שר הטבעות

כשאלי אילדיס חוזר הביתה באחת בלילה, אחרי שסיים להגיש את מהדורת "חדשות הספורט", הוא מתיישב ליד הפסנתר שקנתה לו אשתו מיקי חיימוביץ' ליום ההולדת 50 — ומנגן. ג'נסיס, פינק פלויד, אבל גם מוזיקה שהלחין בעצמו. "ההפסנתר שלנו היה גמור, המתנה של מיקי הייתה לקנות לי פסנתר חדש", הוא מספר. "קיבלתי פסנתר גרמני בן תשעים עם צליל נפלא. הוא הגיע אלינו הביתה לפני שבועיים, ומאז אני כל הזמן מנגן עליו".

ממתי אתה כותב מוזיקה?

"מזמן. אני מלחין בראש, לא כותב. מה שנחרת, נחרת. אתה יודע כמה יצירות הלכו לי לאיבוד במשך השנים כי אני לא כותב אותן?! כשהייתי צעיר גם הופעתי ושרתי".

לא בטוח שעכשיו, עם תחילת שידורי האולימפיאדה בערוץ הספורט, יהיה לאילדיס בכלל זמן לנגן. אם בדרך כלל העבודה שלו באולפן מסתיימת מדי יום בסביבות חצות, עכשיו בגלל הבדלי השעות עם ריו, השידורים הישירים מהאולימפיאדה ייערכו בשעות הקטנות של הלילה. "אני הולך להיטחן בחודש הזה", הוא צוחק, "אבל יהיה כיף". בכלל, מדובר באירוע היסטורי מבחינה תקשורתית — זו הפעם הראשונה, מאז שהחלו שידורי הטלוויזיה בישראל, שהאולימפיאדה תועבר בערוץ הספורט ולא בערוץ 1.

צילום: יובל חן

בגין היה מזדעזע

אילדיס, מבכירי מגישי הספורט ומהרהוטים שבהם, החל את הקריירה העיתונאית שלו לפני 32 שנה בגלי צה"ל, ככתב חדשות ביומן. ההתלהמות מצד פוליטיקאים על הנעשה בגלי צה"ל ובתאגיד הציבורי — מדאיגה אותו מאוד. "ההתערבות של השלטון בתקשורת מסוכנת. היו לא מעט שרי ביטחון ורמטכ"לים ששקלו לסגור גלי צה"ל, אבל התבטאויות כמו שהיו עכשיו נגד התחנה והתאגיד זה משהו שגם בתקופות הקשות אף אחד לא העז לעשות.

"הבעיה הגדולה היא שזה מתקבל באדישות גדולה בציבור. שיבוא שר במדינת ישראל ויגיד בלי להתבייש, 'מה שווה התאגיד הציבורי אם אנחנו לא שולטים בו' — זה דבר שמאפיין משטרים אפלים. לא שאני חושב שבעבר לא היו ניסיונות כאלה, ולא שאני משייך את זה לצד כזה או אחר של המפה הפוליטית. אבל שזה יקרה במקומות שידור ממלכתיים?! זאת כבר התערבות מסוכנת".

עד כמה זה באמת מסוכן בעיניך?

"אני חושב שמנחם בגין היה מזדעזע מזה. ברגע שאנשים חוששים להשמיע את דעתם, המצב מסוכן. אני בעד פלורליזם וריבוי דעות. הרבה יותר מעניין אותי לשמוע דעה שונה משלי. אל תסכים איתה, אבל תקשיב לה. לא יכול להיות שכל מי שאינו בימין ייחשב לבוגד. קוראים לאנשים שהיו בצבא ונלחמו במלחמות 'בוגדים', כי הם מבטאים דעה שלא מסכימים איתה".

חשוב לאילדיס להדגיש שהביקורת שלו לא מופנית רק כלפי צד אחד של המפה, אלא בעיקר על הרוח האלימה והרעה שהשתלטה עלינו. "לא יכול להיות גם שכל בנאדם שאומר דעה שאינה פונה שמאלה, יתויג מיד כפשיסט. כל תרבות השיח כאן מאוד אלימה. אם כולנו נחשוב אותו דבר, לאן נגיע? למשטר טוטליטרי שבו כולם חושבים אותו דבר, לובשים אותו דבר ושומעים אותו דבר?!".

אז אין כאן עתיד?

