בלעדיהם לא יכולנו ללכת, לכתוב, לאכול, להתכופף או אפילו לגרד את הראש – המפרקים שלנו. יש לנו מאות כאלה בגוף, חלקם אחראיים על התנועה, אחרים מספקים לנו יציבות. אלא שכמעט כולנו נסבול בשלב כלשהו בחיים מכאבים במפרקים. למעשה, מדובר בסיבה השנייה בשכיחותה לפנייה לרופא המשפחה. זה לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שהם משמשים אותנו בכל רגע נתון.
ביקשנו מפרופ' משה סלעי, מנהל החטיבה האורתופדית בבית החולים איכילוב, ומפרופ' ראובן מדר, מנהל היחידה לראומטולוגיה בבית החולים העמק מקבוצת הכללית, להסביר כל מה שחשוב לדעת על כאבי מפרקים ועל הדרכים למנוע אותם ולטפל בהם:
מה הם המפרקים?
השלד מורכב מיחידות נוקשות, העצמות, וכדי לאפשר תנועה קיימים המפרקים. מדובר במיסב ביולוגי הבנוי בדרך כלל משני משטחים חלקים מצופים סחוס, שבתוכו מצוי נוזל סיכה. בחלק מהמפרקים ישנם חלקים נוספים, כמו המניסקוס, המשפרים את יכולת התנועה ומאפשרים החלקה טובה יותר של המשטחים. המפרקים עטופים במעין קופסה קטנה. בהיעדר אספקת דם לתוכם הם ניזונים באמצעות נוזל המיוצר על ידי קרום עדין המצפה אותם, שמשמש גם כנוזל הסיכה ומכונה סינוביום (Synovium), והוא צהבהב, שקוף וצמיג, בדומה לחלבון ביצה. המפרקים בגפיים התחתונות (קרסול, ברך, ירך) הם המפרקים נושאי המשקל שלנו, ובהם ישנה חשיבות רבה למניסקוסים, אולם החלקה טובה של המשטחים חיונית גם במפרקי הגפיים העליונות. מפרקים מוכרים פחות הם המפרקים הקטנים המצויים בין החוליות בעמוד השדרה, העלולים לגרום לכאבי גב.
למה נוצרים כאבי מפרקים?
כל מיסב נשחק עם הזמן, בשל החיכוך הבלתי־נמנע שיוצרת התנועה. השחיקה הביולוגית של המפרקים נובעת מכמה סיבות מרכזיות:
1. טראומות (חבלות) חריפות או מיקרו־טראומות, כמו אלה האופייניות למי שעובדים שעות רבות בכריעה על הברכיים או לחלופין עם פטישים כבדים.
2. זיהומים - חיידקים המגיעים למפרקים ותוצריהם פוגעים בסחוסים ומכאן במפרקים.
3. נטייה גנטית משפחתית להתפתחות שינויים במפרקים.
4. מחלות מפרקים הגורמות לפגיעה ברקמה שמייצרת את נוזל הסיכה ומכאן לתנועה לא חלקה במפרק עצמו.
באילו גילים זה עלול לקרות?
עד גיל 60־55 הפגיעות האופייניות במפרקים הן לרוב טראומות, חריפות או קטנות, וכן שברים ודלקות מפרקים. במצבי דלקת איבר המטרה העיקרי הוא אותו קרום דק המצפה את חלל המפרק, ובו מתרחש שגשוג של תאי הקרום וכלי הדם. התוצאה היא הפרשת חלבונים משרי דלקת והפרשת אנזימים הגורמים נזק לסחוס המפרק ולעצם הסמוכה אליו. במצבים אלה חווים הסובלים מהדלקת כאבים במנוחה, נוקשות בוקר ממושכת, נפיחות במפרקים ומגבלה תפקודית קשה.
בגיל מבוגר שחיקת המפרקים והכאבים הנלווים לה, כמו גם המגבלות בתנועה שהיא יוצרת, הם תוצאה של תהליכי ההזדקנות הטבעית. הבלאי הטבעי והמצער הזה נעשה שכיח עם העלייה בגיל, ויותר מ־75% מבני ה־70 ומעלה סובלים ממנו. תחילתו של התהליך בנזק לסחוס, בעיקר עקב אובדן גמישות, והוא מערב גם את העצמות הסמוכות ואת רקמות המפרק. התהליך הזה גורם לכאבים בעיקר בזמן פעילות כמו הליכה, עם הקלה במנוחה, ועלול לגרום למגבלה תפקודית ניכרת.
מתי לפנות לרופא?
