הבשורות הטובות האלה כבשו את הכותרות בסין. כמעט כמו כל דבר שקשור בדובי הפנדה. אלא שהפעם באמת יש לכך סיבה מוצדקת. איגוד השימור העולמי הכריז שלשום כי בזכות המאמצים הקדחתניים בעשורים האחרונים — הגזע של הפנדה הענק אינו נמצא יותר בסכנת הכחדה. הסטטוס הרשמי עודכן ל"פגיע". על פי הדיווח שמסעיר מאז את חובבי הטבע, הריבוי הטבעי בקרב דובי הפנדה עלה ב־17 אחוז.
הפנדה הענקית הפכה לסמל הגדול של תנועת שימור בעלי החיים. החיה האהובה שסכנת ההכחדה ריחפה מעל ראשה, הצליחה להעלות את נושא המינים הנכחדים למודעות העולמית. הממשל בבייג'ינג ריכז מאמצי ענק כדי להציל את הפנדות, שמהוות סמל סיני לאומי. תוכנית השימור התמקדה בהגנה על היערות ובאספקה גדולה של במבוקים. באיגוד ציינו כי בניגוד למיתוס, לפנדות אין כל בעיה להתרבות. לפי הנתונים הרשמיים, בתחילת המילניום חיו בעולם כ־1,600 פנדות בטבע. בין השנים 2011 ל־2014 נמצאו הוכחות לקיומן של 1,864 פנדות.
הקרן העולמית לשימור חיות הבר (WWF), המשתמשת בדמותה של הפנדה בלוגו המפורסם שלה, תיארה את ההודעה כחדשות מעודדות מאוד. "כל המגמות במאבק השימור נראות חיוביות", אומרים המומחים. "מספר הפנדות עולה ומצבם של בתי הגידול משתקם". אבל הסכנה עדיין רחוקה מלהיעלם: שינויי האקלים עשויים לצמצם את גידולי הבמבוק ביותר מ־35 אחוזים בעשורים הקרובים.
ההצלחה של הצלת דובי הפנדה משמחת לא רק מיליוני חובבים ברחבי העולם, אלא גם את גני החיות מסביב לגלובוס. הגנים שנאבקו על רישיונות להצגת דובי פנדה, מקווים שעכשיו ההליך יהיה קל יותר, ולא פחות חשוב, זול יותר. הממשל הסיני הוא זה שמחזיק ב"זכויות היוצרים", בבעלות על פנדת הענק, וכל גן חיות שמעוניין להציג דב, מחויב לשלם לסין סכום של מיליון דולר בכל שנה. בנוסף לכך, אם דב פנדה נולד בגן החיות, מנהלי הגן מחויבים לשלם לסינים "מס תינוק" חד־פעמי בגובה 600 אלף דולר. בשנים האחרונות, גני חיות רבים בעולם, בעיקר בארה"ב, נאלצו לסגור את מיצגי הפנדה שלהם בגלל שלא עמדו בעלויות הכלכליות הגבוהות של אחזקת הדובים. כעת, ייתכן שהעתיד ייראה ורוד יותר גם בכל הנוגע לתעריפי ההשכרה של דובי הפנדה.
אבל החדשות המעודדות מזירת הפנדות, רחוקות מלייצג את מצבם של עשרות מינים אחרים שנמצאים בסכנת הכחדה. בקרן השימור העולמית מדגישים כי חלה ירידה דרסטית של 52 אחוז באוכלוסיות היונקים, הציפורים, הזוחלים והדגים בין 1970 ל־2010. החדשות המדאיגות ביותר קשורות לשתי חיות אהובות לא פחות מהפנדות: הגורילות והפילים.
הגורילות המזרח אפריקאיות נמצאות צעד אחד מהכחדה בשל עלייה בשיעורי הציד הלא חוקי בקונגו. בכל העולם נותרו רק 5,000 גורילות, והן עומדות כעת בפני סכנת היעלמות מוחלטת. למעשה, ארבעה מתוך ששת מיני קופי אדם נמצאים בסכנה אנושה. אלה כוללים את הגורילה המזרחית, המערבית, האורנגאוטן הבורנאי והאורנגאוטן הסומטרי. לעומת זאת, שימפנזות ושימפנזות ננסיות מוגדרות בסכנה שאינה אנושה. בימים האחרונים התקבלו חדשות רעות מאוד גם לגבי מצבם של הפילים בעולם. לפי הדיווחים הדרמטיים, מספרם של הפילים בעולם ירד בשבע שנים ב־30 אחוז — בעיקר בשל ציידי השנהב באפריקה.
