כשסמדר הרן דיברה, לא נותרה עין אחת יבשה מסביב לשולחן בבית־המלון רימונים בצפת. העיתונאים והעורכים הזרים שישבו מולה — כולם סוסי קרבות ותיקים — חשבו שכבר ראו הכל וכתבו על הכל. אבל המפגש עם הרן, שאיבדה את בעלה דני ובנותיה עינת ויעל במתקפת מחבלים בנהריה ב־1979 והקימה משפחה מחדש, הצליח לטלטל אותם. ביד אחת הם כתבו כל מילה שאמרה הרן, וביד השנייה הם מחו את הדמעות.
זו הפעם הראשונה שמשרד החוץ מטיס לארץ משלחת של עיתונאים מאירופה שעוסקים בתחום המלחמה בטרור. המטרה היא לחשוף אותם להתמודדות הישראלית עם הטרור ולמצוא נקודות השקה בין המאבק בטרור בישראל ובאירופה. המשלחת למדה על סידורי האבטחה בנמל התעופה בן־גוריון, סיירה בגבול עם סוריה ועם לבנון, ביקרה פצועים סורים המאושפזים בבית־החולים זיו בצפת, אבל גולת הכותרת של הביקור הייתה המפגש עם הרן.
"הסיפור שלי הוא לא רק הסיפור הפרטי שלי אלא הסיפור של העם היהודי ושל מדינת ישראל ומייצג חלק מרוחה של מדינת ישראל", פתחה הרן את דבריה והמשיכה: "זה סיפור לאומי, ולמרות שאני קורבן טרור החלטתי לא לחיות כקורבן ולבנות את חיי מחדש, כמו אמי ששרדה את השואה ובנתה מחדש את עצמה בישראל וממש כמו שהעם היהודי בונה את עצמו כל פעם מחדש ביצירתיות בכל פעם שהוא סופג אבידות ונפגעים.
"אחרי הפיגוע בנהריה", הוסיפה הרן, "חשבתי על הערכים שלי, איזה בן אדם אני רוצה להיות, והחלטתי שאני רוצה להיות בן אדם נותן ולא שונא. לא חיפשתי נקמה והחלטתי שאיפה שחיי נפסקו או נקטעו — שם אני אתחיל אותם מחדש. מעולם לא עזבתי את נהריה. עד היום אני חיה מאוד קרוב למקום שבו הכל קרה. רבים מהמנחמים שלי היו ערבים, וכולם חיו איתנו ביחד. הילדים שלי הכירו את הילדים שלהם. החיים שלנו היהודים והערבים פה סרוגים ביחד כמו קולאז' שאי־אפשר להסתכל רק על צד אחד. זה הכל ביחד".
בתשובה לשאלה על דעתה על שחרורו של סמיר קונטאר, שהשתתף ברצח משפחתה, השיבה הרן: "כששאלו לדעתי על שחרור קונטאר כתבתי מכתב לראש הממשלה שהוא לא האסיר הפרטי שלי ואני לא הסוהרת האישית שלו, וההחלטה צריכה להתקבל לטובת הכלל ומה שהכי טוב למדינת ישראל. אני ידעתי והנחתי שהוא יחזור לטרור. זה לא הפתיע אותי". כאשר שאלו אותה אם הרגישה תחושת הקלה כשקונטאר חוסל, היא השיבה: "להפתעתי לא הרגשתי תחושת הקלה, אבל שמחתי לדעת שהוא לא יבצע עוד פיגועי טרור בעתיד".
העיתונאים הזרים יצאו מהמפגש כשההתרגשות ניכרת על פניהם. "סמדר היא ממש מודל לחיקוי, גיבורה אמיתית. מה שהכי הדהים אותנו זה היעדר השנאה והרצון לנקמה אחרי כל מה שהיא עברה", אמר אחד מהם.
