את 'עושה כרצונו', רב המכר האמיתי של השבועיים האחרונים, אי־אפשר עדיין למצוא בטבלה, אבל רחשים תת־קרקעיים מלמדים כי בהוצאות הספרים הגדולות מגלים עניין ב־183 העמודים שהותירה אסתי וינשטיין, חסידת גור ז"ל, בתקווה להפוך אותם מקובץ מחשב לספר כרוך ומודפס.
בתחילת השבוע נפרדה קהילת הספרות העולמית מאלי ויזל, זוכה פרס נובל לשלום, "המצפון של העולם", כפי שכינה אותו ברק אובמה בהספדו. "דווקא בארץ ספריו לא זכו להכרה הראויה", אומר דובי אייכנולד, חבר ומו"ל הוצאת ידיעות ספרים, שתירגמה כמה מספריו של ויזל לעברית. "הוא היה אחד מקולות המוסר העולמי והיהודי ואיש שהערצתי. הכרתי את יצירתו עוד כנער, כשקראתי את 'הלילה' בהוצאת עם עובד, והספר נחרת על ליבי. אני מתכוון לתרגם את כל ספריו לעברית. חלק מהם נמצאים כבר עכשיו בעבודה".
בעשור השמיני לחייו מפתיע מאיר ויזלטיר עם ספר ראשון לילדים: 'שירים לילדות נבונות'. "בתור סטודנט הייתי אחראי על עמוד החידות של 'משמר לילדים', אבל אף פעם לא חשבתי על עצמי כמשורר לילדים. אלו חומרים שכתבתי לפני שנים לבנות שלי, דברים שמעולם לא פורסמו. לפני כמה שנים מישהו ששמע אותי ביום ההולדת של הבת שלי הלשין להוצאת אחוזת בית, 'תדעו לכם שלויזלטיר יש קלסר מלא', ועכשיו חתמנו חוזה ואנחנו מחפשים מאייר", הוא מספר. "כל שיר שם הוא אופרה אחרת. יש שירי ערש, עיבודים לשירים אנגליים ושירים על חיות. בעיקר על חתולים".
לא מעט מותגים ספרותיים מסתתרים בתוכנייה שמציג השנה פסטיבל הקולנוע בירושלים. 'חולייטה', סרטו של אלמודובר שפתח אתמול את הפסטיבל, מבוסס על שלושה מסיפוריה של אליס מונרו: 'שתיקה', 'סיכוי' ו'בקרוב', שהתפרסמו בעברית בקובץ 'בריחה'. עוד יוקרנו 'התפכחות', עיבוד לרומן של פיליפ רות' מ־2008; 'אהבה וידידות', על פי נובלה של ג'יין אוסטן; ו'אלמנטים זרים', סרטו הראשון כבמאי של מחבר 'נוטות החסד', ג'ונתן ליטל.
'נופל מחוץ לזמן', ספרו של דויד גרוסמן מ־2011, כבר הפך למחזה, ועכשיו הוא מגיע לחנויות המוזיקה כאלבום. מי שהפכה את הספר לשירים היא הילה כהן־אלעזר, פסיכולוגית ובתו של הרמטכ"ל לשעבר דוד אלעזר (דדו). "כשהתקרב יום השנה ה־40 למותו של אבי, ובמלאות 40 שנה למלחמת יום כיפור, קראתי את הספר בפעם השנייה, והייתה שם שורה: 'באוגוסט הוא מת וכשהגיע סופו של החודש ההוא, אני כל הזמן חשבתי, איך אוכל לעבור לספטמבר, והוא יישאר באוגוסט'. השורה הזאת הובילה ללחן ראשון, ובעקבותיו הופיעו עוד לחנים", מספרת כהן־אלעזר. "שלחתי שירים לדויד ולשמחתי הוא הגיב בהתרגשות והוסיף הערות. כשנפגשנו, כתב לי: "תודה על שהפכת את המילים שלי למוזיקה".
