בסיכומי פסטיבל קאן האחרון תפסה הכוכבת ההוליוודית בלייק לייבלי, אושיית אופנה שבעברה קמפיינים לשאנל ולגוצ'י, מקום של כבוד: למרות שהייתה בחודשי היריון ראשונים לא נרתעה לעלות על עקבים ולחרוך את השטיח האדום בשמלות חושפות ירך.
הבשורה המפתיעה על כך שהיא ובעלה השחקן ריאן ריינולדס עומדים להפוך בפעם השנייה להורים, שנה וחצי בלבד לאחר לידת בתם הבכורה, התפרסמה רגע לפני שלייבלי נחתה בריביירה הצרפתית. "תמיד הייתי אמהית מאוד", הסבירה לייבלי כשנפגשנו בסוויטה מעוצבת במלון הכי מפואר ויקר בטיילת של קאן. "לאורך כל חיי המשפחה הייתה תמיד במרכז חיי. לפני שהפכתי לאמא לא הפסקתי לבלות עם האחיינים והאחייניות שלי. אפילו הטסתי אותם אליי כדי שאוכל לשחק איתם. האחיינים שלי קוראים לי אמא וזה מרגיז את אחותי. אמרתי להם שילדתי אותם, זו מעין בדיחה משפחתית כבר שנים, ואני יודעת שאצטרך לשלם על הרבה טיפולים פסיכולוגיים בהמשך הדרך. חוץ מזה, להיות בהיריון זו דרך מעולה לקבל את כל מה שאת רוצה. את רוצה גלידת שוקולד בחצות? תבקשי ותקבלי אותה!"
לייבלי, 28, שפעמים רבות נכללת ברשימות האנשים הסקסיים בעולם, מעידה שהכל משתנה בעקבות האמהות. "למשל, אתה רואה מרפסת של מלון ואומר 'אלוהים אדירים! הם חייבים להרוס את המרפסת הזו, כי היא מסוכנת והילדה שלי לא תוכל להתקרב אליה!' הכל מועצם ואת בוכה כל הזמן, פתאום, בלי שום סיבה".
אחרי הלידה של הבת הבכורה, הנושאת את השם המפתיע ג'יימס, לייבלי לקחה פסק זמן של חמישה חודשים מהקריירה ונהנתה מחוויית גידול הפעוטה. "רציתי להיות איתה 24 שעות ביממה", היא מסבירה. "ג'יימס תמיד עושה משהו כיפי ומרגש, היא הבנאדם הכי מצחיק שפגשתי בחיי".
לפני שנה חזרה לייבלי לפעילות, בתיאום עם לוח הזמנים של ריינולדס, ובין ההריונות הספיקה להצטלם לשלושה סרטים. "בעלי ואני לא עובדים במקביל וכשאני מצטלמת הוא תמיד שם איתי ועם ג'יימס על הסט", היא מדווחת. "בזמן הצילומים יש הפסקות ארוכות וזמן להניק, כך שיצא לי לבלות הרבה יותר עם התינוקת שלי מאשר רוב הנשים שחוזרות מחופשת הלידה".
עכשיו אפשר לראות אותה ב"קפה סוסייטי", סרטו החדש של וודי אלן. "לפתוח את פסטיבל קאן עם סרט של וודי אלן, זו הייתה חוויה נהדרת, רגע מגניב. לעבוד עם וודי זו עשיית קולנוע טהורה ונקייה, שבה אתה יכול להרגיש את כל האושר, ההתרגשות והגאווה".
כשוודי ליהק אותך לסרט פתחת בקבוק שמפניה?
"בכל פעם שמלהקים אותי לסרט חדש אני מכינה לעצמי שוקו. תמיד אהבתי לצפות בסרטים של וודי, אבל מעולם לא דמיינתי שאשתתף בסרט שלו. זה היה כבוד גדול לקבל הזמנה לאודישן - ולקבל את התפקיד. החלק המפחיד בלעשות סרט של וודי אלן הוא המחשבה שאתה עושה סרט של וודי אלן - הציפייה. אבל כל מי שעבד איתו בעבר אמר לי, 'אל תדאגי ואל תילחצי'. פרקר פוסי, שמשחקת איתי בסרט, החזיקה לי את היד מתחת לשולחן ביום הראשון של הצילומים, ואמרה, 'הכל בסדר'. חששתי שאחרי צילומי הסצנה הראשונה הוא יפטר אותי, אבל זה לא קרה".
"קפה סוסייטי" מתרחש בשנות ה־30 האלגנטיות. לייבלי מגלמת אשת חברה זוהרת, שמתחתנת עם בחור יהודי, בעל מועדון לילה ניו־יורקי (ג'סי אייזנברג). "אני חושבת שכל הסרטים של וודי רומנטיים להחריד. וכך גם 'קפה סוסייטי'", היא אומרת. "הדמות שלי גדלה באוקלהומה ומעולם לא פגשה אדם יהודי, אלוהים ישמור, וגם סיפרו לה תמיד שהיהודים אקזוטיים ומסתוריים, והנה היא בניו־יורק ויש יהודים רבים סביבה. וודי הוא אחד היוצרים היחידים שכותבים קודם כל עבור נשים. תמיד בסרטים שלו הן דמויות מאוד מורכבות".
