דברים שקופצים לראש כשחושבים על נטליה אוריירו: חיוך, סבון, ניינטיז, 'בובה פראית', נשיקה, נשיכה, דודו טופז. אחרי למעלה משני עשורים בשוחות של הטלנובלות הלטיניות קשה לברוח מתדמית של שחקנית שחיה בשביל רגעים שבהם היא מפנה בדרמטיות את גבה לאדם שאיתו היא מתווכחת או מזילה דמעה בגלל אהוב שסרח. ובעיקר המתיקות הזאת, הסמל המסחרי שלה שמצפה את כל תפקידיה כמו שוקולד חם. בעצם, לא כל תפקידיה. למשל הסדרה היומית החדשה בכיכובה, 'נקמתה של אריאנה' (עלתה לפני כחודש ב־yes Drama וזמינה גם ב־וי־או־די). אוריירו מגלמת אישה שעברה אונס קבוצתי מחריד, החליפה את זהותה, ויוצאת למסע נקמה, 20 שנה אחר כך, בעקבות רצח חברתה הטובה. באופן חריג מאוד לז'אנר, הטלנובלה הזו נפתחת בפלשבק לרגע האונס הקשה וכוללת בהמשך שלל אינטריגות פוליטיות שנמהלות בפתלתלות הסבונית המוכרת.
"מדובר בתפקיד הכי קשה שעשיתי - בלי שום ספק", מספרת אוריירו ומשתנקת, "לפני הצילומים ראיינתי וצילמתי עשרות נשים שנאנסו. לפני צילום סצנה טעונה, הייתי מסתכלת שוב ושוב על קטעי הווידיאו האלה כדי להיזכר למה אני כאן ומה אני באה לבטא - אני פה, כמו בכל הדברים שאני עושה, כדי להשמיע את קולן של אלו שאין להן קול. במקרה הזה - נשים שעברו טראומה, שמושתקות פעמים רבות בגלל האיום או תחושת הבושה. בסוף היום הייתי חוזרת הביתה מרוקנת ומותשת. לא חוויתי מה שהדמות שלי עברה, אבל הייתי צריכה לעבוד עם העצב שלי, עם השדים הפנימיים שלי".
זו סדרה שונה מאוד מהטלנובלות שכיכבת בהן עד כה. אפילו השם שלה - בספרדית היא נקראת 'בין קניבלים'.
"כן, אני לא יודעת אם להגדיר את זה בכלל כטלנובלה, למרות שזו סדרה יומית, יש כאן משהו חדש. כשקיבלתי את התסריט, הבנתי שאנחנו חייבים לעשות את זה. בארגנטינה נרצחת אישה מדי 24 שעות, לרוב על ידי מישהו שהיא מכירה, לרוב על ידי בן הזוג שלה. והסטטיסטיקה רק עולה. יש מקרי אונס על ימין ועל שמאל, ולהציג את זה בז'אנר הטלנובלה, בערוץ מרכזי, זה לא דבר מובן מאליו".
אבל 'נקמתה של אריאנה' רחוקה מלהיות הפעם הראשונה שאוריירו נדרשת להפגין כישורי משחק דרמטיים החורגים מהשטנץ הסבוני. בעשור האחרון הקריירה שלה התמקדה במסך הגדול וב־2014 למשל, נצפתה מדברת גרמנית שוטפת בסרט האיכות 'הרופא הגרמני' שעסק במרדף אחר פושע נאצי בארגנטינה וזכה לשבחים ברחבי העולם. ההשוואה בין משחק בסרט קולנוע עטור פרסים לטלנובלות מעוררת בה עצבים.
"אנשים באים אליי אחרי פרמיירות לסרטים ואומרים 'וואו, לא ידעתי שאת מסוגלת לשחק ככה, עכשיו את שחקנית'. אני עונה להם, 'היי, תמיד הייתי שחקנית'. לא משנה לי הז'אנר, אם זה טלנובלה, סרט או תיאטרון. אני מבטאת חוויות אמיתיות של נשים אמיתיות. גם אם הטלנובלה היא לכאורה מופרכת, היא תמיד מבוססת על גרעין של חוויה אנושית אמיתית".
