כל שוטר שיסתובב קצת ביפו יוכל למצוא מדי יום מכוניות רבות החונות על המדרכות, חוסמות לגמרי את תנועת הולכי הרגל ומסכנות את חייהם. אבל למי רשמה שם השבוע המשטרה דו"ח חניה?
ביום ראשון בבוקר הגיע תושב הרצליה אריה אולבסקי (65) לעבודתו ליד כיכר השעון בעיר. "חניתי כחוק במקום שבו אני חונה יום־יום ועליתי למשרד", הוא מספר. בעודו בעבודה הוצב בסמוך למכוניתו תמרור חדש ולפיו מדובר בחניה השמורה לנכה. לקראת חמש בערב, כשחזר לרכבו, הופתע לראות דו"ח חניה משטרתי על סך 1,000 שקלים מוצמד לשמשה.
לדבריו, שלושה אנשים העובדים בקרבת מקום סיפרו לו כי הבחינו בשוטר הרושם לו את הדו"ח והפנו את תשומת ליבו לכך שמדובר בתמרור חדש לגמרי, שהוצב לאחר שהרכב כבר חנה במקום. כדי להוכיח לו שדבריהם מבוססים הסבו את תשומת ליבו לכך שהבטון מסביב לתמרור עדיין טרי, ואפילו טרם התייבש.
אלא שלדבריהם, השוטר השיב להם שהוא חייב לרשום את הדו"ח משום שכבר קנס רכב נוסף שחנה בסמוך — "ואם נהגו יגיע ויראה שרק רכבו נקנס — הוא יתרגז". עוד הוסיף כי "אם הנהג ירצה — יוכל לערער". אולבסקי זועם ואומר: "זו תשובה טיפשית". לדבריו, השוטר שרשם את הדו"ח איננו זוטר אלא ותיק, בדרגת רב־סמל בכיר. "אני לא מבין למה בכלל רשמו את הדו"ח", אומר אולבסקי. אדם אחר היה אולי מוותר בגלל הטרטורים והביורוקרטיה הכרוכה בהליך, אבל אולבסקי החליט לצאת למאבק נגד העוול שנעשה לו.
הוא שיגר מכתב למשטרה, ומפנייתו עולה כי החלמאות לא הסתיימה במתן הדו"ח. "השוטר כתב בדו"ח כי צבע הרכב שלי לא ידוע, זאת בעוד הוא עמד לידו באור יום. כל ילד היה יכול לספר לו באיזה צבע מדובר. אם שוטר לא יודע להגדיר צבע של מכונית אז מה כבר ניתן לצפות ממנו? מדובר בהתגוללות סתמית נגד אזרח. למה? כי הכוח מסנוור. אני תמה אם מפכ"ל המשטרה יודע במה עוסקים אנשיו באמת".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "הנושא הועבר לגורמים המקצועיים לבחינת העובדות ונסיבות רישום הדו"ח, התשובה תועבר לאזרח".
