קניון אחד לשני עמים. תכירו את הפרויקט המשותף של סא"ל במיל' יואב קפלן ועו"ד ביסאם קחאוש בכניסה לאום אל־פאחם – מרכז מסחרי ענק שישרת את 200 אלף תושבי יישובי עוטף ואדי ערה, וכן מבקרים מבחוץ. "לא גילינו את אמריקה", אומר יואב קפלן (48), השותף היהודי בפרויקט, "עשינו סקרים ומחקרים וגילינו כי המגזר רוכש היום בכמויות אדירות בגן שמואל, בעפולה, בקריון ובנצרת, ואין להם קניון משלהם שהם כמהים אליו. הקמנו את המותג Seven, המסמל את מספר ימות השבוע שנעבוד, והוא גם מספר ברכה באיסלאם וביהדות. אנחנו מקימים כעת שני מרכזי פאוור סנטר ראשונים, באום אל פאחם ובירכא".
קפלן, סא"ל (מיל') באמ"ן, דובר ערבית שוטפת, מסתובב בשנה האחרונה ביישובי המיעוטים וכבר סגר עם בעלי קרקעות על הקמת עשרה מרכזי מסחר מקומיים ראשונים. הם צפויים להיבנות בחמש השנים הקרובות בהשקעה של חצי מיליארד שקל על ידי קבוצת רקע, שקפלן הוא אחד מבעליה ועל ידי קרן מידאס, שהשלימה השנה את הקמת מתחם הטמפלרים בשרונה. המרכזים יוקמו בין היתר בכפר קאסם, בטירה, בטייבה, בקלנסווה, בבאקה ג'ת ובשפרעם־טמרה.
רן שטיינמן (47), בעלים ומנכ"ל משותף של מידאס: "מבחינתנו אין הבדל בין הקמת פרויקט בת"א, ברמת אביב, באום אל פאחם או בכל עיר ערבית־ישראלית או עיר מעורבת אחרת – הן מבחינת השקעות, הן מבחינת נראות או עיצוב, והן מבחינת הבאת מותגים מובילים. זיהינו שהמגזר הערבי־ישראלי הוא הדבר הבא מבחינת הקמת מרכזים מסחריים וקניונים והחוזק המסחרי שלנו בשנים הבאות יהיה במגזר זה. אני רואה בפרויקט של אום אל פאחם את פרויקט הדגל של חברתSeven וכבר בימים אלו אנו נמצאים במו"מ מתקדם ובסגירות עם המותגים המובילים במגזר הכללי ובמגזר הערבי־ישראלי שייכנסו לפרויקט".
אין חשש מהמצב הביטחוני?
קפלן: "ממש לא. באום אל פאחם לדוגמה התנועה האיסלאמית מאוד חזקה, והם תומכים בפרויקט, כולל ראש העיר. אני לא בונה על האוכלוסייה היהודית. כל המרכזים מיועדים לאוכלוסייה המקומית שגרה במקום. גם אם תהיה עוד התחממות ביטחונית הם יעדיפו לקנות קרוב לבית ולא יילכו ליישובים יהודיים. אני מסתובב כבר כמה שנים בכל היישובים הערביים ומרגיש יותר מבן בית. הם מחפשים את שיתופי הפעולה הכלכליים הללו".
השותף שלו באום אל פאחם הוא סגן ראש העיר, עו"ד ביסאם קחאוש (46), נציג המשפחה המחזיקה באדמות הפרויקט: "היטל ההשבחה בפרויקט יביא לקופת העיר כסף רב, והארנונה שנקבל זה כמו חצי שכונה אצלנו".
רשתות רבות כבר בתהליכי סגירה למרכז באום אל פאחם, בהם סופרפארם, פוקס, הוניגמן, מקדונלד'ס, וגם לא מעט מסעדות מזרחיות מקומיות. יהיה סופרמרקט מקומי כחנות עוגן, ומיני לונה פארק שיוקם בשיתוף חברת בבילון על שטח של 900 מ"ר. "סגרנו גם עם בנק הפועלים וקופת חולים גדולה. יש גם מחשבות לחברות היי־טק בקומות העליונות, כמו גליל תעשיות", אומר קפלן.
באום אל פאחם אחוזי האבטלה עומדים על 10%, והפרויקט החדש צפוי להבטיח 600 מקומות עבודה. "אני לא הגביר שגר ברעננה עם משרדים בהרצליה שבא לבדוק איך הפרויקט שלו זז אצל הערבים", אומר קפלן, "אני שותף לכל דבר, וכשאני מגיע בבוקר ומוצא באתר הבנייה את הדוד של ביסאם מפקח על הפועלים, אתה רואה שהוא עושה את זה כדי שהשקעתו תצא לפועל. עוד יתרון גדול הוא שאין פה מחסור בפועלים כמו במרכז, כולם גרים באזור ומעדיפים לעבוד ליד הבית".
אין לך ניגוד אינטרסים כסגן ראש העיר השותף בפרויקט הכי גדול בעירו?
קחאוש: "לא. הפרויקט החל להתגלגל הרבה לפני שהתמניתי לתפקיד, והווועדה הממונה היא מרחבית עירון, ולא ועדה מקומית של העירייה".
איפה הבעיה המרכזית בעבודה מול יישובים ערבים?
קפלן: "הבעיה היא להסדיר את הסטטוס עם בעלי הקרקע לחמישים שנה. הם הרי לא מוכרים אותה, אלא מחכירים לבנייה והשכרה. ככל שיש פדיון גבוה יותר, הרווח שלהם גדל. אנו משקיעים ובונים בלי זכויות על הקרקע, ולמרות שיש בטחונות בבנקים, יש כאן סיכון". קחאוש: "אנחנו צמאים להשקעות נדל"ן ובוחנים עם השותפים הקמת מגורי יוקרה למגזר".
למה שלא תשתתפו במחיר למשתכן?
"מחיר למשתכן למגזר הערבי זו טעות, גם ככה הבנייה הרווייה היא נחותה. יש מחשבות עם הממשלה איך למתג את המחיר למשתכן לבני המיעוטים. יש פה בתים בלי מדרכות וכבישים ומצוקת דיור אדירה לזוגות צעירים שמבינים שהפתרון היחידי הוא בנייה לגובה".
אז אולי בעצם פיתוח כלכלי תלוי בעיקר בכם?
"אני בהבנה מלאה שהפיכת המקום ליותר טוב תלויה בנו, ואנחנו לא מחכים לשלטון המרכזי ליזום פרויקטים כמו זה הנבנה כעת. ההתחלה צריכה להיות אצלנו אבל בהחלט נגיע בדרישות לשלטון המרכזי לגבי מה שמגיע לנו".
ומה עם הרשות הפלסטינית, גם שם תשקיעו?
קפלן: "לא בטווח המיידי. אנחנו כל כולנו במגזר הערבי־ישראלי. יש הבנה גם בממשלה שחייבים היום לצמצם פערים, ובהחלט רואים שהרבה חסמים הוסרו. צריך לרתום לכלכלה את המגזר הערבי כמו גם החרדי כדי שיהפכו מנוע צמיחה למעלה ולא משקולת למטה".
"החזון שלי", מוסיף קחאוש, "שנתרום למיתוג העיר כעיר מרכזית באזור. לא צריך יהיה יותר לרוץ לנצרת. האורחים היהודים יכירו איך אום אל פאחם באמת, ולא כמו התמונה שמצטיירת בעיניהם כיום".