* * *
נטליה מריסה אוריירו איגלסיאס פוגיו בוריה, אוטוטו 39, נולדה בכלל באורוגוואי. ילדת טלוויזיה שהופיעה בפרסומות מגיל צעיר ועברה כטינאייג'רית עם הוריה המסורים לארגנטינה, הפכה למעין האנה מונטנה לטינית עם יעד מקצועי ברור. "בטח, הייתי מכורה לטלנובלות, מתתי עליהן", היא מספרת. אחרי סיבוב בטלנובלות כגון 'דוגמניות 90-60-90' ו־'עשירים ומפורסמים', הגיע התפקיד שבזכותו כל בית בארגנטינה הכיר אותה: הסרט 'ארגנטינאי בניו־יורק' מ־1998 שם גילמה, ובכן, בת של ארגנטינאי בניו־יורק. הקומדיה הסנטימנטלית הפכה ללהיט היסטרי ברחבי העולם דובר הספרדית ובגיל 20 הבטיחה לה את התפקיד הראשי ב'בובה פראית': הנערה היתומה מילי אספוסיטו שהגיעה ל"אחוזת הבדידות" של משפחת די־קרלו כדי לשמש כמשרתת והתאהבה בבן הצעיר של המשפחה, הלא הוא איבו די־קרלו (פקונדו ארנה). עונה אחת עם מספר פרקים צנוע - 270 בלבד - הספיקה כדי להפוך אותה לתופעה עולמית והכתירה אותה כמלכת הז'אנר. במקביל היא גם הפכה לכוכבת פופ ענקית שמכרה מעל 10 מיליון אלבומים וחרכה למאזיני גלגלצ את האוזניים עם שיר הנושא של 'בובה פראית' - 'קמביו דולור' ("אני מחליפה את הכאב" בתרגום חופשי) - פעמיים. לראשונה ב־1998 ואחרי שנתיים בתרגום של יוסי גיספן לשרית חדד, 'קח את הכל'.
אבל אוריירו עושה מאמצים ניכרים כדי להתנער מכל סממני כוכבנות. חשוב לה שידעו שהיא אדם נורמלי, נטליה מהבלוק.
"זה הדבר שהכי מפתיע את המעריצות הרבות שניגשות אליי. קודם כל עצם העובדה שאני מסכימה לפגוש אותן. באולפנים כשאני מצלמת סדרה, באירועים, או אפילו מחוץ לבית", אומרת אוריירו. "אני ישר מחבקת אותן, נותנת להן נשיקה, מדברת איתן. ואז הן מבינות שאני לא כוכבת, אני פשוט אדם נורמלי עם ג'וב יוצא דופן".
את מדברת איתן גם כשהן אורבות לך מחוץ לבית? זה לא מעודד התנהגות אובססיבית?
"הן באות מכל העולם. גם מישראל מגיעות הרבה. בשבוע שעבר הגיעה לבואנוס־איירס מעריצה ישראלית. היא אמרה לי שהיא באה במיוחד כדי לראות אותי. כל בוקר היא התייצבה מחוץ לבית שלי, ואני פשוט יצאתי החוצה כל יום ואמרתי לה שלום. קישקשנו קצת, התחבקנו. ההפתעה הכי גדולה שלהן היא שאני פשוט מחבקת בחזרה, בלי פוזה. לישראלים אני אומרת ישר, 'תן נשיקה' (היא אומרת בעברית במבטא מתגלגל) שלמדתי מכל הביקורים אצלכם. אני מבינה שהן רק רוצות להזדהות עם מישהי שהגשימה את החלומות שלה".
החלום של רבות מהן זה ש'בובה פראית' תקום לתחייה.
"אני לא יכולה לספור כמה פעמים ביקשו ממני לשוב לשחק את מילי, לעשות איזושהי ורסיה חדשה של 'בובה פראית' בכל מיני רעיונות וגרסאות. לכולם אני אומרת, 'די, הדבר הזה נגמר. אני אוהבת את מילי אבל אני כבר לא מילי'. זה אולי הטיפ שהכי חשוב לי להגיד לשחקניות שמתחילות בגיל צעיר כמו שאני התחלתי, ובעצם הוא נכון גם למבוגרות: אל תגלמו דמות שלא בגילכן. אם אתן נערות צעירות, אתן לא צריכות לנסות להיות מבוגרות ומיניות יותר ואם אתן בנות 30 אתן לא צריכות לשחק בנות 18. אני בת 38 ורוצה לגלם בנות 38, וכשאהיה בת 60 ארצה לגלם בת 60. יש כל כך מעט שחקניות שמגיעות להישג הזה".
התעשייה הזו מקדשת נעורים.
"זו בעיה בכל התחומים אבל בעולם המשחק זה בולט במיוחד. על שחקנים שמתבגרים אומרים שהם, 'בעלי ניסיון', על שחקנית לעולם לא יגידו שצברה ניסיון - היא פשוט מזדקנת. זה עוד טיפ שאני נותנת לשחקניות צעירות: אל תסתמכו יותר מדי על הגיל והמראה שלכן, כי ברגע שזה ייעלם אף אחד לא ייקח אתכן ברצינות. צריך לראות את המעבר שלך מנערה לאישה גם בבחירת התפקידים שלך".
כששיחקת את מילי ב'בובה פראית' ובעוד תפקידים בצעירותך היה משהו מאוד מיני ופתייני, למרות שלוהקת כבת השכן.
"אני מגלמת נשים, נקודה, ויש בנו צדדים שונים, תתרגלו", אוריירו שוב מתעצבנת. "תמיד מחפשים להגדיר אותנו במילה אחת: האישה הזו היא סקסית, האישה הזו מוזנחת ולכן היא לא נשית, האישה הזו היא אמהית. לא, בכולנו יש את כל הצדדים הללו במקביל, וכך גם אצלי ואצל הדמויות שלי. לפעמים אני מתוקה, לפעמים אני חלשה ושברירית, ולפעמים אני חזקה, לפעמים אני מאוד סקסית ואינטימית ולפעמים אני קרירה. אני הכל במקביל". היא עוצרת, ומהרהרת לשנייה. "בעצם, יכול להיות שבכל זאת אני בעיקר מתוקה".
