תיאטרון מראה בקריית־שמונה נוסד לפני כ־20 שנה, אך מאז מותו של מייסדו מנחם עיני ב־2002 הוא מחפש את זהותו. בשנה האחרונה עבר התיאטרון מהפך קטן כאשר השחקן והבמאי יפתח קליין החליף את רועי הורוביץ בתפקיד המנהל האמנותי. 'קצרים של סתיו' היא ההצגה הראשונה שעולה בו בעידן קליין, ועל פי התוצאה נראה שיש לתיאטרון הצפוני סיבה לאופטימיות.
ההצגה בנויה משלושה מחזות ריאליסטיים קצרים, שנכתבו על ידי שני מחזאים אמריקאים מודרניים: ניל לביוט ודניאל רייץ. לביוט, המוכר יותר מבין השניים ('שמנה', 'צורה לאהבה'), כתב את שני המערכונים הראשונים, 'שיהיה בהצלחה... (בפרסית)' ו'פרחי היקינטון', ורייץ חתום על המערכון השלישי, 'נפוליאון בגלות'. המערכון הראשון מתרכז בשתי שחקניות המחכות לאודישן לאותו תפקיד ומשתדלות להסתיר את העוינות ביניהן. המערכון השני מציג שני גברים הנפגשים על ספסל בפארק כשהאחד מגיע לשם כי הוא חושד שהשני הוא פדופיל שניסה להתעסק עם בנו. המערכון השלישי מטפל במערכת יחסים כאובה בין אישה קשת יום לבנה האוטיסט בן ה־25. כל שלושת המערכונים מעלים סיפורים אנושיים מורכבים, אך מעבר לכך קשה למצוא תמה מרכזית שמחברת ביניהם ושתהפוך אותם למקשה אחת. זו אחת החולשות הבולטות של ההצגה.
ההישג של 'קצרים של סתיו' הוא באיכות הביצוע של צוות השחקנים, המצליחים לבנות את הדמויות שלהם ואת היחסים ביניהן בצורה משכנעת בעבודה רגישה מרגע לרגע. במערכון הראשון אלה לירז צ'רכי ורונה פרומצ'נקו, בהדרכתו של הבמאי הוותיק מיכה לבינסון, הבונות בחן רב את המאבק הנשי המשעשע בין שתי הכוכבניות השאפתניות שמנסות להפגין ידידות בזמן שכל אחת מהן מייחלת לנפילתה של האחרת. במערכון השני אלה יפתח קליין ושמעון מימרן בבימויו של יריב הורוביץ, המשכנעים מאוד בתור צמד הגברים שהשיחה ביניהם הולכת ומידרדרת לעימות כמעט אלים. במערכון השלישי אלה מיכל כהן רוזנבאום ומיכאל גמליאל בהנחייתו של קליין כבמאי, המביעים בפנינו את הכאב והבלבול של יחסי האהבה והתלות בין האם לבן הפגוע. בסך הכל, מדובר בהצגה יפה ורגישה, עם סיפורים אנושיים קטנים ומרגשים ומשחק מדויק ומעורר הזדהות.
