טנדר התומקאר האדום שנע מולנו בשדות הצמודים לקיבוץ גבעת השלושה נראה כמו כל אחד מדגמי יצרנית רכבי השטח הקטנים. אבל בניגוד לדגמי הבנזין והדיזל המוכרים, הוא נע בשקט גמור. סוללת ליתיום־יון, במארז מיוחד מוגן ממים ומאבק, מזינה את המנוע החשמלי שלו, במקום מיכל בנזין או סולר, בזמן שהוא יורד ומטפס בתעלה שלפנינו.
אבל החידושים לא נגמרים כאן. הרכב הצבעוני נע ללא נהג. הוא נשלט מרחוק, מפעילים חשמליים מסובבים את ההגה, מאיצים ובולמים את הרכב, לפי הוראה מרחוק. אפילו את הדיפרנציאל אפשר לנעול בלי לשבת בכלל בכלי. טסלה, תאכלי אבק.
כאן מדובר באב־טיפוס ראשון מסוגו שנבנה כדי להתמודד במכרז לכבאיות שטח בארה"ב. למרות שמדובר בכלי קטן ממכונית משפחתית ממוצעת, התומקאר כיבוי יכול לשאת כ־4 טון של קצף מיוחד, כמו כבאיות גדולות בהרבה, לטפל בשריפות יער, וכאשר האש מתחזקת אפשר להפעילו מרחוק, בלי לסכן את חיי הכבאים.
הרבה עבר על תומקאר מאז הוקמה בשנות ה־80 בידי יורם זרחי, שהחזיק אז במפעל לצינורות מתכת וביקש לבנות באגי קטנה לבנו תום. בהמשך הופיעו דגמי 2 ו־4 מקומות, לספורט ולטיולים, וב־2007 נמכרה השליטה בחברה לקרן מרקסטון, שלבסוף החזיקה ב־80% ממניותיה לאחר השקעה בסך 30 מיליון דולר. זרחי, בנו רם והמהנדס הראשי גילי הכהן עזבו, אבל במקום להגיע לייצור שנתי של 10,000 כלים בשנה, האמריקאים כמעט חיסלו את החברה. שילוב של המשבר הכלכלי של 2008 וניהול כושל החזירו את משפחת זרחי לחברה ב־2011, בשיתוף עם חברת מייני ההודית.
ההודים תכננו לייצר את הרכב הישראלי בארצם, עניין שטרם התממש, אבל ב־2016 מיוצרים תומקארים במקביל בישראל, בארה"ב ובאוסטרליה. צחוק הגורל: תומקאר המציאה את שוק טרקטורוני הצד, לצד הספורטיביים, שבהם יושבים הנהג והנוסע זה לצד זה. אבל ב־2006, כאשר הציגה בתערוכה בארה"ב, הגיע לדוכן שלה בכיר ביצרנית הטרקטורונים האמריקאית פולאריס. "אנחנו עוקבים אחריכם", הודה בפני אחד מבכירי תומקאר, ועד מהרה הושק ה־RZR של פולאריס. כיום מתחרה הפולאריס בכלים כמו הקאן־אם־מייבריק והארקטיק־קאט וויילדקאט.
"אנחנו לא יכולים להתחרות מבחינת מחיר בכלים האלה", אומר זרחי, שבגיל 70 ממשיך לקחת אל העידן הבא את החברה שייסד לפני 39 שנה. "אנחנו מתמחים בכלים מיוחדים, למי שזקוק לכלי עמיד, בעל כושר נשיאה ועבירות, וזקוק להתאמות מדויקות לצרכיו".
והעידן הבא מבחינת תומקאר, כמו מבחינת שאר תעשיית הרכב, הוא חשמלי. החברה כבר מייצרת גרסה חשמלית לתומקאר המוכר, עם טווח של כ־70־60 ק"מ ואפשרות להסב לחשמל כלים קיימים, אופציה חוסכת עלויות ורעש למפעילי התיירות והמכרות הרבים שמשתמשים בכלי. בין הלקוחות הראשונים שגילו אותה נמצאת תעשיית הסרטים האמריקאית, שמנצלת את הנסיעה השקטה ואת המתלים המצוינים כדי להציב על התומקאר מצלמות לצילומי שטח של סרטים ופרסומות.
"התומקאר החשמלי הוא פתרון מצוין למשימות אבטחה", אומר זרחי. "בכל לילה נעים בישראל לבדה מאות טנדרים גדולים בסיורים. תומקאר חשמלי יאפשר לבצע את המשימה בעלות של כוס קפה מבחינת עלות האנרגיה ובמחיר רכישה זול משמעותית. ויש לו טווח מספיק לבצע מרדפים במקרה של אירוע, ובעבירות שהכלים המשמשים כיום למשימה לא יכולים להתחרות בה".
הביצועים והקשיחות של הכלי הישראלי כבר הלבישו עליו צבעי הסוואה עבור כוחות המשטרה בכמה מדינות. אבל לאחרונה הציגה החברה סדרה חדשה של דגמים צבאיים, שאולי חסרים את העיצוב המזוהה כל כך, אבל שומרים על יכולת השטח המצוינת ועל כושר הנשיאה חסר התחרות. מדובר בכלים לנשיאה של עד 11 לוחמים, כולל אחד שהוא צר מספיק לנשיאה על ידי החלום הרטוב של כוחות מיוחדים ברחבי העולם, המטוס/מסוק של בואינג ובל, ה־V22. אבל לכלים האלה יש עוד יחודיות: גרסאות חשמליות טהורות וגם היברידיות שבהן מנוע הבנזין או הדיזל מניע ישירות את הגלגלים, אבל מאפשר נסיעה חשמלית ושקטה לאורך עשרות קילומטרים. TE - זה כינויה של הסדרה החדשה, לצד ה־TM, כפי שמכונה הסדרה המוכרת, והיא כבר מוצגת באתר החברה.
באופן טבעי שומרת תומקאר לעצמה את זהותם של לקוחות הכלים האלה, אבל לזרחי ולגילי הכהן, ששב לשתף עימו פעולה, קל יותר לדבר על המוצר הבא שהם מפתחים ביחד, שעדיין אין לו שם רשמי, אבל אנחנו נציע את הכינוי: תומצ'וק. מדובר בבאגי ספורטיבי לילדים בני 8־13, עם מנוע חשמלי בהספק של 10 כ"ס, טווח של 70־60 ק"מ ומהירות מרבית של 80־70 קמ"ש. "הכל התחיל כשחיפשתי כלי כזה לתאומים שלי וגיליתי שאין, ושתקנות הספורט המוטורי יצרו קטגוריה חדשה שמזמינה לייצר רכב כזה", אומר הכהן. "זה לא כלי שהם יסעו איתו לבית הספר, אלא במסלולים מוגדרים".
ההורים, אגב, יוכלו לשלוט על הכלי מהסמארטפון. הרכב הראשון אמור להיות מושק בעוד שנה, במחיר שטרם נקבע אך לא יהיה זול ועשוי להגיע ל־20 אלף דולר. זה יקרה שלושה עשורים אחרי שזרחי בנה את התומקאר הראשון. מאז יוצרו ברחבי העולם כ־3,000 תומקארים, רובם בגבעת השלושה. תום כבר טייס אזרחי ועשוי לקחת חלק בשיווק הכלי החדש לדור הבא של הילדים.