הנתונים הקשים עלו ממפקד הפילים הגדול שנערך אי פעם ביבשת אפריקה — שם חיים מרבית הפילים בעולם. בין השנים 2007 ל־2014 מתו כ־144 אלף פילים ב־15 מדינות אפריקאיות. נכון להיום, אוכלוסיית הפילים באפריקה מונה כ־352 אלף פילים. במדינות כמו קונגו, קמרון ובדרום מערב זמביה מספרם של הפילים כל כך קטן, שהם למעשה כבר עברו כמעט את קו האל־חזור להכחדה מוחלטת. נקודות אור נרשמו בדרום־אפריקה, אוגנדה, קניה, ניז'ר, בנין ובורקינה פאסו, שאת שטחן חוצה שטח עצום של שמורה מוגנת באופן יחסי מפני ציידים. מי שמימן את מפקד אוכלוסיית הפילים הוא מייסד מייקרוסופט והנדבן פול אלן, שהפעיל צי של מטוסים קטנים ששייטו בגובה נמוך מעל ליבשת אפריקה וספרו את פילי הסוואנות. במפקד, שעלותו מוערכת בעשרות מיליוני דולרים, השתתפו עשרות חוקרים, עמותות וארגונים, מטוסים וגם פקחי שמורות טבע שפעלו על הקרקע.
"השלמנו מפקד מוצלח ברמה גבוהה מאוד", צוטט פול אלן לפני מספר ימים. "התוצאות, לצערי, מדאיגות מאוד. עכשיו, כשאנחנו מצוידים בידע על הירידה במספר הפילים, האחריות מוטלת להבטיח את ההישרדות של הזן האיקוני הזה".
לפי תוצאות המפקד, רק בשנת 2014 ניצודו 20 אלף פילים. אם בתחילת המאה העשרים עוד חיו באפריקה יותר ממיליון פילים, היום כאמור עומד מספרם על כ־350 אלף בלבד. באסיה חיים עוד כ־35 עד 40 אלף פילים. את ההידרדרות הגדולה במצבם של הפילים מייחסים בעיקר למעמד הבינוני ההולך וגדל בסין, שיוצר ביקושי ענק למוצרים העשויים משנהב — חומר שנחשב יוקרתי מאוד במדינת הענק.
אבל הציד אינה הסיבה היחידה לסכנת ההכחדה. גם הפגיעה באזורי המחיה הטבעיים של הפילים פוגעת בהם בצורה אנושה. "עד המפקד האווירי הענק, לאף אחד לא היה מידע מוצק לגבי מצבם של הפילים, אז איך אפשר היה לפתח תוכנית שימור אם בכלל לא ידענו כמה הם ואיפה הם נעלמים?" אמר אתמול מייק צ'ייס, חוקר פילים בארגון הצדקה "פילים ללא גבולות".
"הזינוק הגדול בציד החל אחרי שנת 2010, ואין כרגע כל סימן לירידה. חייבים לפעול לעצירת הביקוש לשנהב ולסגור את השוק השחור. חוץ מזה, מלבד הדיבור על הציד, בטווח הרחוק הסכנה הגדולה היא שטחי המחיה. הפילים נמצאים תחת מצור. הגידול באוכלוסיית המין האנושי, שעומדת להכפיל את עצמה עד שנת 2050, היא הסכנה הגדולה, בשל התרחבות שטחי המחיה של בני האדם".
עכשיו רק נותרה השאלה עד כמה יוכלו בני האדם להבין כי הם לא המין היחיד שחי על כדור הארץ, וכי מוטלת עליהם אחריות כבדה לשמור גם על שלומם והישרדותם של מינים אחרים כמו הפילים והגורילות.
