שיר ביום

זוֹ הַשְּׁלֵמוּת — לָשֶׁבֶת עַל הַחוֹף

כְּשֶׁאַתָּה עַצְמְךָ הוֹפֵךְ לִהְיוֹת

הַנְּקֻדָּה שֶׁנִּפְגָּשִׁים בָּהּ

אַרְבַּעַת הַיְּסוֹדוֹת:

הַמַּיִם הַשֶּׁמֶשׁ הָרוּחַ

וְהָאֲדָמָה.

אֲנִי יוֹדֵעַ מָה תַּגִּידִי:

תַּגִּידִי

גַּם בָּאַהֲבָה הֵם נִפְגָּשִׁים,

גַּם בָּאַהֲבָה

הֵם נִפְגָּשִׁים בְּךָ.

אֲהָהּ,

תְּנִי לִי רֶגַע לְשַׁחְזֵר:

הָאֵשׁ שֶׁתִּשְׂרֹף אוֹתָנוּ,

הַחוֹל שֶׁרַגְלֵינוּ יִכָּשְׁלוּ בּוֹ,

הַיָּמִים שֶׁיַּטְבִּיעוּ אוֹתָנוּ

וְהָרוּחַ

שֶׁתְּפַזֵּר לְכָל עֵבֶר

לַעֲזָאזֵל,

אֲנִי הוֹלֵךְ לַיָּם.

מתוך: מזרח ירח / הוצאת טנג'יר