ניצחנו או לא ניצחנו. השאלה הזו בהחלט צריכה להישאל לאחר כל מערכה ביטחונית שמדינת ישראל עמדה בה מול אויב או יריב המאיים לפגוע באזרחיה. עשר השנים שעברו מפרוץ מלחמת לבנון השנייה, שבה לחמתי כמפקד, מאפשרות ומחייבות אותנו לבחון את מהלכה של המלחמה גם בפרספקטיבה של הזמן.
לאחר יותר מעשר שעות לחימה רצופה בעיירה בינת ג'בייל, בקרב קשה שבו רוב הפיקוד נפגע, חווינו חוויית ניצחון. כן, זו המילה. איבדנו חברים ומפקדים, אך הצלחנו ממצב של נחיתות גיאוגרפית בשטח "להפוך את הקערה על פיה", ולהכריע את כוח חיזבאללה ששהה במתחם שאליו חדרנו רגלית. על אף הקושי במשפט הבא, האמת צריכה להיאמר: חיזבאללה איבד בקרב זה 100 חיילים, ואנחנו – גדוד 51 של גולני – שמונה לוחמים.
את הפער בין המציאות שחווינו בקרבות לבין האופן שבו הדברים הוסברו לחברה בישראל הבנו רק לאחר שהגענו לגדר הגבול. "מלחמה מיותרת", זעקו הכותרות עוד כשדם חברינו על המדים.
תוצאות מלחמה או כל מערכה מדינית נבחנות לאור המטרות והיעדים שהוגדרו מראש. עשור לאחר המלחמה בלבנון מתחדדת העובדה שלא הוגדרה לה תכלית ברורה על ידי הדרג המדיני והפיקוד העליון של צה"ל. הדבר התבטא בשטח בדרגים הטקטיים, למשל בפקודות מתחלפות ומשתנות טרם היציאה לקרב ובחזרה לשטח ישראל לאחר התקפות קרקעיות מוצלחות שיכלו להיות ממונפות להכרעת היריב.
רצף הניצחונות בקרבות הטקטיים בכל מפגש של צה"ל עם חיזבאללה שינה את פני המערכה. התובנה של הלוחמים כי זו מלחמה על הבית הובילה לכך שלמרות חוסר ההחלטיות בקרב המנהיגות הבכירה של המדינה, הצלחנו להביא לכך שחיזבאללה הורתע. 34 ימי המלחמה גרמו לו לבחור שלא לדרדר את גבולה הצפוני של המדינה לסבב לחימה נוסף למשך עשור. מתברר שמודל "צבא העם" מוכיח את עצמו כרצוי ומוצלח. לא רק בגלל הממד הערכי שטבע בן־גוריון אלא בעיקר בגלל שפסיפס רחב של אזרחים במדים מסוגל להכות באויב גם כשהדרג הבכיר מבולבל. מלחמת יום כיפור מהווה אף היא דוגמה מוצלחת, גם אם כואבת, למודל הזה.
עם זאת, מדינה וחברה חייבות להביט באמת העובדתית בצורה ישירה ולהיערך אליה. בעשור האחרון חיזבאללה, בגיבוי איראני, מתעצם בעשרות אלפי טילים המיועדים לעבר העורף הישראלי. חוסר רצונו להיכנס למערכה צבאית מול ישראל נובע גם מהעובדה שהוא משקיע את כוחותיו ומשאביו בלחימה בסוריה. המשמעות היא שההרתעה היא זמנית, וככל הנראה מערכה נוספת בצפון בלתי נמנעת.
אני אופטימי. צה"ל והמערכת הביטחונית הפיקו את לקחי מלחמת לבנון, וערוכים יותר מתמיד לכל תרחיש. אני אופטימי גם בגלל העובדה שהחברה הישראלית התגלתה כבעלת חוסן לאומי יוצא מן הכלל, כפי שהדבר בא לידי ביטוי גם במבצעים הצבאיים שהתרחשו לאחר המלחמה. √
יוני שטבון, סא"ל במיל', ח"כ וחבר ועדת החוץ והביטחון לשעבר, מחבר הספר "תחת אש" (הוצאת "ידיעות אחרונות")
