במהלך החודשים הארוכים שבהם הושבת בגלל פציעה, אימץ שחקן הכדורסל האמריקאי קווין דוראנט מנהג קבוע. "פשוט אמרתי לעצמי מדי יום שאני השחקן הכי טוב בעולם", סיפר אחרי שחזר לשחק. "כתבתי את זה על הקיר. כתבתי את זה על הראי שבאמבטיה. זה משפט שקל להגיד כשאתה בשיא, אבל קשה להגיד כשאתה למטה".
לריאן הולידיי יש שיטה אחרת. כמי שפרץ על תקן ילד הפלא של עולם השיווק האמריקאי, התמחה במניפולציות תקשורתיות (שעליהן כתב את הספר 'סמוך עליי, אני משקר') ועמד בראש מחלקת השיווק של 'אמריקן אפרל' - הולידיי הגיע למסקנה שאגו יכול רק לעכב את ההצלחה, ובמיוחד למנוע ממך להתמודד כראוי עם כישלונות. כדי להוכיח את רצינות כוונותיו קיעקע על ידו את המוטו "האגו הוא האויב", ובהמשך גם כתב ספר באותו שם.
בספר מציג הולידיי את סיפוריהן של עשרות דמויות מוכרות מתחומים שונים - ג'ינגס חאן, אנגלה מרקל, אורסון וולס, אדגר דגה, מלקולם אקס, בנג'מין פרנקלין ואחרים - כשהמאפיין החוזר הוא העיסוק ביכולתו של האדם להזכיר לעצמו את הטעויות שעשה, את האפשרות להיכשל; את הצורך בענווה ובריסון עצמי.
לזכותו של הולידיי ייאמר שניכר כי הוא מאמין במה שהוא כותב. לגנותו ייאמר שזה לא מציל אותו מפשטנות, כפי שהוכיח הדיון הציבורי סביב הציטוט של דוראנט. ספורטאים גדולים - והולידיי דווקא מרבה לצטט כאלו - הם רק דוגמה אחת לאנשים שנעזרים באגו כדי לייצר מוטיבציה חיובית, כדי להניע את עצמם להתאמץ ולכבוש פסגה נוספת. ההנחה ש"אמביציה מוכוונת־עצמי", כמו שקורא לזה הולידיי, היא עניין מסוכן, מתערערת לא רק בגלל המקרה של דוראנט - שהתאושש השנה וחזר למעמד של אחד משחקני הכדורסל הטובים בעולם - אלא בעיקר משום שטמון בה יסוד טהרני וצדקני. בסופו של דבר, 'האגו הוא האויב' אינו מציג תורה מבוססת, אלא השקפת עולם - והתוצאה היא פחות ספר, ויותר קעקוע שיצא משליטה.
Ego Is the Enemy // Ryan Holiday - 2016
