עד לפני עשור כמעט אי־אפשר היה למצוא גננים גברים בגני ילדים. למעשה, מספרם עמד על פחות מעשרה. מאז עברו הרבה ילדים בארגזי החול, כיום יש כבר 120 גננים, ולגברים יש נציגות קבועה במסלולים לגיל הרך במכללות להכשרת עובדי הוראה.
מנתוני משרד החינוך עולה כי בשנת 2012 היו 68 גננים בכל הארץ, כך שבארבע השנים החולפות חל גידול של יותר מ־75%. מנהלת האגף לחינוך קדם־יסודי במשרד החינוך, סימה חדד, מדווחת כי הגננים משתלבים היטב בגני הילדים, וחלקם אף הופכים לאנשי צוות מובילים באשכולות גנים ומשמשים מדריכים ומנחים לגננות. "מבחינתנו אין שום הבדל בין גננת לגנן", אמרה חדד, אך הודתה כי "כאשר הורים מגיעים לגן ופוגשים בפעם הראשונה את הגנן, יש כאלה שנרתעים ושואלים שאלות — בעיקר לגבי טיפול פיזי בילדים כמו ניגוב".
עידן קאושני הוא גנן מתנועת “דרור ישראל”, ששותפה בהפעלת גן עירוני לגילאי 3 בראשון־לציון. הוא עסק במשך שנים רבות בחינוך תלמידי תיכון במסגרות בלתי פורמליות, אך לפני שמונה שנים, כאשר נולד בנו הבכור זיו, הוא נחשף לחינוך לגיל הרך, התאהב ועבר הכשרה. "בעבודה עם הגיל הרך יש הרבה כנות", אומר קאושני, "זו חוויה מעניינת ומאתגרת. הילדים קיבלו אותי באופן הטבעי ביותר, אבל אם היו נחשפים רק לגננות היו חושבים שזו עבודה רק לנשים. גבר מגדיל את המגוון האנושי שפוגש את הילדים ומהווה מודל לחיקוי, כמו גננת".
חיים פרחי, גנן בגן החובה "יובל" ביישוב אפרת ומוותיקי הגננים בארץ, החל את דרכו במערכת החינוך כמורה בתיכון. הוא עשה הסבה לחינוך בגיל הרך לפני 15 שנה. "בהתחלה היה קשה לאמהות לבנות לקבל אותי כגנן, והיו שהעבירו את הילדות לגן אחר", מודה פרחי, "אבל כעת יש יותר פתיחות וקבלה, אם כי עדיין יש פה ושם הרמת גבה. אני חושב שאין הבדל בין גבר לאישה, ומאוד חשוב שהילדים ייחשפו לשני המינים".
אמיתי שטרן החל לעבוד בגן "ברזיל" בירושלים לפני שנה. "אמא שלי גננת וגדלתי על זה בבית", הוא מספר. "אני מאוהב במקצוע. הגן מרתק אותי ונותן לי אין ספור אפשרויות לבטא יצירתיות, לעבוד עם הידיים, לשלב עבודה רגשית ועבודה חינוכית, להיחשף לעולמות הדמיוניים והרגשיים של הילדים, לשחק ולהתנסות".
ד"ר דוד ברודי, עד לאחרונה ראש המסלול לגיל הרך ודיקן במכללה האקדמית אפרתה, שימש גנן בארצות־הברית במשך 15 שנה. כשהגיע לארץ בשנות ה־80 וביקש לעבוד כגנן, נאמר לו שאינו יכול לעשות זאת משום שהוא גבר.
"חינוך ילדים הוא עניין שתלוי בחברה ובהקשר התרבותי", אומר ברודי, אשר חקר את עבודתם של גננים גברים ברחבי העולם. "גם במקומות שבהם יש פתיחות יחסית, חלק מההורים לא ירגישו בנוח אם ישמעו שבגן פועל גנן גבר. זה מעורר חששות בקרב חלק ההורים שיש פה רקע פלילי בתחום הפדופיליה".
בנוסף, יש לגברים דעה קדומה שנשים יודעות לטפל טוב יותר בילדים. "מדוע זה כך? הרי אבות רבים מבלים עם ילדיהם בגן השעשועים, בבית ובסופר, ועדיין התרבות הישראלית הסטריאוטיפית בטוחה שגבר לא יודע לבטא אהבה וטיפוח בצורה מתאימה. אבל אנחנו רואים שינויים. אני אופטימי. אנחנו בכיוון הנכון".
