ישי גולן, נשוי ואב לשלושה, נולד בשנת 1973 וגדל בטורונטו עד גיל שש וברמת־גן. למד בתיכון תלמה ילין. בגיל 16 שיחק בסרט 'דרך הנשר' של האחים ברבש. שירת בתיאטרון צה"ל ולמד תיאטרון קלאסי ב-London Academy of Music and Dramatic Arts. התפקיד הראשי הראשון שלו נרשם ב"טירונות" ומאז כיכב בסדרות כמו 'אהבה מעבר לפינה', 'חטופים' שעליה זכה בפרס האקדמיה לשחקן הטוב ביותר, 'כפולים' ועוד. תוכנית המסע והאוכל 'אוכל רחוב מסביב לעולם' בהגשתו משודרת בנשיונל ג'יאוגרפיק בכל העולם כבר ארבע שנים ברצף. גולן כיכב בהצגות כמו 'קן הקוקיה', 'כולם היו בניי' 'אז בפראג' ועוד וסרטים כמו 'הנותנת', 'חסד מופלא' ואחרים. בימים אלה הוא משחק ב'גלנגרי גלן רוס - מכונת הכסף' בתיאטרון חיפה ומצטלם לגרסה האמריקאית של 'החממה' עבור נטפליקס.
מה הזיכרון הכי מוקדם שלך?
"גיל שלוש בערך. אני לבוש בחרמונית של ילדים בקנדה, שם גדלתי, פותחים לי את הדלת מהבית לשביל ומשני צידיו יש שלג הרבה יותר גבוה ממני. אני רץ באוויר היבש והקר בין שני קירות ענקיים של שלג, נעצר באופן שרירותי בנקודה באמצע השביל ומתחיל לחפור בתוך קיר השלג".
מה הג'וב הכי גרוע שהיה לך?
"הייתי המלצר היחיד במסעדה הודית קטנה שהייתה בלונדון מיניסטור בתחילת שנות ה־90. בהתחלה זה היה כיף, כל המשמרת שתיתי לי מנגו לאסי בסבבה. אבל כשקסם הלאסי החל להתפוגג התחלתי להתמודד עם עבודה משעממת, קשה ולא מתגמלת. רצה הגורל ובוקר אחד הגעתי לעבודה והיא לא הייתה יותר, פשוטו כמשמעו. היה פיצוץ ענק בבלוני הגז של כל המתחם שהיו צמודים למסעדה והמסעדה פשוט נמחקה מעל פני האדמה. מבטו המיואש של בעל המסעדה מבין ההריסות הספיק לי בשביל להבין שאני צריך לחפש עבודה אחרת".
מתי היית הכי קרוב למוות?
"כשהייתי עלם צעיר בצופי רמת־גן, בנינו לאחד הטקסים מגדל ענק מסנאדות מעל לפיר מדרגות בעומק של עשרה מטרים. בעודי עומד על אחת הסנאדות הגבוהות ביותר במגדל, בניסיון כושל נוסף לעשות קשר מוט, הסנאדה מתחת לרגליי ניתקה ממקומה והתחלתי לצנוח מגובה של לפחות 15 מטר לכיוון הבטון. כמו הצופיפניק קר המזג והשקול שהייתי, הושטתי את ידי תוך כדי נפילה ונתפסתי על הסנאדה האחרונה לפני הפיר. אחרת, הייתי צולל אל מותי הוודאי. ירדתי מהמגדל כאילו לא קרה כלום ורק מהמבט המבועת של ילד שעמד בצד וחזה במתרחש הבנתי עד כמה הרגע הזה היה קיצוני ומסוכן".
ממי אתה צריך לבקש סליחה ולמה?
"אני מבקש סליחה מהעם הסורי, בשם כל העולם המערבי שעומד אדיש מול רצח העם המזעזע ולא נוקף אצבע. שנים שאסד, דיקטטור ורוצח בדם קר, מבצע טבח. הוא משתמש בנשק כימי נגד עמו, הורג מיליוני אזרחים תמימים, והעולם שותק. כשילדינו בעתיד ישאלו אותנו מדוע העולם עמד מנגד ולא עשה דבר, אני בספק אם מישהו יוכל לתת תשובה שמסבירה את הדעת".
