בחוץ חום חריג, אבל בבית הילדים כבר משתגעים? יש מה לעשות. עם קצת יצירתיות וחומרים בסיסיים אפשר לכייף עם הילדים גם בלי לצאת מהפיג'מה ובעיקר בלי להתייאש. האפשרויות מגוונות: לבשל, להכין עבודות יצירה במזגן, לארגן ניסוי מדעי ולשחק משחקים ביתיים.
להיכנס למטבח
"הזמן החופשי של הילדים גורם להם להשתעמם ולהיות חסרי מעש. ובעיקר כשבחוץ שרב, אי־אפשר לשלוח אותם לשחק בחוץ", אומרת רויטל אדמוני, מעבירת סדנאות הבישול "דרך החושים", שממליצה להיכנס עם הילדים למטבח ולהרוויח כפול — גם להפיג את השעמום וגם להכין את הארוחה הבאה. "הילדים נהנים בתהליך וירצו גם לאכול ממעשי ידם ולהתפאר, וכך גם נעסיק אותם וגם נוודא שהם אוכלים בריא", אומרת אדמוני. ומה אפשר להכין? ההמלצות שלה הן עוגיות מתוקות ממצות (לפורר מצות ולהוסיף קקאו, דבש, קינמון ומים, להכין עיגולים ולאפות בתנור), להכין סורבה מתוק שיקרר את החום הכבד (לחתוך פירות קפואים כמו בננה, מלון, תותים, תמרים, אפרסק, שסק ועוד, לטחון בבלנדר ולהקפיא) או כדורי שוקולד בריאים משקדים טחונים, סילאן, טחינה וקקאו.
כמו פעם
אם אתם או הילדים לא נהנים במטבח, אפשר פשוט לחזור למשחקי השכונה של פעם. אומנם נדמה לנו לא פעם שהילדים היום אוהבים בעיקר את המחשב ואת הפלייסטיישן, אבל שווה לשחק איתם מחבואים, תופסת, פרה עיוורת, קלאס, משיכת חבל או "עמודו", כמו שממליץ שלומי איילון, הייטקיסט לשעבר שהקים את חברת "משחקי שכונה בגינה" שמנסה לעשות קאמבק למשחקים הישנים. הוא ממליץ על שורה של הפעלות בתוך כותלי הבית: מ”אחת, שתיים, שלוש, דג מלוח”, דרך גומי וקפיצה בחבל ועד ארץ־עיר וטלפון שבור.
מעבדה ביתית
אם לילדים, ולכם, יש גם חיבה למדעים, אפשר לנצל את השהות בבית לניסוי מדעי קל לאתגור המוח בחום הכבד. לדברי ד”ר אריאל היימן, מנכ''ל מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, זה ממש לא רק עניין למעבדות. "מדע מלווה אותנו בכל צעד ושעל בחיינו. הטכנולוגיה, הרפואה, התקשורת, חיי היומיום ועוד מושתתים על חוקים מדעיים ופיתוחים המסתמכים על כך. חג הפסח, כמו חגים אחרים וימים חמים בפרט, הוא הזדמנות נפלאה לקחת פסק זמן מהשגרה ולמצוא דרכים לחוות וללמוד". ד"ר אבי סאייג וד"ר דפנה מנדלר ממכון דוידסון מציעים ניסוי שניתן לבצע בקלות יחסית בבית (ניסויים נוספים ניתן למצוא באתר של המכון): מצלמה ביתית שתקרין דמויות על מסך נייר ומאפשרת הגדלה והקטנה של הדמות. הציוד הנדרש הוא קשית, גלילי קרטון, נייר טואלט, נייר אפייה, רדיד אלומיניום, מספריים, נייר דבק, עט או עיפרון ומהדק משרדי. המצלמה מבוססת על העובדה שהאור נע בקווים ישרים בלבד. מכסים את הגליל החיצוני של המצלמה בנייר אלומיניום עם נקב זעיר. על הגליל הפנימי של המצלמה פורסים מסך. מציבים חפץ מואר מול המצלמה, וקרני האור שיוצאות ממנו עוברות דרך הנקב וממשיכות בקו ישר עד שהן פוגעות בנקודה בודדת על המסך. מכל נקודה בחפץ יוצאת קרן אור אחת שעוברת דרך החריר ופוגעת במקום אחר במסך. אוסף רצף קרני האור הללו הוא מה שיוצר על המסך את ההעתק הדו־ממדי של החפץ.
איך אפשר לבלות בלי לסבול מהחום?
