שלום מיכאלשווילי הוא איש ששוקל מילים. עד שזה מגיע לילד שלו — ארי בן השנה ושלושה חודשים. רק תבקשו, ומיכאלשווילי יציג לכם בגאווה סרטונים של בנו עושה את צעדיו הראשונים. צועד שני צעדים מהוססים, נופל, מתרומם ומוחא כפיים בשמחה. "בחודש האחרון לא יצא לי להשכיב אותו לישון, וזה לא פשוט", הוא אומר.
גם עבור מיכאלשווילי, אחד האנשים הכי עסוקים בתעשייה שלנו, מדובר בחודש אינטנסיבי במיוחד. חוץ משלישיית מה קשור ושלל העיסוקים האחרים שלו, הוא גם מנחה את אולפן היורו. סוג של פול־טיים ג'וב תובעני. מיכאלשווילי הציב רק תנאי אחד לקברניטי האולפן. תנו לי לפחות לעשות חלק מהמקלחות לארי, ביקש בימים ששודרו שלושה משחקים ברציפות — מארבע בצהריים ועד אחרי חצות. אז לצופים שלא הבינו לאן הוא נעלם פתאום בחלק מהשידורים, הנה התשובה. "אני לא מוכן לפספס את השנים הכי יפות של הילד שלי", הוא מסביר.
לפני שהוא נולד חשבת שתהיה אבא כזה?
"ידעתי שאני אהיה אבא משוגע, אבל לא ידעתי כמה מתוק הילד הזה ייצא. אני נרקומן של הילד שלי. אני גמור עליו. גם בימים שיש לי פגישה בבוקר, אני מוצא רבע שעה לקפוץ הביתה, לתת לו נשיקה, להסניף אותו ולהמשיך. תנסה להבין איזה אושר זה שכשאני קם בבוקר, אני מרגיש יד קטנה שמלטפת אותי, ושומע קול זעיר קורא לי 'אבא'. אני פשוט ממוטט מאושר. אני גם הולך איתו פעמיים־שלוש בשבוע לים. אנחנו רוכבים על אופניים, אני קונה לו גלידה, וכשאנחנו נכנסים למים, הוא צועק, 'אבא, ים, אבא ים!'".
בתקופת היורו אתה לא מספיק להשכיב אותו לישון.
"יש ימים שאני לא רואה אותו, למשל כשאני יוצא בחמש בבוקר ליום צילום וחוזר ממש מאוחר, ואז אני משתגע. בינואר 'מה קשור' יוצאים לעוד סיבוב הופעות בארצות־הברית, וכבר עכשיו אני מנסה לעבוד על עצמי איך לא להשתגע מגעגועים אליו. ואני יודע שזה יהיה קשה. אבל בוא נהיה הגיוניים — אני לא האבא הראשון וגם לא האחרון, שמתגעגע לבן שלו".
עם עליית אולפן היורו, חלק מהמבקרים השחיזו כהרגלם את הסכינים. היו להם טענות על השדרים במגרשים, על רמת הפרשנות, על הקשקשת האינסופית ועל האורחים בפאנל, שחלקם היו סלבס שלא בדיוק מתמצאים בכדורגל. מיכאלשווילי, באופן אישי, אמנם יצא טוב אצל המבקרים, אבל לפחות כלפי חוץ הוא משדר אדישות לענייני הביקורת. "אני לא מתעניין בדובשם וגם לא בעוקצם של המבקרים. זה לא שאני קם מוקדם בבוקר לקרוא מה כתבו או אמרו עלינו. הפאנל מאוד טוב בעיניי. אני רואה את זה גם לפי התגובות הטובות ברחוב. ככל שהדיון יותר מקצועי, אני נהנה יותר. אני לא בא לשם כדי לעשות בדיחות".
החיבה בינך לבין מוטי איווניר בולטת.
"לי ולמוטי יש קשר טוב. בעיניי הוא הפרשן הכי טוב בארץ. רהוט, שנון, מבין את המשחק ובא מתשוקה נטו לכדורגל. אין לו שום שיקול זר, והוא לא סוכן של אף אחד. אני מאוד מקווה בשבילו שהוא יצליח בקריית־שמונה. מוטי גבר. אני שמח שהכרתי אותו. גם בפעם הקודמת יצאתי מאולפן היורו עם חבר — עם רן בן שמעון. מוטי הכין לי חולצה, עם תמונה שלו, למקרה שאתגעגע אליו. אני מתגעגע אליו כבר עכשיו".