את מי היית מזמין לארוחת החלומות שלך?
"סמואל בקט, מחזאי גאון, פורץ דרך ומסתורי, נראה לי שגם כשמשעמם איתו זה שעמום מעניין".
מה נשים לא מבינות לגבי גברים?
"נשים מבינות הכל לגבי גברים, פשוט גברים לא מבינים את זה".
איזה סדרה כולם צריכים לראות כרגע?
"'הוראס ופיט' של לואי סי קיי. מדהים. אוונגארד אמיתי. טלוויזיה כמדיום אמנותי פורץ דרך. אין שום דבר דומה לזה. חובה".
מהו האלבום הראשון שקנית?
"בגיל 11 הערצתי את תומפסון טווינס, נדמה לי שהאלבום שלהם היה הראשון שלי. קניתי אותו בשקם ברמת־גן מעל פלאפל התאומים. כל הדרך הביתה זימזמתי את We Are Detective".
באיזה ריאליטי היית מסכים להשתתף?
"אם היו מצמידים לי אקדח לרקה ואומרים לי תבחר, זה היה 'המירוץ למיליון'. הוא באופן יחסי הכי פחות מביך אותי. אבל אני יודע שלא באמת הייתם יורים בי, אז תכלס גם בזה לא הייתי מסכים בחיים להשתתף".
מתי היית הכי מאושר?
"תקופת הלימודים שלי בלונדון הייתה מאושרת. למדתי שייקספיר, באנגלית, בבית ספר שמלמד תיאטרון יותר מ־150 שנה, במדינה עם מסורת תיאטרון של יותר מ־500 שנה. זו הייתה חוויה אינטלקטואלית, פיזית, רוחנית ואלכוהולית חד־פעמית. כמובן שכל אחת מהלידות של ילדיי הייתה אירוע מטמטם בעוצמות שלו. אם באמת ניתן היה למדוד את האושר ברגע מסוים, אני מניח שברגעים האלה הוא היה בשיאו".
מה הבדיחה הכי גרועה שסיפרת בפומבי?
"אריה וארנב מחרבנים ביער, אז האריה שואל את הארנב, 'תגיד יש לך ת'בעיה הזאת שחרא נדבק לך לפרווה?' 'לא', עונה הארנב. אז האריה ניגב את התחת שלו בארנב".
מה השמועה הכי מטורפת שהייתה לגביך?
"בגלל המבטא שאני עוטה על עצמי בתוכניות האוכל שלי Street Food Around the World, החלה סקרנות של צופים ממדינות שונות לגבי הזהות הלאומית שלי או לפחות למקור המבטא שלי, שאין לו באמת מקור כי אני המצאתי אותו. אין מבטא כזה בעולם האמיתי. היו בגוגל הרבה חיפושים '?What is Ishai's accent'. מומחה בינלאומי למבטאים מאוסטרליה קבע בבלוג שלו שהוא מזהה, לפי המבטא, שנולדתי באירלנד וביליתי את רוב חיי בדרום־אפריקה. כך נפוצה השמועה ברשת והתקבעה חזק. באופן אירוני, דווקא שם מעולם לא הייתי".
מה הגילטי פלז'ר שלך?
"משחק המחשב Plants vs Zombies" .
מתי בכית לאחרונה?
"בסוף השנה, בביה"ס של בנותיי, הראו תוצרים ממגוון השיעורים שהילדים משתתפים בהם. בשיעור תיאטרון עלה נער עם קשיים מיוחדים והקריא את עבודת הדמות שהמציא. הוא גבר על הקשיים שלו, והמציא דמות שמשקפת את המורכבויות שבנפשו. לא נשאר בחדר מבוגר אחד עם עיניים יבשות".
מה תהיה השורה האחרונה בביוגרפיה שלך?
"והוא ממשיך להתלבט עד עצם היום הזה".
