"סבתא, אנחנו בשרונה, יש פה פיגוע ויורים", הודיע אתמול בטלפון עומר שגב בן ה־12 לסבתו כשהחל מסע הירי של המחבלים בתל־אביב — ומיהר להסתתר ולפנות בליבו בתפילה אל אביו, בנה של סבתו, רב־סמל נמרוד שגב ז"ל.
היום מלאו עשר שנים, לפי התאריך העברי, לפרוץ מלחמת לבנון השנייה — המלחמה שבה איבד עומר, אז בן שנתיים בלבד, את אביו נמרוד. נמרוד שגב נהרג כשהטנק שבו שימש טען ספג פגיעה של טיל נ"ט, ולאחר מותו הוקם במושבה שבה גדל "מצפה נמרוד" לזכרו. ביום רביעי הגיע הבן עומר עם אמו איריס, בעלה טל ואחותו הגדולה לאזור כדי לחפש אולם שבו יחגגו את בר־המצווה שלו, ובדרך חזרה עצרו הארבעה במתחם שרונה, ועומר אף צילם את אמו ובעלה נהנים ממשקה (בתמונה הקטנה). "אכלנו קינוח במקס ברנר, ואז התעכבנו קצת במסעדה האיטלקית הסמוכה, וככה ניצלנו", סיפר אתמול עומר. "פתאום שמענו יריות וצרחות, ואני רצתי לקומה העליונה".
אחותו של עומר, אמו ובעלה נמלטו לכיוון בסיס הקריה והסתתרו — ואילו הוא נותר להסתתר במסעדה. "התפללתי לאבא שלי, שלא הכרתי, וביקשתי שישמור עלינו", הוא סיפר. "אני מרגיש שהוא באמת שמר עלינו". לאחר מכן התקשר עומר לסבתו: "הקול שלה תמיד מרגיע אותי".
