בשנים האחרונות יותר מעסיקים מאפשרים לעובדיהם לעשות את העבודה מהבית. אבל מה קורה אם המעסיק מחליט אחרי תקופה ממושכת לדרוש מכם להגיע פיזית לעבודה? באמצעות עו"ד דפנה שמואלביץ, המתמחה בדיני עבודה ממשרד רובין שמואלביץ, ועו"ד גל גורודיסקי המתמחה בדיני עבודה ופנסיה, הכנו מדריך לזכויות מי שעובד מהבית.
מי שעובד מהבית זכאי לאותן זכויות כמו אלו שמבצעים את עבודתם מהמשרד?
עו"ד דפנה שמואלביץ מציינת כי "המחוקק טרם התייחס ישירות לעבודה מהבית. בהיעדר חקיקה מפורשת, גישת בתי הדין לעבודה היא שחוקי המגן וההסכמים הקיבוציים חלים גם על עובדים מהבית (אלא אם קבוצה זו הוחרגה במפורש מהם). ואולם, יש מקרים שבהם חוסר היכולת של המעסיק לפקח על העובד ישפיע על זכויותיו ועל חובותיו של העובד. למעשה, סל הזכויות הנלוות של העובד מהבית הוא שונה: יש תנאי סף לקבלת זכויות שעובד מהבית אינו עומד בהם מלכתחילה. לדוגמה: זכאות להחזרי נסיעות לעבודה וממנה. מאידך, הוא זכאי להטבות אחרות שעובדים מהמשרד אינם זכאים להן, דוגמת החזרים בגין חיבור לאינטרנט ולקו טלפון". עו"ד גל גורודיסקי מוסיף כי "המעסיק הוא שקובע את הסדרי העבודה במשרד ולכן עובד אינו זכאי לבצע עבודה מהבית אם המעסיק אינו מסכים לכך".
איך מסדירים עבודה מהבית?
לדברי עו"ד גורודיסקי, "על העובד להקפיד שיש לו אישור בכתב לעבודה מהבית או שהדבר מצוין בהסכם העבודה או בטופס הודעה לעובד שהמעסיק חייב למסור לפי החוק. חשוב שאישור זה יכלול את שעות העבודה מהבית". תיקון 24 לחוק הגנת השכר מחייב את המעסיק לנהל רישום של שעות עבודתו של העובד. אלא שבמקרה של עבודה מהבית, עובר נטל זה לכתפי העובד. בעוד בעבודה המתבצעת מחוץ לבית מעביר העובד כרטיס נוכחות, הרי שבעבודה מהבית העובד הוא שאחראי לערוך רישום של שעות עבודתו.
לדברי עו"ד שמואלביץ, בעניין שנדון בבית הדין האזורי בב"ש נדחתה תביעת עובד שהועסק כמהנדס אלקטרוניקה לתשלום שכר עבודה בגין שעות עבודה מהבית, לאחר שלא ניהל רישום בזמן אמת ולא הגיש למעסיק דיווח על אותן שעות. בעניין אחר אשר נדון בביה"ד האזורי בת"א, נדחתה טענת המעסיקה כי דיווחי העובדת, אשר כתבה סדנאות ומערכי שיעור מהבית, הם "פיקטיביים", ונפסק כי העבירה למעסיקתה דיווחים שוטפים על שעות עבודתה מהבית וכי עבדה בפועל בכל השעות שאותן דיווחה.
סוגיה נוספת נוגעת ליכולת המעסיק לעקוב אחר התפוקה של העובד ולסמכותו להפחית משכר העובד אם לא עמד ביעדים. ביה"ד האזורי בת"א דן בתביעתו של עובד היי־טק, אשר המעסיק אישר לו לעבוד מהבית בתנאי שיסיים בניית אתר אינטרנט. לאחר שהעובד סיים רק מחצית מבניית האתר החליט המעסיק להעביר לו רק מחצית מהסכום המוסכם. ביה"ד פסק כי בעבודה המתבצעת מהבית ללא פיקוח ישיר של המעסיק, מוטלת על העובד אחריות מוגברת לעמוד ביעדים שהתחייב להם, אחרת לא יזכה בכל השכר שהובטח לו.
איך מחושבת יתרת ימי החופשה?
עו"ד גורודיסקי מציין כי "עובד מהבית זכאי לחופשה כמו עובד במשרד מתוך הנחה שביצוע עבודה מהבית אינו חופש וגם בזמן העבודה מהבית העובד עומד לרשות מעסיקו. לפיכך ימי עבודה מהבית אינם נחשבים חופשה".
עו"ד שמואלביץ אומרת כי נטל ההוכחה בדבר יתרת ימי החופשה מוטל על המעסיק. ביה"ד האזורי בת"א פסק בעבר כי מאחר שהמעסיק לא הציג פנקס חופשה או כל מסמך אחר המשקף אילו מההיעדרויות נוצלו ע"י התובע כימי חופשה ואילו שימשו לצורך עבודה מהבית, יהיה העובד זכאי לתשלום עבור יתרת החופשה שהופיעה בתלוש השכר שנופק לו בזמן אמת.
מה לגבי שעות נוספות והפסקות?
עו"ד גורודיסקי: "לכאורה, עבודה מהבית עשויה להיחשב כמשרת אמון ששעות עבודתה אינן ניתנות לפיקוח. במצב זה, לא חל חוק שעות עבודה ומנוחה והעובד אינו זכאי לגמול שעות נוספות. עם זאת, אם העובד יוכיח שניתן היה לעקוב ולפקח אחרי שעות עבודתו, הוא יהיה זכאי לגמול שעות נוספות בהנחה שהוא עובד בשעות נוספות ככל עובד אחר, והדבר לא נאסר על ידי המעסיק. לדוגמה: מתרגל באוניברסיטה שבודק מבחנים יוכל לטעון שניתן לדעת את משך הזמן שאורכת בדיקת בחינה וכך לדעת ולפקח על שעות העבודה שהשקיע".
האם דרישה לשוב לעבוד מהמשרד היא הרעת תנאים?
תלוי בנסיבות. לעובד אין זכות מוקנית לעבוד מהבית, אולם העניין נתון להסכמה בינו למעסיק. אם עבודה מהבית הוסכמה בחוזה, הרי ששינוי של התנאי המהותי הזה יהווה הרעת תנאים. לדברי עו"ד שמואלביץ, בית הדין האזורי בת"א דן בעניינה של עובדת שהועסקה ככתבת במקומון. לאחר שהעובדת עבדה מביתה במשך 6 שנים דרש המעסיק כי היא תתייצב מדי יום במשרד. ביה"ד פסק כי דרישת המעסיק מהווה הרעת תנאים מוחשית, ולפיכך התובעת נחשבת למתפטרת בדין מפוטרת. המעסיק חויב לשלם לה פיצויי פיטורים.
מאידך, ייתכנו מקרים שבהם העבודה מהבית ניתנה כהטבה לתקופה מסוימת או הוגבלה בשעות — ואז הפסקתה או דרישה שלא לחרוג משעות העבודה המותרות מהבית לא ייחשבו הרעת תנאים.