עסק משפחתי
לייבלי נולדה בקליפורניה וינקה שואו־ביזנס כבר בעריסה: הוריה שחקנים וכך גם ארבעת האחים והאחיות הבוגרים שלה. "משחק היה בשבילי העסק המשפחתי ולא ראיתי בזה עניין הוליוודי זוהר ונוצץ", היא נזכרת. "זה פשוט מה שהמשפחה שלי נהגה לעשות. לא ידעתי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה, אבל ידעתי שמשחק זה הדבר האחרון שאני רוצה לעשות והשתדלתי להתרחק מהעולם הזה".
כדי לחמוק מהמקצוע המשפחתי היא הייתה מעודדת, זמרת מקהלה ונשיאת הכיתה. "אמא לא רצתה שנהיה שחקנים לפני שנוכל לקבל את ההחלטה בעצמנו. היא לא רצתה שנשחק כילדים, בגלל שהיא לא רצתה לגזול מאיתנו את הילדות. לכן כולנו נכנסנו למקצוע בערך בגיל 16, אבל גם זה היה קצת מוקדם".
אחד מסרטיה הראשונים היה "אחוות הג'ינס" הפולחני. "לא ידעתי מספיק על התעשייה", היא מודה, "ולא הייתי מספיק לחוצה. הלוואי שהייתי מפחדת, כי הייתי עושה עבודה יותר טובה. סתם התרגשתי מהעובדה ש'וואו, משלמים לי כדי להגיד שורות בצורה כאילו טבעית ואני יכולה לאכול בחינם ולהעמיד פנים שאני מישהו אחר'. החיסרון בלהתחיל בגיל כל כך מוקדם היה שהייתי צריכה ללמוד ולטעות מול כל כך הרבה אנשים".
לייבלי רצתה ללמוד באוניברסיטה, אבל לוהקה לסדרת הלהיט הסוחפת "אחת שיודעת", שעלתה ב־2007, ובגיל 21 השתנו חייה לחלוטין. הסדרה המשפיעה, שהפכה לתופעה תרבותית, לכדה באופן מושלם את רוח התקופה דרך עיני הנוער האמיד והדקדנטי בניו־יורק של המילניום החדש. רגע לפני פרוץ המיתון, המשבר הכלכלי וקריסת וול־סטריט, "אחת שיודעת" הציבה מראה לא תמיד מחמיאה מול פרצופו של הדור. לייבלי כיכבה כנסיכה מודרנית בעלת עבר אפל והייתה למכתיבת אופנה ולמושא הערצה, כשהסטייל שלה מוגדר במילים "אודרי הפבורן פוגשת את קייט מוס", לא פחות.
יש לך בוודאי זיכרונות טובים מהתקופה של "אחת שיודעת"?
"אני נזכרת ב'אחת שיודעת' באותו האופן שבו רבים נזכרים בימי הקולג'. זו הייתה חוויה לימודית ומחברת. אני ושאר השחקנים היינו אחד עם השני בכל שעות היום וגדלנו יחד. האפשרות לגור ולצלם במנהטן, הבגדים שלבשנו, הלוקיישנים שעבדנו בהם, זו הייתה דרך מגניבה מאוד להכיר עיר. בגיל צעיר מצאתי את עצמי חלק ממכונה של תרבות פופ שמזינה אנשים, מסבה להם אושר, וזה היה מרגש וכיפי".
לייבלי שגדלה ב"משפחה דרומית עם רגליים על הקרקע" התקשתה להתמודד עם החשיפה והצהובונים, ומאז היא מקפידה על פרטיותה ("בגלל ש'אחת שיודעת' כל כך עסיסית ומשופעת בסקנדלים, היה חשוב לי להציג דימוי אחר במציאות. רציתי להיות מודל חיובי לחיקוי"). היא ניהלה רומן מתוקשר עם השחקן פן באדג'לי, שכיכב לצידה בסדרה, וב־2011 אף בילתה חמישה חודשים סוערים עם לא אחר מאשר ליאונרדו דיקפריו, כשהצהובונים מדווחים שהוא נטש את בר רפאלי לטובתה. שמועות עקשניות גרסו אז שהסיבה לפרידה בין לייבלי לדיקפריו הייתה אמו של השחקן, שלא סבלה את הכוכבת הצעירה ממש מהשנייה הראשונה.