כאבי מפרקים מהווים כ־40% מעבודת רופאי המשפחה. אם מדובר בכאב חד־פעמי שצץ בעקבות פעילות גופנית מוגברת (טיול רגלי ארוך, אימון כושר תובעני במיוחד) וחולף מעצמו – אין צורך לרוץ לרופא. לעומת זאת, אם הכאב חוזר על עצמו ומופיע באופן קבוע בפעילויות יומיומיות כמו הליכה, עלייה במדרגות וכו', ובעיקר כשמדובר במי שכבר חגג יום הולדת 50, חשוב לפנות לרופא שיבצע בדיקה קלינית וישלח ככל הנראה לצילום רנטגן, כדי להעריך את מצב המפרק הכאוב.
התגלתה פגיעה במפרק, מה עושים?
תהליך השחיקה של המפרקים מתחיל ברגע שאחד מחלקי המפרק נפגע, והוא בלתי־הפיך. זיהוי של תחילתו של תהליך כזה מחייב נקיטת פעולות להאטתו:
1. הפחתת משקל, במקרה שמדובר במפרק נושא משקל והאדם סובל מעודף משקל.
2. פעילות גופנית שאינה נושאת משקל, כמו רכיבה על אופניים, שחייה או הליכה על המכשיר האליפטי (במקום על הליכון רגיל) במכון הכושר או בבית.
3. פעילות גופנית לחיזוק השרירים סביב המפרק.
מה כולל הטיפול הרפואי?
בשלב ראשון הטיפול שמרני ועשוי לכלול פיזיותרפיה, תרופות אנטי־דלקתיות ו/או הזרקות למפרק. המטרה היא טיפול סימפטומטי להקלה על התסמינים בטווח הקצר ובטווח הבינוני. התרופות יכולות להיות התרופות המקובלות לשיכוך כאבים, החל מפרצטמול לסוגיו וכלה בתרופות נרקוטיות המחייבות זהירות רבה, ובנוסף תרופות אנטי־דלקתיות שמצמצמות את התהליך הדלקתי אך כרוכות בסיכון לפגיעה באיברים פנימיים (כמו הכבד והכליות) ולעלייה בלחץ הדם. כן ישנם תוספי מזון המיועדים להאטת התהליך השחיקתי במפרקים, אולם המומחים שעימם שוחחנו מדגישים כי אין די הוכחות מחקריות באשר להשפעתם.
השיטות האחרות להקלת הכאבים במצבים האלה הן הזרקות של חומצה היאלורונית, חומר טבעי שנמצא ממילא במפרקים, שעלותן גבוהה (3,000־1,500 שקל למזרק); או זריקות סטרואידים שאינן כרוכות בתשלום, אולם השפעתן קצרת טווח והן כרוכות בסיכונים מסוימים, בהם עליית לחץ הדם והחמרה של סוכרת ובמקרים של הזרקה לגב – נזק עצבי בלתי־הפיך. אפשרות נוספת היא הטיפול הביולוגי אורטוקין (ראו בהמשך).
בשלב השני מוצעת לסובלים מהמצבים האלה התערבות כירורגית: כזאת שתכליתה לשנות את הלחץ בתוך המפרק ולשמר אותו, או החלפה שלמה או חלקית של המפרק. כמעט כל המפרקים, למעט המפרקים הקטנים בעמוד השדרה, ניתנים להחלפה. מדובר בחלופה הולמת, אלא שלא בכל המקרים היא לגמרי יעילה. הניתוחים המצליחים במיוחד, מציין פרופ' סלעי, הם ניתוחי החלפת מפרק הירך (עם 95% שביעות רצון וחזרה לתפקוד מלא בקרב המנותחים) וכן הניתוחים להחלפת מפרק הכתף. בתחתית הרשימה נמצאים ניתוחי החלפת מפרק הקרסול (60%־70% שביעות רצון בקרב המנותחים), הנחשבים מורכבים במיוחד.
יש לציין בהקשר הזה כי החומרים שמהם עשויים כיום תותבי המפרקים עמידים מאוד, וב־85% מהמקרים מחזיקים יותר מ־20 שנה. זה חשוב, כיוון שהחלפה חוזרת של המפרקים תמיד טובה פחות מההחלפה הראשונה, ועמידותם הגדלה של המפרקים החלופיים מאפשרת לנתח כיום גם אנשים צעירים יחסית.
אילו טיפולים נוספים יש היום?
• טיפול בשם אורטוקין פותח בגרמניה לפני 11 שנים. ד"ר רון ארבל, מנהל השירות לרפואת ספורט בבית החולים איכילוב, מספר: "הטיפול הזה מכוון למגוון בעיות שלד. בתהליכים הדלקתיים המתרחשים במפרקים ובאזורי החיבור גיד־עצם נוצר חלבון הרסני שמגרה יצירת חלבונים שגורמים כאב ונפיחות ויודע לפגוע בסחוס ולהוביל תהליך ניווני במפרק עד להרס שלו. אלא שהגוף יודע לייצר חלבונים אחרים, שחוסמים את קולטני החלבון ההרסני ברקמות ומונעים ממנו לתקוף ולהרוס אותן. הטיפול מציע למעשה שימוש בחומר הביולוגי הזה, המופרש בגוף באופן טבעי, כדי לשפר את האיזון בין גורמי הפירוק לגורמי הבנייה של הסחוס במפרקים, והוא עשוי להאריך את חיי המפרקים הפגועים ולשפר את תפקודם תוך הפחתת הכאבים הנלווים והגדלת טווח התנועה".