"יש לנו שני ילדים — אורי, שמשתחרר מהצבא, ויולי שמתגייסת, ואתה מתחיל לחשוב מה אתה משאיר להם. וזה מאוד מדאיג. אנחנו בית מאוד פטריוטי. אנחנו לא רואים את עצמנו חיים בשום מקום אחר. אני מסתכל איזו חברה הדור שלי והדור שלפניי קיבלו מההורים שלהם ומה אנחנו משאירים לילדינו, ואני מרגיש שאנחנו לא עושים פה עבודה טובה".

מה זה, מדליות בקילו?

אילדיס משדר כבר יותר מ־18 שנים, ארבע פעמים בשבוע לפחות את מהדורת החדשות הלילית של ערוץ הספורט. מאות אלפי ישראלים מסיימים את הלילה מול המסך איתו ועם שותפתו למהדורה, מירי נבו. "כשהילדים שלנו היו קטנים, הייתי ישן מעט בלילה, אבל גם אז הסתדרתי", הוא מחייך. "מה שמדהים בעבודה הזאת, ואין לי הסבר לזה, שגם היום אני מגיע אליה רענן כמו בהתחלה. אני מאלו שהספורט מבחינתם הוא פאן".

באמת לא נמאס לך לשדר כמעט מדי לילה?

"לא. אני באמת מאוד אוהב את העבודה שלי. היא אחת המתנות הכי גדולות שקיבלתי. כשהילדים היו קטנים, הייתי הולך לעבודה רק אחרי ארוחת הערב, רגע לפני שהם הולכים לישון. אבא היה תמיד בבית, מכין להם ארוחת צהריים, וזו מתנה אדירה".

גם מיקי אשתך שידרה חדשות מדי ערב והחליטה שדי. אתה לא חושב ללכת בעקבותיה.

"לא, המקרים שלנו שונים. כשהיא הגישה חדשות, היא הייתה מוגבלת מאוד בדברים האחרים שהיא יכלה לעשות. אחת הסיבות העיקריות שהיא עברה לערוץ 10 הייתה שהיא ידעה ששם תוכל לעשות סדרות דוקומנטריות שבערוץ 2 לא התאפשר לה לעשות. ומאז שהיא עזבה — היא פורחת. היא עושה עכשיו דברים שהיא מאוד אוהבת, ומחוללת פלאים, כמו בנושא האוכל הבריא".

שידורי ערוץ הספורט בחודש האולימפיאדה יתקיימו כמעט 24 שעות. חלק מהשדרים, ביניהם מירי נבו, ניב רסקין, עמיחי שפיגלר, דניאל זילברשטיין, טליה סלנט ושירי אלג'ם ישדרו מריו. אילדיס ישדר מהאולפנים בארץ כמעט מסביב לשעון.

אתה מקנא במירי נבו שמשדרת מברזיל בעוד שאתה נשאר כאן?

"איך אני יכול לקנא במירי?! היא כמו אחותי, ואני מקבל את זה באהבה. ברור שאני רוצה לנסוע לאולימפיאדה — אישית ומקצועית. זו לא שאלה בכלל. אבל אי־אפשר שמירי ואני ניסע יחד. מירי מחזיקה במשך שנים את הספורט האולימפי בערוץ, ואני מפרגן לה. פורטוגזית היא גם שפת האם שלה. האולימפיאדה היא באמת האירוע הגדול היחיד שלא הייתי בו לדעתי".

מה יעשו הספורטאים הישראלים באולימפיאדה? מי אתה מהמר שיביא מדליה?

יש לנו משלחת איכותית. משום מה יש אצלנו נטייה להקל ראש במשמעות של המושג 'מדליה אולימפית'. מה זה 'תביאו לנו מדליות?' תביאו בקילו? קצת צניעות לא תזיק לנו. כל מדליה שנצליח להביא תהיה הישג. יש לנו פוטנציאל להביא מדליה בהתעמלות, בג'ודו, אולי בשיט, וחנה מיננקו באתלטיקה".

אתה יכול להמר מי יזכה.

"מה שחשוב לי הוא שכל ספורטאי יבוא וייתן את המיטב. אם הוא יעשה את זה, אני אסיר בפניו את הכובע. זה גם המוטו שלי בחיים. בשנה שעברה נסעתי עם כמה חברים לעשות את אחד הסטייג'ים בטור דה פראנס. הסטייג' שהייתה בו את הפסגה הכי גבוהה. אין לי כמעט ניסיון ברכיבה בעליות כאלה. עלייה זה לא לרוכבים כמוני, אלא לרוכבים הקטנים והרזים. זאת הייתה רכיבה של שש שעות כשבארץ אני לא רגיל לרכוב שעתיים.