דיקפריו המשיך לנוע מדוגמנית צמרת אחת לשנייה עד עצם היום הזה, ואילו לייבלי בחרה עד מהרה להתמסד ונישאה בספטמבר 2012 בחתונה סודית בדרום־קרוליינה לריאן ריינולדס המבוגר ממנה בעשור, בעלה לשעבר של סקרלט ג'והנסון. הם הכירו כשהופיעו יחד דווקא בסרט הקומיקס הכושל "גרין לנטרן", שאיים לחסל את הקריירה של ריינולדס. "הוא החבר הכי טוב שלי", אומרת לייבלי וחיוך מתפשט על פניה. "אין שום החלטה משמעותית שאני מקבלת בלעדיו. יש פעמים שאנחנו מכבים את הטלפונים ופשוט מדברים. אם אני עובדת על סרט, הוא עוזר לי עם הדמות שלי ואני עושה את אותו הדבר בשבילו. אנו מתייעצים בכל, אם זה לבחור שולחן קפה או משהו לאכול. הוא מכיר אותי הכי טוב ויודע להגיד בדיוק מה טוב בשבילי".
מעמדו של ריינולדס השתקם בחורף האחרון עם ההצלחה העצומה והמפתיעה של סרט הקומיקס "דדפול", שבו הופיע בתפקיד גיבור־על שובב, פרוע ולא שגרתי. "אני גאה מאוד בריאן", מהללת הרעיה המעריצה. "זה היה פרויקט שהוא עבד עליו כל כך הרבה זמן - במשך 11 שנה הוא כתב והפיק את 'דדפול'. למעשה, תרמתי לא מעט לסרט. כמשפחה, 'דדפול' היה פרויקט הנשמה שלנו. תרמתי סיפורים לתסריט ורעיונות שיווק. לא אנסה לקחת עליהם קרדיט, אבל היו דברים קטנים פה ושם שממש נהניתי לקחת בהם חלק".
עם זאת, כשלייבלי התארחה לפני מספר חודשים בתוכנית הלילה של ג'יימי פאלון היא קיטרה על סצנות הסקס הנועזות של ריינולדס ב"דדפול": "הייתי צריכה לראות איך אוכלים פירה מישבנו של בעלי", אמרה. "זה היה עינוי".
חיים פומביים
החודש התפרסמו תמונות של ריינולדס ולייבלי, עכשיו כבר בהיריון מתקדם ועדיין בביקיני, משתכשכים בים ומבלים את יום העצמאות האמריקאי עם הזמרת טיילור סוויפט ובן זוגה הטרי טום הידלסטון, מקושטים בדוגמניות־העל ג'יג'י חדיד, קארה דלווין וקרלי קלוס. "בעלי ואני בחרנו מקצוע שחלק מהגזירות שלו הוא שחייך הפרטיים הם פומביים", היא נאנחת. "התהילה היא תופעת לוואי מוזרה לעבודה שלנו. יש לנו מידה מסוימת של בחירה בכמה אנחנו רוצים לשתף מחיינו. אבל לבת שלנו לא הייתה הזדמנות לבחור אם היא רוצה שחייה הפרטיים יהיו פומביים או לא. אז אנחנו רוצים לתת לה הכי הרבה נורמליות שאפשר. שתהיה לה ילדות כמו שהייתה לנו. אנחנו לא יכולים ואין לנו כוונות לזרוק אותה לגוב האריות הנקרא הוליווד".
אבל בסך הכל, היא מודה שאין לה על מה להתלונן. "אובדן הפרטיות והאנונימיות הוא דבר משונה לחוות כיצור אנושי. אבל עד כמה שזה לא נוח, אלה צרות של עשירים. אנחנו בני מזל לחיות את החיים שאנו חיים והיתרונות עולים על החסרונות. אבל החסרונות יכולים להיות כואבים מאוד - למשל, כשנאלצנו להתמודד עם צלמי הפפראצי שהתחבאו בשיחים וחדרו לפרטיות שלנו במשך שבועיים כשהאחיינים שלי באו לבקר. אחד הצלמים הורשע באונס קטין והשני בסיוע לרצח, אבל יש להם מצלמות, אז הם מהתקשורת. אנחנו צריכים להתמודד גם עם אנשים שממציאים עלינו סיפורים ושקרים. זה נורא כשמכפישים את שמך".
מהו הסיפור הכי מגוחך שפירסמו עלייך?
"צילמתי פעם סרט שהתרחש בבית סוהר ובכל עיתוני החדשות נכתב ש'בלייק לייבלי יושבת בכלא'. אמא שלי הייתה בבנק, ואמרו לה, 'הבת שלך בכלא, זה עכשיו בחדשות'. אז היא אמרה להם, 'אין סיכוי שבלייק בכלא, בדיוק דיברתי איתה', אבל הם התעקשו. אמא התקשרה אליי בדמעות וסיפרה שכולם ציפו בהתלהבות לראות את התגובה שלה לידיעה שהבת שלה בכלא. זאת תאווה מכוערת לראות אנשים נפגעים. אני שונאת כשמישהו מנסה לפגוע באנשים היקרים לי. ולכן אתה מתחיל לפקפק בכל דבר שאתה אומר או עושה או משתף או מוציא החוצה. קשה מאוד לא להיסגר לחלוטין כשאתה מרגיש כה נבגד". *