כדי שזה יקרה, דם שנלקח מזרוע החולה עובר מניפולציות ולאחר מכן חלקו מוזרק לגוף. לדברי ד"ר איתמר בוצר, אורתופד ספורט ומנתח בכיר בבית החולים רמב"ם, ההזרקה מתבצעת בסיוע אולטרסאונד ובחלק מהמקרים בהרדמה מקומית. הטיפול כולל בדרך כלל חמש הזרקות.
הטיפול עוצר זמנית את התהליך הניווני אך אינו מונע את התקדמותו העתידית. מסביר ד"ר גדעון בורשטין, מנהל השירות להחלפת מפרקים במרכז הרפואי שיבא ומומחה לפציעות ספורט: "אין לטיפול תופעות לוואי, והסיכון היחיד הוא החדרת המחט לגוף. הניסיון בארץ תואם לנתונים מאירופה, ולפיהם כ־65% מהמטופלים באורטוקין מגיבים לטיפול והיתר לא נהנים בזכותו מהטבה כלשהי. בקרב המטופלים שהטיפול משפיע עליהם לטובה – גילינו שההשפעה ממושכת ביחס לטיפולים בשיטות אחרות ונמשכת לא פעם אפילו עד שנתיים. אנחנו למעשה 'קונים' להם זמן נטול כאב".
ההטבה מורגשת בתוך שבוע עד שלושה חודשים מסיום סדרת ההזרקות, ומומלץ לשלב בינן לבין פיזיותרפיה. הטיפול אינו מתאים, מדגיש ד"ר בורשטין, למי שסובלים ממחלה דלקתית סיסטמית. חסרונו במחירו הגבוה: חמש זריקות לברך עולות כ־9,500 שקל, חמש זריקות לירך עולות כ־12,500 שקל, וחברות הביטוח הרפואי מסייעות במימון רק בחלק מהמקרים.
• חליטה שפיתח נחמן דוברוביצקי (73), שסבל בעצמו מדלקת מפרקים ניוונית, מקילה לדבריו משמעותית על הכאבים בתוך חודש מתחילת השימוש בה. החליטה מבוססת על צמח המרפא אוניה דה־גאטו (Una De Gato), שהוכח בארה"ב כיעיל בהקלה על כאבי מפרקים וכמחזק את המערכת החיסונית. בין הרכיבים הפעילים בחליטה, המכונה גאטופלקס (GatoFlex), פיטוכימיקלים שונים וטאנינים, ויש לצרוך כף ממנה פעמיים ביום. במקביל יש להימנע משתיית אלכוהול ומצריכת חלב ומוצריו, להמעיט בצריכת ירקות מסוימים, להקפיד על פעילות גופנית יומיומית ולהיעזר במדרסים במידת הצורך.
דוברוביצקי, שהתקשה ללכת ונעזר במקל הליכה, חזר בעקבות השימוש בחליטה שהמציא לתפקוד מלא, ומספר שמדי יום הוא הולך 5 ק"מ ובסופי שבוע רץ מרחקים דומים. החליטה קיבלה את אישור משרד הבריאות כתוסף תזונה, והיא מיוצרת במפעל בראש־פינה ומשווקת באמצעות האינטרנט זה כחצי שנה. עלות ערכה לחודשיים: 280 שקל, כולל משלוח עד הבית.
אפשר למנוע מראש?
אפשר - וחשוב - לנסות, באמצעות שמירה על משקל תקין, ביצוע פעילות גופנית מבוקרת וחיזוק השרירים. האורתופד ד"ר אמיר אורון מציע טיפים נוספים לשמירה על מפרקים בריאים:
• העדיפו תיק הנישא על הכתפיים על פני תיק שיש לאחוז ביד.
• עשיתם קניות? תלו את השקיות על הזרועות קרוב לגוף, ואל תחזיקו אותן בכפות הידיים.
• לפתיחת דלת כבדה השתמשו בשתי הידיים או בכתף.
• אחזו חפצים בשתי הידיים, לא באחת.
• מרימים משא כבד? שמרו על גב ישר, פשקו את הרגליים וכופפו את הברכיים והירכיים ולא את המותניים.
• בעת ישיבה הניחו את שתי כפות הרגליים שטוחות על הרצפה והקפידו שהברכיים והירכיים יהיו כפופות בזווית של 90 מעלות.
• העשירו את תזונתכם בחומצת השומן אומגה 3, צרכו כמות נאותה של ויטמין D וסידן, והתייעצו עם הרופא לגבי נטילת תוספי מזון של גלוקוזאמין (Glucosamine), אפלפין (Aflapin) וכורכום. •
