WhatsApp FaceBook send e mail
אוהד צויגנברג

מתחשבנים עם בנט

דברי שר החינוך שלפיהם לימודי יהדות חשובים ממתמטיקה עוררו סערה בקרב מורים ומדענים, בהם זוכי פרס נובל פרופ’ דן שכטמן ופרופ’ אהרן צ’חנובר • ל”ידיעות אחרונות” הסביר אתמול בנט: “יהדות ומצוינות אינן סותרות”

תמר טרבלסי חדד
14.09.16

מורים, ולאו דווקא למתמטיקה ולמדעים, זועמים על דברי שר החינוך נפתלי בנט, שלפיהם לימודי היהדות חשובים מלימודי מתמטיקה. בנט מיהר להסביר:

 

“אני רוצה שבוגר מערכת החינוך יידע לכתוב קוד תוכנה אבל גם מה זה קידוש”.

 

דבריו של בנט, שנאמרו בכנס של עמותת תל”י

 

-תגבור לימודי יהדות בבתי־ספר, עוררו סערה גדולה במערכת החינוך. "בנט שוכח שהוא שר החינוך של כל תלמידי ישראל ומתנהג ומתנהל כשר חינוך סקטוריאלי", אמר אתמול יו"ר התאגדות מנהלי בתי־הספר התיכוניים, מנשה לוי. "אין מקצועות ששווים יותר ממקצועות אחרים. חשוב לטפח תלמידים ערכיים וחושבים, וכל השאר כבר יגיע".

 

 

צ'חנובר. "מעשה איוולת" | צילום: גיל נחושתן

 

מורים למתמטיקה ולפיזיקה אמרו כי הצהרתו של בנט עלולה לפגוע במאמצים שהם עושים כדי לעודד תלמידים להשקיע במקצועות המדעיים: "מה התלמידים צריכים להבין מדבריו של שר החינוך? יהדות לא חשובה יותר ממדעים".

 

גם מדענים וחוקרים התייחסו לדברים. "אני יודע שחשובים לבנט לימודי מתמטיקה וגם לימודי יהדות", אמר זוכה פרס נובל בכימיה פרופ’ דן שכטמן. "את הבחירה ביניהם הוא לא היה צריך לעשות. זה חשוב וזה חשוב".

 

“לא שמעתי בדיוק את הדברים שאמר השר בנט באשר לחשיבות לימודי המדעים ביחס ללימודי היהדות והציונות, אך אם אכן אמר אותם, אני רוצה לקוות שאין הוא מתכוון אליהם ברצינות”, אמר פרופ’ אהרן צ’חנובר חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2004 מהפקולטה ע”ש רפפורט בטכניון. 

 

“הדברים עולים לצערי בקנה אחד עם ההחלטה לפטור דור שלם של תלמידים מלימודי ליבה החיוניים כל כך לא רק לחייהם שלהם בכבוד, ברווחה ובבריאות, אלא לקיומה של מדינת ישראל חזקה ואיתנה. שני הנושאים – לימודי יהדות וציונות ולימודי מדעים אינם כלל ברי השוואה - שניהם חשובים מאין כדוגמתם, אך לדרגם בסולם החשיבות הוא מעשה איוולת. ההשוואה בין השניים – המדע ואהבת הארץ – היא פוליטית, ומשסעת, וחבל שהיא באה משר האמון על חינוך לטיפוח שניהם בה במידה”.

 

שכטמן. "שניהם חשובים" | צילום: אלכס קולומויסקי

 

מנגד, בוועד ראשי האוניברסיטאות סבורים כי בנט לא שינה את סדר העדיפויות שלו וכי אמר את הדברים כדי לרצות את הקהל שבפניו נאם. “הנאום שלו היה פיוטי”, אמר אתמול נשיא הטכניון ויו”ר ועד ראשי האוניברסיטאות, פרופ’ פרץ לביא. “השכלה רחבה היא נכס צאן ברזל. מתמטיקה חשובה, ולכן כאב לי שוויתרו על לימודי הליבה לחרדים”.

 

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ’ מנחם בן ששון, סבור אף הוא כי בנט כיוון את דבריו לציבור שבפניו אמר את הדברים: “מהפכת המדע מחייבת שליטה במקורות מצד אחד, ומצד שני שליטה בכלי עבודה של מדעי הטבע. לא צריך להיבהל משילוב הדברים”.

 

בשיחה עם “ידיעות אחרונות” אתמול ניסה בנט להסביר את עצמו: “אנחנו יהודים שחיים במדינה יהודית, ואנחנו גאים במורשת ובמסורת שלנו”, אמר.  “אני רוצה שבוגרת מערכת חינוך תדע לשוחח באנגלית איכותית ותדע למה אומרים סליחות. צריך לאפשר לכל נערה ונער בישראל את הזכות לגבש לעצמם את זהותם. זה תפקידנו במערכת החינוך. ציונות ומצוינות אינן סותרות, יהדות ומצוינות אינן סותרות ואנו נמשיך לחנך לשתיהן בכל הכוח".