עברו קרוב לשלושה שבועות מאז פרסום תחקיר "עובדה" שחשף מעשה חמור של פעיל "תעאיוש" עזרא נאווי, והפרשה הולכת והופכת לקו פרשת המים של השמאל הישראלי. מאז שידור התחקיר החל קמפיין מדהים נגד אילנה דיין. כמעט כל אנשי השמאל, שטרחו לשלם מס שפתיים לגינוי נאווי, הוסיפו מיד "אבל", שהבהיר שהם בעיקר נגד דיין.
אתמול הגביה הקמפיין לגבהים חדשים. דף הפייסבוק "סטטוסים סמולנים" פירסם תמונה של היטלר כביכול מעניק זר פרחים לדיין. ראשה של דיין הודבק במקום זה של לני ריפנשטאל, הבמאית הנאצית הידועה. התמונה לוותה בהפניה לעוד מאמר, שכלל שיר הלל לאיש שנתפס על חם: "את החופש והנדיבות והאומץ של עזרא נאווי אי־אפשר לעצור... חברנו נאווי, האחד והיחיד". הכותבת לא טרחה לשלם מס שפתיים לגינוי. הרי מדובר בקדוש מעונה.
במשך שנים הייתה דיין חלון הראווה של התקשורת החופשית בישראל. גם עיתונאית רהוטה, גם מרצה למשפטים, גם סנגורית קבועה של שלטון החוק, של חופש הביטוי, של אקטיביזם שיפוטי, וכל מה שהשמאל הישראלי, בעיקר המתון, ביקש לעצמו ולדמוקרטיה הישראלית. אבל דיין העזה לשתף פעולה עם ארגון ימני, שחשף צללים אפלים בשמאל הישראלי. וכמו תמיד, אחרי שהדביקו לה מקרתיזם ופשיזם במערכה הראשונה, היטלר והנאציזם הגיעו במערכה השלישית.
לפני שנים, יורשה לי להודות, הייתה לעיתונאים אחדים, כולל הח"מ, ביקורת נוקבת על תחקיר "עובדה" בעניינו של סרן ר'. אבל אז היינו בודדים מול רוב התקשורת שהתגייסה לטובתה. התקשורת אינה פטורה מביקורת. אבל מה שעוברת דיין בימים אלה הופך למסע של השפלה והסתה.
בקמפיין נגד דיין הועלו גם טענות נכונות על עוולות הכיבוש. אלא שהשמאל ירה לעצמו ברגל. משום שכאשר השמאל, כמעט כגוש אחד, מסרב להוקיע את גידולי הפרא, ולא מדובר רק בנאווי, כאשר השמאל הופך את דיין לשטאזי, אז הטענות הצודקות נבלעות בשאון העמדה המופרכת, הכמעט אחידה, הבולשביקית, נגד דיין.
בשמאל הישראלי יש אנשים רציניים. להיכן הם נעלמו? מדוע הם שותקים? שלושה שבועות, ואף אישיות מרכזית מהשמאל, אף אחת, לא טרחה לפרסם חשבון נפש נוקב על גידולי הפרא של השמאל. השמאל הישראלי הולך ונסגר בתוך בועה. לא דיון נוקב. לא חשבון נפש. מקהלה אחת. פזמון אחד. דעה אחת. זה מפחיד.
היה עדיף שאחד מאנשי הרוח הבולטים של השמאל יעשה את חשבון הנפש. לא כדי לחזק את הימין. להפך. כדי להבדיל בין שמאל לשמאל. בין ביקורת להסתה. אבל יש בעיה. ברגע שמישהו מהם יכתוב את המאמר הזה, הוא יוקע. הם רואים מה קורה לדיין. הם בחרו בשתיקה. הם נתנו יד להסתה.
