אוכל של בית חולים? יאמי

כשרוצים לתאר אוכל משמים, תפל, אפור ולא מרגש, מספיק שתגידו "אוכל של בית חולים", וכולם כבר יבינו איך נראית הצלחת.

נכון, בישול בבית חולים הוא עניין מסובך, כי יש רבים שבמסגרת הטיפולים זקוקים לדיאטה מיוחדת, וכולם יודעים שמלח הוא אולי מוסיף טעם, אבל מאוד לא בריא, אז בית החולים משתדל להוסיף ממנו כמה שפחות.

ובכל זאת, קצת גיוון, קצת יצירתיות לא היו מזיקים לחך, כמו גם למצב־רוח של החולים.

שנים של תלונות מצד מאושפזים לא ממש הביאו לשיפור בנושא, כי מסתבר שעד שבעלי הדעה לא טועמים בעצמם, הם לא יכולים לדעת עד כמה אוכל של בית חולים הוא דלוח ולא טעים.

זאת הסיבה שהנהלת בית החולים בבית החולים המרכזי באוטאווה, בירת קנדה, החליטה שאין טוב מניסיון אישי.

אחרי שנים של תלונות מצד מאושפזים על רמת האוכל, כולל אחת מגיליאן וולאס, שתיארה את הביצים שהוגשו לה כ"דיסקית צהובה שכולה יגון", ד"ר ג'ק קיטס, מנכ"ל המוסד הרפואי, ביחד עם שאר אנשי ההנהלה קיבלו על עצמם לאכול את המזון המוגש בבית החולים במשך שבוע שלם.

מסתבר ששבעה ימים בלבד זה כל מה שהיה נחוץ כדי שהם יבינו שככה זה לא יכול להימשך. חייבים לעשות רפורמה.

השינויים בתפריט באוטאווה יכללו תוספת סלט ירקות בצהריים, יותר דגנים, כמו קינואה, כריכים טריים ופחות צלי ועוף מכובס. "כמו כן יהיו גם יותר מנות אתניות", אומר קווין פיטרס, מנהל אגף המזון של בית החולים, "ובעתיד אפשר יהיה גם לבחור את ארוחת הבוקר מתוך תפריט".

יתרה מזאת, המהפך יהיה גדול יותר בזכות הגמישות שהוא מבטיח בשעות הארוחה. "אנחנו יודעים שלא כל החולים רוצים ארוחת בוקר בשמונה, צהריים ב־12 וערב בחמש".