גם אם רק חלק קטן מהמתואר בכתבה אכן קרה, מדובר בהתרחשות מבעתת ומצמררת, שאין בינה לבין טיפול פסיכולוגי דבר. טיפול הוא קודש הקודשים של הנפש. אנשים הפונים אליו והמצויים במהלכו נותנים את אמונם באיש המקצוע, בתקווה שיסייע להם לעבור את התהליך הנפשי המתבקש, בהתאם לסוג מצוקתם. במצב התלות, הרגישות והפגיעות של המטופל/ת הוא/היא עלולים להיות נתונים, לעיתים באופן מוחלט, להשפעת המטפל. שימוש לרעה בעמדת הכוח הטיפולית וסטייה מגבולות ומגבלות הטיפול על ידי המטפל עלולה להביא לפגיעה נפשית קשה, ארוכת טווח, לעיתים אף בלתי הפיכה.
חשוב להבין כי רישום בפנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות, אינו מעיד על כך שהפסיכולוג עבר את כל שלבי ההכשרה הנדרשים. רק רישום מומחיות מעיד על כך שהמטפל עבר התמחות מלאה, עמד במבחן ההתמחות ורכש מומחיות מוכרת באחד מתחומי הפסיכולוגיה הטיפוליים.
פסיכולוגים שעברו התמחות ממושכת, בליווי הדרכה צמודה, זכו להכשרה משמעותית גם בכל הנוגע לגבולות ולמגבלות האתיים של העיסוק בטיפול נפשי. כל הפסיכולוגים, ללא הבדל גישה תיאורטית ומומחיות, מחויבים לקודים הללו.
כשפונים לפסיכולוג לטיפול כדאי לבדוק, לפיכך, לא רק את מספר רישומו בפנקס הפסיכולוגים, גם את תעודת המומחיות שלו. חשוב לברר גם את סוג המומחיות של הפסיכולוג. האם תחום מומחיותו, זירת הכשרתו ואוכלוסיית המטופלים איתה עבד כמתמחה אכן תואמת את הבעיה בגינה פונים לטיפול. ישנם בעלי מקצוע נוספים המטפלים באישור משרד הבריאות — פסיכיאטרים ועוס"ים קליניים, למשל. את אותו בירור יש לערוך גם לגביהם.
כלל האצבע החשוב ביותר בפנייה לטיפול נפשי: בדיקת רישוי מלא של המטפל במשרד הבריאות. מי שלא עורך את הבירור הזה, צריך להבין שהוא עלול לשים את נפשו בכפו.
