"אני בצעד הראשון שלי אחרי היציאה לעצמאות. רק התחלתי לנשום", כך מתארת קרן מיכאלי (36) את תחושותיה, חודש בלבד מאז גירושיה מאיש העסקים אילן בן־דב (59) לאחר שבע שנות נישואים ושלושה ילדים משותפים.
מיכאלי, מהדוגמניות המצליחות בישראל בכל הזמנים, חושפת בראיון בלעדי למגזין הפסח החגיגי של "לאשה" מדוע הסתיימה מערכת היחסים המתוקשרת שהחלה בסערה ונגמרה בטונים צורמים. "ויתרתי על היציאות שלי, על הבילויים שלי, על החברות שלי, על הפאן שלי, על הצחוק שלי, על הדברים שאני אוהבת לעשות. זאת הייתה הטעות שלי. הייתי צריכה לא לוותר בשום אופן", היא אומרת.
לדבריה, הנישואים לאדם מהאלפיון העליון, שמעמדו הכלכלי גבוה בהרבה, גרמו לה לעיתים לאבד את ה"אני" האמיתי שלה. "החיים היומיומיים שיכולים להיראות נורא רכים ומפנקים הם לא באמת משהו שאת מחזיקה בו. את מתארחת בתוכו. וכשאת מתארחת, את מנוכרת לעצמך, את לא מחוברת לעצמך", היא מסבירה.
עכשיו, טוענת מיכאלי, היא מתחילה להרגיש את מה שניתן להגדיר כאושר. "אני קמה כל בוקר לבד, שומעת את הציפורים מצייצות ומתחילה להרגיש מגע ראשוני שלי עם עצמי. אני קוראת לזה אושר. אני מרגישה שיצאתי מעבדות לחירות".
אהבה חדשה מיכאלי לא ממהרת לחפש. "אני נותנת לעצמי את המקום להיות לבד עכשיו. אישה קודם כל צריכה שתהיה לה היכולת לאהוב את עצמה, בלי שיהיה שם גבר, ולעוף. היום, כשאני אמא לשלושה ילדים שהם המתנה האמיתית של חיי, אני יודעת שאני יכולה לבד, וגבר יכול להצטרף", היא אומרת.
אבל כשהאהבה החדשה תגיע, היא בטוחה כיצד תנהג: "כשאבנה זוגיות חדשה, זה כבר לא יקרה באופן ספונטני ואינטואיטיבי. אני אוהבת להיות מאוהבת, אבל עכשיו אתמסר פחות בקלות ולא אתן אמון באופן מיידי", היא מבטיחה. "אני בן אדם זוגי, משפחתי, שעושה תמיד הכל כדי שהקשר יצליח, ולפעמים אפילו יותר מדי. כשהכרתי את אילן הוא היה שם בשבילי, אבל מהר מאוד הוא יצא למסע הרפתקאות ולא שב".
מיכאלי, שנעלמה לחלוטין מחיי הזוהר המקומיים בעשור האחרון, עבדה במשך כמה שנים כמורה, השלימה תואר שני בתרפיה באמנות, וכיום לומדת פסיכואנליזה ובלשנות באוניברסיטת בר־אילן במסלול ישיר לדוקטורט. כחלק מהחיים החדשים שלה היא רוצה כעת לחזור לכור מחצבתה, הדוגמנות, ולהתייצב שוב מול המצלמה.
"אני רוצה לחזור לדגמן, והפעם זה יקרה ממקום שלגמרי מוכן לזה. התגעגעתי למצלמה. פעם הייתי יותר עצורה, ודווקא במקום שאני נמצאת בו היום, אחרי שילדתי שלושה ילדים ואני לא בת 16, אני אישה נוכחת ואני שלמה. אני עוד מעט בת 37, ומעולם לא הרגשתי טוב יותר".
הראיון המלא בגליון "לאשה"