* * *
אוריירו מנסה להיכנס לתפקיד המבוגרת האחראית ולא רק מול המצלמה. אחרי קריירה ארוכה באור הזרקורים, עם צהובונים שממציאים הריונות ורומנים על ימין ועל שמאל, אוריירו מתעקשת לתחזק פסאדה סולידית גם בחייה האישיים. היא נשואה 15 שנה - נצח במונחי סלבס - לריקרדו מוז'ו, סולן להקת רוק בשם דיווידידוס שמבוגר ממנה ב־20 שנה ואבי בנה, מרלין בן הארבע.
"קודם כל אנחנו חברים טובים ושותפים לכל דבר", מספרת אוריירו על הזוגיות עם הרוקר שכונה "ג'ימי הנדריקס של ארגנטינה".
"מעל לכל יש בינינו הבנה שיש דברים שנשארים רק בינינו. כשאתה כוכב צעיר ואתה נכנס לעולם חושפני כזה, אתה מתקשה להפריד בין הפרטי לפומבי. אני עשיתי את הטעות הזו. נכנסתי למערכות יחסים עם אנשים ואז הבנתי שמה שאני מספרת להם לא נשאר בינינו. היום יש לי את המשפחה והחברים שלי, אנשים שאני בוטחת בהם וחשה איתם בנוח".
מספרים שהתחברת עם מרדונה.
"אה, כן, טוב, לא בדיוק. היינו ביחד בפרויקט התרמה של יוניצ"ף - אני שגרירה של ארגון האו"ם לילדים - ואז הוא הזמין אותי לתוכנית שלו. הוא מאוד חביב. התחברתי בעיקר עם הבנות שלו. מתברר שהן מעריצות אותי מהתקופה ש'בובה פראית' הוקרן באיטליה, שם הוא שיחק. הן ממש חמודות".
ויש גם את פקונדו ארנה, אהוב ליבך מ'בובה פראית' שעדיין מרטיט כאן לבבות.
"אני מתה עליו! אני ופקונדו מאוד קרובים. עבדנו מאז כמה פעמים ביחד בסדרות והופענו בקליפים אחד של השני. הוא הראה לי לא מזמן תמונות שלו מהביקור בישראל".
את יודעת שהוא נפגש כאן עם שרת התרבות?
"לא. איזה קטע! את זה הוא שכח להגיד לי".
ואם כבר מדברים על ישראל, אי־אפשר לא להזכיר את דודו טופז. הנשיכה הוולגרית שהוא העניק לאוריירו באמצע תוכנית הפריים־טיים שלו במהלך ביקורה בארץ ב־2002 הייתה ציון דרך מהדהד בנפילתו של הראשון בבידור. איך זה נגמר יודע כל ישראלי וגם אוריירו.
"כן, שמעתי מה קרה לו ואני גם זוכרת בבירור את האפיזודה", אומרת אוריירו. "באותו הרגע לא התרגשתי מזה כל כך אבל ראיתי בדיעבד את הרעש שזה עשה אצל ארגוני הנשים. בכל מקרה, זה סיפור עצוב ואני קיבלתי החלטה לא לדבר עליו בכלל - מתוך כבוד לבני משפחתו ולילדיו".
בניגוד לשתיקה שגזרה על עצמה בנושא טופז, שיחה על ישראל עצמה סוחטת מאוריירו עליצות של ממש. "ישראל הייתה המדינה הראשונה שבה הופעתי מחוץ לארגנטינה ואורוגוואי. פשוט נדהמתי. שרתי מול קהל שידע את כל המילים בעל פה - בספרדית! באיזשהו שלב הפסקתי לשיר והקהל המשיך. אני זוכרת שהייתי בהלם. לא יכולתי לישון באותו לילה ונשארתי ערה בחדר שלי במלון בתל־אביב עד הזריחה".
ויש גם זווית ישראלית לסדרה העכשווית שלה. "אחד הדברים שקניתי אצלכם בביקורים שלי היו חמסות. הבית שלי מלא בחמסות! אני פשוט מתה עליהן. אז ב'נקמתה של אריאנה' נתתי למי שמגלמת את החברה שלי, שנרצחת, שרשרת עם חמסה שהופכת לאלמנט מרכזי בהמשך הסדרה ומובילה לפתרון של חלק מהתעלומה. זו חמסה שקניתי בארץ!".
את מתכננת להגיע לכאן שוב?
"כן, יש מצב שתראו אותי בישראל כבר השנה. קיבלתי כמה הצעות להופיע אצלכם, ואני ממש מקווה שנוכל לבוא. מי יודע, אולי ניפגש?".
אולי.
"תן נשיקה!".
