הורים לילדה חולת צליאק ביקשו לאשר תביעה ייצוגית נגד יבואנית התרופות ניאופרם. לדבריהם, בין 2014־2015 רכשו כמה פעמים לשימוש המשפחה את התרופה אדויל ליקווי־ג'לס, אך שם לא היה ולו רמז – על החפיסה או בעלון הצרכן – לקיומו של גלוטן, חלבון הנמצא בדגנים.
בבקשה מצוין כי צליאק היא מחלה אוטואימונית עם רקע גנטי, שנגרמת מאכילת גלוטן. חשיפה אליו גורמת להיווצרות דלקת ברירית המעי. הנזק למעי הדק פוגע ביכולת לעכל מזון. בקרב ילדים היא מתבטאת בכאבי בטן, הקאות, שלשולים או עצירות, והטיפול היחיד הוא הימנעות מוחלטת מגלוטן.
באמצעות עוה"ד אביתר קציר וגיורא אבן־צור, מבקשים ההורים מביהמ"ש המחוזי בתל־אביב להגדיר את הקבוצה כ"כל מי שקנו ו/או צרכו אדויל ליקווי־ג'לס 200 ואדויל קולד & סינוס, בצורת טבליות וקפליות, ב־7 השנים האחרונות, וסובלים מצליאק או מאלרגיה לגלוטן". עוד ביקשו להורות לניאופרם לציין מיידית במדבקה על גבי התרופות שיש בהן גלוטן, עד לעדכון העלון ושינוי המלל על האריזה.
בבקשה נטען שעניינה "התעלמות מתמשכת של ניאופרם מהנחיות ותזכורות משרד הבריאות על חובת סימון תרופות כאלו כתכשירים המכילים 'עמילן חיטה' או 'גלוטן'. רק מקץ סחבת בת 13 שנה היא הודתה, ואז הוברר ששתי התרופות מכילות והכילו גלוטן בכל השנים בהן נמכרו ללא סימון כנדרש. כך סבל אותו ציבור נזק ממון ולא ממוני".
עוד נטען: "הקושי לקבל את התנהלות המשיבה והתחושה השלילית שעולה ממעשיה, גוברים על רקע הקלות הבלתי־נסבלת שנדרשה ממנה כדי למלא אחר דרישות החוק ולהגן על בריאותם של לקוחותיה. כל שנדרש היה להצמיד מדבקה לחפיסה, ולשנות את עלון הצרכן המצורף.
"התרופות הללו אינן יחידניות בשוק או מצילות חיים, שאז ניתן היה לשקול סיכון מול רווח בנטילתן; יש להן תחליפים רבים, והן נמכרות בלא מרשם. איש לא הורה למשיבה להפסיק לשווק את התרופה. כל שהתבקשה היה לנקוט פעולה מידתית ומתונה ולכבד את זכות החולים לדעת מה הם צורכים", נטען.
לדברי המבקשים, לפני כחודש ביצעה ניאופרם איסוף מהשוק של חלק מהתרופות הספציפיות, אך לטענתם, האיסוף לא כלל את כל הסדרות. טרם הוגשה תגובת המשיבה לבית המשפט.