"אחרי שלוש־ארבע שעות כל חלקיק בגוף כאב לי. בחצי השעה האחרונה היו רוחות וגשם. כבר בקושי ראיתי, אבל לא ויתרתי. לקראת הסוף, כשראיתי את מיקי, במשך עשר דקות רכבתי ובכיתי. לא בכיתי בגלל הכאבים, אלא בגלל החוויה המזככת שעברתי. ברגע הזה ידעתי, מה שלא יהיה, אני לפסגה הזאת מגיע. דיוושתי בזעם והגעתי לפסגה מפורק. אצלנו הספורט הלאומי הוא שמחה לאיד. אנשים פה קוטלים ספורטאים בקלות. מה, מי שלא ניצח לא רצה להצליח?!".

לא אוכל חיות בימי שני

אלי אילדיס ומיקי חיימוביץ' נשואים כבר 22 שנים והורים לשניים — יולי ואורי. "הכל נהדר בינינו טפו טפו, רק שיימשך ככה", הוא מחייך.

גם אתה גם לא אוכל בשר ביום שני?

"אני בכלל לא אוכל חיות ביום שני. יום שני זה ייהרג ובל יעבור. גם ככה אכילת החיות פחתה אצלנו באופן דרמטי".

לא מזמן ציין אילדיס חמישים. "אני בעיקר מרגיש שזה מוזר לי להיות בן חמישים", הוא אומר. "בכל זאת, זה חתיכת גיל. יש לי כבר שערות שיבה, אבל אני חושב שכסף בשיער זה ממש יפה".

איך חגגת?

"חברים מאוד טובים שאלו אותי מה אני רוצה ליומולדת. מסיבה גדולה לא עניינה אותי. נורא עניין אותי לעשות מסעות, וזה נגמר בזה שאני ושני חברים עשינו מסע בקרוון מהחרמון ועד ים המלח במשך שישה ימים. חבר אחר סיפר לי שהוא עושה ספארי צלילות, אז נסענו כמה חבר'ה לשבוע של צלילות במאלדיביים. מעמקים זה לא הסביבה הטבעית שלנו. יש שם מפלצות מים, הרבה דברים מפחידים, וכרישים של תשעה מטר. לשחות בתוך להקת כרישים זה לא אזור הנוחות שלי. הייתי גם עם מיקי בדרום אפריקה במקומות שלא היינו בהם. ברגע שתיגמר האולימפיאדה אסע עם חבר טוב לרכוב על אופניים באלפים. זה אתגרי".

איזה תגובות אתה שומע ברחוב?

"הדבר הכי נפוץ שאני שומע מאנשים ברחוב, ואני מרגיש לא נוח לדבר על זה, הוא שאוהבים אותי. נראה לי שזכיתי, שאוהבים אותי. זו זכייה מאוד גדולה להרגיש נאהב. בכלל, אני נורא משתדל להתייחס בעירבון מוגבל למה שאני שומע בחוץ, בין אם זה ביקורת נוקבת ובין אם זה מחמאות. בוא נגיד שאני לא ארגיש מרוסק אם תהיה ביקורת שלילית על משהו שעשיתי".

תוכניות לטווח הרחוק אין לאילדיס. "אני מתכנן מקסימום שנה קדימה. כל זמן שהבוסים שלי בערוץ הספורט מרוצים ממני, אין סיבה שזה לא יימשך. אני מתעסק בהמון דברים. ספורט, בתוכנית רכב, אוכל. ברור לי לחלוטין שאני רץ למרחקים ארוכים. אם היית שואל לפני 32 שנים מישהו מהמפקדים שלי בגלי צה"ל אם הם חושבים שבעוד עשרים־שלושים שנה עוד אהיה בתחום, היו צוחקים לך בפרצוף. לא הייתי איזה עילוי שם. אני משתדל לעשות הכי טוב את מה שאני עושה, ומה שבא אחר כך זה אלוהים, הקוסמוס, תקרא לזה איך שאתה רוצה. אני בעד לא לפחד ללכת למקומות שאתה לא מרגיש בהם נוח". •

האולימפיאדה תשודר בערוץ הספורט החל ממחר