בכלל, החודש של היורו הוא מבחן לא קל לזוגיות של כל חובב ספורט. איך מתמודדים עם גבר שכל ערב רוצה לראות משחק עם חברים? אז שלום אמנם לא הולך לראות כדורגל עם החבר'ה, אבל גם הוא נעדר מהבית מדי ערב כדי לשדר את המשחקים. "אשתי שמחה שאני מתפרנס ממה שאני אוהב, ושמחה לראות אותי מאושר", הוא אומר. "גם בימים רגילים, כשהטלוויזיה כבר דולקת אצלנו בבית, ענבל יודעת שזה הולך ישר לערוצי הספורט, ואין לה שום בעיה עם זה. זאת גם טעות לומר שנשים לא רואות כדורגל. זאת כבר קלישאה. בנות שרואות אותי בחודש האחרון וראו אותי גם ב'בובה של לילה', אומרות לי, 'תמיד אני מתעוררת מהצחוק של בעלי ב'בובה של לילה'. בחודש האחרון הן אפילו אומרות שהן רואות אותי יותר מאשר את המשפחה שלהן כי הטלוויזיה דלוקה כל הזמן על היורו".
הערב ממתין לנו המשחק הכי גדול של הטורניר עד עכשיו. חצי הגמר בין צרפת לגרמניה. "אין דבר כזה, איזה משחק ענק סידרו לנו לכבוד הראיון", הוא צוחק. "הייתי מעדיף שאיטליה תנצח את גרמניה ותעפיל במקומה לחצי הגמר, אבל זה מה שיש".
ומי ינצח? גרמניה או צרפת?
"אני חושב שגרמניה למרות שהייתי רוצה שצרפת ינצחו. צרפת היא בעיניי הנבחרת הכי טובה ביורו. גרמניה מכונה משומנת, רובוטים. הם לא שיחקו עד עכשיו כדורגל יוצא דופן, שיכולת להגיד עליו 'וואו'. שלושה מארבע הנצחונות של צרפת היו מהדקה ה־87 ואילך. זה גם מראה על חוזק מנטלי של קבוצה, שיודעת לחולל מהפך".
מה הדבר הכי גדול ביורו עד עכשיו בעיניך?
"מאוד התלהבתי מאיסלנד. ישר אנחנו מחפשים כאן, ובצדק, את הצד הישראלי: למה הם רק שלוש מאות אלף תושבים ומצליחים — ואנחנו לא. למה? כי הם מייעדים את עצמם לזה. זה קשור לחינוך, למנטליות שלהם ולדרך האימונים".
את הנחיית אולפן היורו מיכאלשווילי אוהב מאוד. מרגיש כאילו נולד שם. "עוד כשהנחיתי את היורו הקודם ידעתי שארצה לחזור לזה. אפילו לא התעניינתי כמה הם ישלמו לי. יש בערוץ הספורט אנשי תוכן מהטובים בארץ. הם מקצוענים בצורה יוצאת דופן".
אי־אפשר לדבר עם מיכאלשווילי על כדורגל בלי להתייחס לתופעת הקאלט המטורפת, "בובה של לילה". מיכאלשווילי מגלם כמה מהדמויות הכי מצחיקות בתוכנית, כולל השדרים רן מלובני, רז זהבי ופאדי מוסטפה, שהפכו לכוכבים בזכות החיקויים שלו.
פגשת כבר את האנשים שאתה מחקה?
"רובם עובדים בערוץ ואני כמובן רואה אותם. כשחיקינו אותם בשנים הראשונות, אני לא יודע אם הם כל כך אהבו את זה. היום אנשים באים לאלי בן דוד (יוצר התוכנית, י"ב) ואומרים לו, 'למה אין חיקוי שלי ב'בובה''? רז זהבי עף באוויר על החיקוי שלו".
אתם צוחקים לא מעט על ערוץ הספורט שבו אתם משדרים. איך הם מקבלים את זה? לא מצנזרים אתכם?
"זאת הגדולה של תומר תורג'מן, מנכ"ל ערוץ הספורט, שנתן לנו יד חופשית לצחוק עליהם. ככה עושים טלוויזיה טובה. בעיניי 'בובה של לילה' זאת התוכנית הכי טובה בטלוויזיה. בשתי התוכניות הראשונות אפילו צחקנו על החסויות שהם דוחפים לנו, וערוץ הספורט לא אמר כלום".
אפרופו שידורי ספורט, כל השידורים בעונה הבאה יהיו בתשלום.
"אני אגיד לך משהו עצוב, גם לזה מתרגלים, כמו לכל דבר או עוול שעושים לנו. אני מאוד מקווה שלא נהיה כמו ארגנטינה,. מדינה שיש בה או עניים או עשירים. בלי אמצע. עשירים לצד אנשים שלא גומרים את החודש".
