה במקומו.
2007 בעקבות חילוקי דעות קשים בין השותפים קבוצת אלון רוכשת את אחזקותיה של קבוצת ברונפמן, ודודי ויסמן, אז יו"ר אלון הרבוע הכחול, הופך למחליט היחיד.
2008 גיל אונגר פורש ובמקומו מתמנה זאב וורמברנד.
2010 ויסמן ממזג את מגה לתוך מגה קמעונאות. הרשת, שהחלה לגלות חולשה מול הרשתות הפרטיות המוזלות, משיקה את תת־הרשת מגה בול, שנסגרת לאחר שלוש שנים.
2012 וורמברנד עוזב ובמקומו ממונה מוטי קרן.
2013 מגה משיקה תת־רשת דיסקאונט, YOU, שמסבה לה הפסדים כבדים.
2014 מוטי קרן מסיים את תפקידו.
2015 נחשף כי הפסדיה המצטברים של מגה מאז 2011 מגיעים ל־762 מיליון שקל, ויסמן מודח מהקבוצה על ידי שותפו בירן, והרשת פונה לביהמ"ש לבקשת הסדר חובות.
