קיבוץ בארי בעוטף עזה, מהקיבוצים המצליחים בארץ, מחפש השקעה חדשה בעד 200 מיליון שקל, מלבד דפוס בארי – ממציא המעטפיות ומי שמדפיס ושולח חשבונות ודיווחים חודשיים ללקוחות הבנקים, בזק וכו', וגם מנפיק לכם את רישיונות הנהיגה.
ל"ממון" נודע כי הקיבוץ שכר בנק השקעות שיאתר לו מפעל יצרני גדול או חברת שירותים כדי להיערך לבאות – עידן ללא נייר שייתר את הדפוס ויפנה ללקוח באמצעים דיגיטליים בלבד.
בית הדפוס, שנחשב מוביל בעולם בתכנון והדפסת חשבונות ודיווחים ובעל פטנטים רשומים, הוקם ב־1951 על ידי החברים, ואחראי לחיי הרווחה בקיבוץ: הכנסותיו גבוהות מ־200 מיליון שקל (85% מהכנסות הקיבוץ), ובו 300 עובדים – 200 מהקיבוץ והיתר תושבי עוטף עזה. כל ההנהלה הבכירה, כולל המנכ"ל, גל כהן הם חברי קיבוץ. הרווח מגיע לכ־30 מיליון שקל בשנה, ומחציתו מועברת לקופת הקיבוץ ולבונוס של עשרות אלפי שקלים לכל חבר. למרות זאת, בארי נותר קיבוץ שיתופי וחדר האוכל שלו הוא מהבודדים שעדיין מגיש 3 ארוחות ביום. התפריט השבועי, אגב, מתפרסם ברשת האינטרנט הפנימית של החברים.
במשך שנים נמנע הקיבוץ מכל מגע עם התקשורת ופעל מתחת לרדאר. כעת, "ממון" התארח במקום ונפגש עם ראשיו.
גל כהן, המנכ"ל ומי שמוביל את המהלך: "אנחנו מחפשים השקעה חדשה ומשמעותית של מעל 100 מיליון שקל. לא סטארט־אפ, אלא חברת תעשייה מבוססת, רווחית וצומחת. אנחנו לא רוצים להיות משקיע פיננסי אלא להביא לקיבוץ פעילות, תוך שימוש ביכולות הניהוליות המוכחות שלנו. אנו מחפשים השקעה חדשה כי הענף שלנו, דפוס ומשלוח הודעות על נייר בדואר, הולך ומצטמצם בארץ ובעולם. זה קורה אמנם בצורה מתונה – זו עדיין חברה מצוינת ורווחית, לא צריך עדיין להספיד את הדפוס – אבל אי־אפשר להתעלם מכך שהתחום לא צומח ועובר למסרים דיגיטליים אלקטרוניים. אבל אנחנו נערכים לטווח הארוך".
המפעל מעסיק גם בנים חוזרים, ויש ביקוש גדול של בני קיבוץ שרוצים לחזור לבארי. למרות הקרבה לעזה, ב־2015 חזרו 20 בנים ויש רשימת המתנה. בן חוזר ומשפחתו יקבלו דיור, בית עם 4 חדרים גינה, ואפשרות להשתלב ולפתח קריירה במפעל, אם כי חלקם בוחרים לעבוד בחוץ.
