WhatsApp FaceBook send e mail
מחר בשבעה לילות

אדוניזם

הפריים טיים של ערוץ 2 הפך את מאיר אדוני לפרצוף מוכר בכל בית, אבל הוא סבל כמעט מכל רגע. בדרך החוצה מ'משחקי השף' הוא לא לוקח שבויים ומדבר על ההשפלה שחטף מיונתן רושפלד, על ההתפרקות בעקבות סגירת המסעדה בקיסריה וגם על הישראלים שעושים לו את המוות בגלל המנה המכונה "טרטר פלסטיני"

גבי בר חיים
17.02.16

עוד לפני שהעונה השנייה של 'משחקי השף' עולה על האש, מאיר אדוני מודיע שבמטבח הזה הוא לא נשאר. "מההתחלה לא הרגשתי נוח שמה", הוא אומר. "שנים קיבלתי הצעות מהטלוויזיה וברחתי מהן. כשהציעו לי את 'משחקי השף', כולם אמרו לי, 'אתה חייב לעשות את זה, זה הכי נכון לך'. לפני העונה הראשונה הלכתי לפסיכולוגית כדי להגיד לה, 'שמעי, אני מת מפחד. אני שף, אבל אני לא יודע מה זה טלוויזיה. אני יודע לעמוד במטבח עם הסירים שלי והטבחים שלי. שם אני מרגיש הכי בטוח'".

אז מה החזיק אותך בכל זאת בתוכנית?

"המפגש האמיתי עם המתחרים. לשמחתי, הם לא שחקנים ולא מגיעים מתוך תסריט, אלא כמו שהם. הנשמות, היצרים, הרגשות, הבכי והצחוק זה לפחות הקטע הטוב. אמרתי מהיום הראשון להפקה: מבחינתי, זה לא משחק, זה החיים. והם תמיד יהיו פרק בחיים שלי".

גם לגיטימי להגיד שאתה שם כי התוכנית מביאה אנשים למסעדות.

"לא מאמין בזה. שמעי, זה ארבעה חודשים של עבודה מטורפת. אני לא יכול לבוא לזה רק מבחינה טכנית. אני חייב לבוא עם המון אמוציות ורגש והרבה כוח נפשי וביטחון שאני עומד לעשות את זה הכי מדהים בעולם. בעיניי זה לא יהיה נכון לא לי ולא לאחרים אם אני אעשה עוד עונה כשאני מרגיש שאני לא רוצה להיות שם. היה לי ברור שאני עושה את העונה השנייה הכי טוב שאני יכול כי זו העונה האחרונה שלי. וזהו".

 

הראיון המלא  - ביום שישי ב"7 לילות" ובאפליקציה החדשה של ידיעות אחרונות