מיכאלשווילי נדבק בחיידק הכדורגל עוד כילד, הרבה בזכות אבא שלו, אוהד בית"ר ירושלים. והוא לא היחיד בשלישיית "מה קשור" שאוהד את הקבוצה הירושלמית. גם אסי ישראלוף ידוע כאוהד בית"ר שרוף. "מגיל 17 ועד אחרי הצבא הייתי הולך הרבה למשחקים", הוא אומר, "אבל אז הקהל התנהג אחרת. בכלל, כל הכדורגל בארץ נגוע. בכל מחנה אוהדים יש בהמיות וגזענות. אני מקווה שהקהל יתבגר ויבין שאלימות היא לא הדרך.
"אני גם מקווה שהתקשורת תפסיק ללבות את זה. תמיד, כשרוצים לתת דוגמה, הולכים לאוהדים האלה שבקושי יודעים לדבר שלוש מילים בעברית, ומוציאים מהם משפט גזעני. עיתונאי לא מרגיש מרוצה אם הוא לא חוזר עם סינק גזעני. מספיק, אל תיתנו לזה במה. אני מקווה שזה ישתנה כמה שיותר מהר. אני רוצה שתהיה לי את היכולת לקחת את הבן שלי למשחקי כדורגל, כשיגדל, כמו שלקחו אותי".
יכולת להחליף קבוצה.
"קמה עכשיו אלטרנטיבה שנקראת בית"ר נורדיה. פעם אמרתי לעצמי, הנה אופציה מעולה לאהוד את בית"ר, בלי כל מה שאני לא אוהב בבית"ר, בלי הצד העלוב. אבל איכשהו, כשמשודר משחק של בית"ר, אני באטרף, רוצה לדעת כמה־כמה. כשהם מנצחים — אני שמח, וכשהם מפסידים, אני ממש עצוב".
גם בלי שידורי היורו, לוח הזמנים של מיכאלשווילי הוא קומבינה בלתי אפשרית. מין ערימת גפרורים, שאם תשלוף אחד מהם, היא תתמוטט לכל עבר. כמעט בכל רגע רשום לו משהו ביומן. ההופעות עם החברים מ"מה קשור", כולל המופע המצליח עם אייל גולן, הקמפיין ל"פריגת", ושלל עיסוקים בתיאטרון ובטלוויזיה.
מיכאלשווילי הוא לא רק אמן עסוק, אלא גם איש עסקים. הוא הבעלים של אתר הצעצועים "טויס", וביום ראשון הוא יפתח יחד עם אשתו ענבל, השחקנית עדי הימלבלוי ושימי שרגא, הבעלים של מחסני הנמל, חנות קונספט גדולה לריהוט חדרי ילדים ביפו. העיצובים הם של הדר חורש־צור, של אשתו ענבל ושל הימלבלוי. "הכל התחיל אחרי שארי נולד", הוא אומר. "כשאני וענבל חיפשנו לקנות לארי חדר שינה, נאלצנו לקנות כל דבר במקום אחר. הרעיון הוא שהכל יהיה במקום אחד".
יש לך זמן גם לזה, או שרק תפקח על העניינים מרחוק?
"ברור שאני אהיה שם. אני מעורב בכל ההפקות שלי. אתה לא מבין איך אני גאה בזה. יש לי צמרמורת כשאני מדבר על החנות. אני קורא לזה חדוות היצירה. זה בדיוק כמו לכתוב מערכון מצחיק או לעשות תוכנית טובה. אין בנאדם שעובר ליד החנות ולא עוצר לשאול מה זה.
"זה לא עסק שקיבלתי חמישה אחוזים ממנו כי הם צריכים אותי ליחסי ציבור. זה עסק שאני הקמתי בשתי הידיים שלי. אני גם לא הולך להשתית את היח"צ של העסק על עדי או עליי. האמנות תדבר כאן, לא אנחנו. אני מעריץ אנשים כמו עדי. היא לא רק יפה מאוד. היא גם טובה מאוד במה שהיא עושה".
אי־אפשר לראיין את מיכאלשווילי בלי שכל בנאדם שני שעובר ברחוב, ייגש אליו, יגיד לו מה הוא חושב עליו ויבקש סלפי. מיכאלשווילי כבר רגיל. "אחד עוצר אותי ואומר לי, 'כיף לראות אותך ביורו', שני מדבר איתי על הדמויות מ'בובה של לילה'. בנות עוצרות אותי ואומרות לי שהן בכו בהצגה בקאמרי. כיף לי שאוהבים אותי. אבל הכי כיף לי שענבל אוהבת אותי. היא האהבה שלי, העולם שלי והאוצר שלי. חוץ מזה היא אמא מושלמת. בזכותה אני בנאדם מאושר. היא הביאה לי את המתנה הכי יפה שבנאדם יכול לקבל בחייו. יצור קטן, מלאך, שאני רואה בו את כל הדברים שאני אוהב בעולם — שמחת חיים, אושר, טוהר". •
המשחק צרפת נגד גרמניה ישודר הלילה, 22:00, בערוץ 10
